מזכ"ל העבודה קורא להגדיל את התרומות למפלגות

כיום מותר למפלגות לגייס עד 1,000 שקל מאדם בשנה ו–2,300 שקל בשנת בחירות ■ ערן חרמוני מציע תיקון לחוק כך שיותר לכל מפלגה לגייס תרומות בהיקף של עד 5 מיליון שקל בשנה ■ העבודה תתחיל לגייס גם באמצעות מימון המונים באינטרנט

צבי זרחיה
ערן חרמוני
ערן חרמוניצילום: גיל כהן-מגן
צבי זרחיה

מזכ"ל מפלגת העבודה, ערן חרמוני, מציע תיקון חוק שמטרתו לאפשר לכל מפלגה לגייס תרומות בהיקף של עד 5 מיליון שקל בשנה.

החוק מתיר למפלגות לגייס תרומות מיחידים בהיקף של עד 1,000 שקל בשנה רגילה ו–2,300 שקל בשנת בחירות מכל תורם. חרמוני מבקש להגדיל את גובה התרומה המקסימלית ליחיד, אך אינו מפרט לאיזה סכום. המתמודדים בפריימריס במפלגות יכולים לגייס 45 אלף שקל בבחירות לראשות מפלגה גדולה, ו–11.5 אלף שקל בהתמודדות על מקום ברשימה.

כל הסיעות מקבלות כיום מימון מפלגות שוטף בסך 66 אלף שקל עבור כל אחד מחברי הכנסת שלהן. בנוסף, כל מפלגה מקבלת סכום חודשי קבוע בסך 66 אלף שקל.

המימון שניתן לסיעות הכנסת לא הספיק לרבות מהן, שנקלעו במשך השנים לחובות — בעיקר על רקע הגדלת תקציבי הבחירות, ירידה במספר המנדטים שקיבלה המפלגה, מימון הרשימות של המפלגה בבחירות מוניציפליות ועוד.

חרמוני אמר ל–TheMarker כי בכוונתו לפעול לשינוי החוק בעניין גיוס התרומות על ידי מפלגות בישראל, וכי בכוונתו להיפגש עם כל נציגי המפלגות בניסיון לגייס את תמיכתן בתיקון החוק כבר בפתח כנס החורף של הכנסת.

"הגדלת האפשרות של המפלגות לגייס תרומות נועדה לאפשר להן לגייס תקציב כדי לקיים פעילות חינוכית־ערכית. גיוס התרומות יאפשר להגביר את המעורבות הפוליטית של האזרחים", אמר חרמוני.

חרמוני מתכנן גם לפתוח במבצע לגיוס כספים לפרויקטים שתערוך מפלגת העבודה באמצעות גיוס המונים באינטרנט, שבו יגויסו תרומות קטנות של כמה עשרות עד מאות שקלים מכל תורם. המהלך אינו דורש שינויי חקיקה. "לדוגמה, נציע לקיים קמפיין בנושא משבר הדיור ומחירי הדיור", אמר.

"מפלגת העבודה בריאה כלכלית"

לפני כחודשיים אישרה ועדת הכספים של מפלגת העבודה את הדו"חות הכספיים ל–2016, שהציגו בפעם הראשונה זה שנים רבות מאזן תקציבי חיובי והיעדר חובות לבנקים. הדבר התאפשר בעקבות פעולות של הנהלת המפלגה בשנים האחרונות, תחת היו"ר לשעבר ח"כ יצחק הרצוג, והמזכ"ל לשעבר ח"כ חיליק בר.

חרמוני נכנס לתפקיד המזכיר בפברואר, כשהמפלגה היתה בסיום הליך בוררות מול בנק הפועלים לגבי גובה חובות המפלגה לבנק. במשך שנים סחבה מפלגת העבודה חובות משמעותיים, בעיקר לבנק הפועלים, שאף היו גבוהים בעבר מ–200 מיליון שקל. בשנים האחרונות התגלעה מחלוקת בין המפלגה לבנק לגבי חוב של 6.5 מיליון שקל, כשבמפלגה עלו טענות נגד הבנק בגין חיובי יתר וריביות.

עו"ד רם כספי מונה כבורר בין המפלגה לבנק, ופסק שעל הבנק לזכות את העבודה בכ–8 מיליון שקל. בסופו של דבר החוב נמחק, והמפלגה קיבלה מהבנק כמיליון שקל. דוברת בנק הפועלים אמרה: "איננו מגיבים בנושא לקוחות מפאת סודיות בנקאית".

כיום החוק אוסר על המפלגות לקחת הלוואות מהבנקים, אלא רק מהכנסת. מפלגת העבודה מחזירה כיום הלוואה שנטלה מהכנסת, והיא צפויה לפרוע אותה במלואה בעוד כשבעה חודשים. כעת, לדברי חרמוני, "קיימת אפשרות להזרים תקציבים משמעותיים להנחת תשתית לבחירות לכנסת, שלא עמדו לרשות ראשי המפלגה בעבר".

עם כניסתו לתפקיד הכריז המזכ"ל החדש על צמצומים בכוח אדם ובמספר היועצים המקצועיים של מפלגת העבודה. מנגד, הוא הקצה תקציב של 3.3 מיליון שקל למימון סיבובי פריימריס לבחירת יו"ר המפלגה. בנוסף, מגבש חרמוני רפורמה בניהול תקציב מפלגת העבודה ל–2018 — כ–20 מיליון שקל. על פי הרפורמה, מחצית מהתקציב השנתי המיועד יוקצה לפעילות שוטפת, והשאר יוקצה על ידי יו"ר המפלגה, אבי גבאי, "בין היתר, לצורך היערכות של המפלגה לבחירות, שכירת אנשי מקצוע, רכש מדיה ועריכת כנסים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker