המדינה מפלה את היוצאים בשאלה פעמיים - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מפלה את היוצאים בשאלה פעמיים

בפעם הראשונה מפלה המדינה את הילדים החרדים כשהיא מונעת מהם לימודי ליבה בבתי הספר ■ בפעם השנייה, היא מונעת מחרדים בוגרים שיצאו בשאלה לסגור את פערי ההשכלה ולהשתלב בשוק העבודה

27תגובות
נער חרדי ופאנקיסט
אי־פי

בית המשפט המחוזי בירושלים נתן בסוף השבוע מכה כואבת לעמותת יוצאים לשינוי ול–52 יוצאים בשאלה, שהגישו תביעה נגד המדינה בגין הנזק שגרמה להם לכאורה בכך שמנעה מהם לימודי ליבה. השופט משה בר פסל את מרבית התובעים, בטענה שמפאת גילם, תביעתם כבר התיישנה. כלומר, חלף זמן רב מדי מאז סיימו את לימודיהם בישיבה ועזבו את העולם החרדי. בנוסף, השית השופט הוצאות משפט גבוהות ביותר על העמותה, המאגדת יוצאים בשאלה. בכך, שלח בית המשפט רמז עבה על כך שדעתו אינה נוחה מהתביעה, וכי הוא עשוי לדחות אותה כליל בהמשך.

עמותת יוצאים לשינוי אינה מתכוונת לוותר על התביעה שלה: בימים אלה היא מנהלת מסע חיפושים אחר יוצאים בשאלה צעירים, בני פחות מ–25, שההתיישנות האמורה לא חלה עליהם. ואולם עבור 52 התובעים הנוכחיים, שהתאגדו בעמותה, מדובר במכה אנושה. רובם המוחלט מתמודד גם כך עם קשיים כלכליים ניכרים — לא רק שהם עזבו בית, משפחה וחברה, ונזרקו לרחוב בחוסר כל; לא רק שהם צריכים לפרנס את עצמם לבד מגיל צעיר — אלא שהם גם חסרי כלים לעשות זאת, בשל השכלתם הנמוכה, החוסמת את דרכם לשילוב בשוק העבודה.

כבוגרי מערכת החינוך החרדית, מרבית התובעים סיימו את לימודי האנגלית בכיתה ד' ואת לימודי החשבון בכיתות ו'־ז'. השכלתם מפגרת עד כדי כך, שמרבית המסגרות להשלמת בגרות לקראת כניסה ללימודים אקדמיים פשוט אינן רלוונטיות עבורם. הרמה ההתחלתית במכינות קדם־אקדמיות מיועדת למי שנטש את הלימודים בכיתה י', לא בכיתה ה'.

בצר להם, היוצאים בשאלה צריכים לממן לעצמם השלמת השכלה, לעתים קרובות באופן פרטי, תוך שהם עובדים במשרה מלאה — על פי רוב במשרה נחותה ובשכר נמוך. בפועל, הרוב הגדול של היוצאים בשאלה לא מצליח לעמוד במשימה המשולשת — פרנסה, מימון לימודים והלימודים עצמם — והם לא מצליחים לרכוש את ההשכלה האקדמית שהם כה מייחלים לה. הנזק הכבד שנגרם להם, מעצם היותם בוגרי מערכת חינוך שאינה מלמדת לימודי ליבה ואינה מכשירה אותם לשוק העבודה, אינו בר תיקון.

בדיוק על כך נסובה התביעה של היוצאים בשאלה נגד המדינה: הם תובעים פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם להם בילדותם, וכן תובעים את הפסקת האפליה הנמשכת נגדם בבגרותם. זאת, מכיוון שמרבית מאמצי המדינה לשלב את החרדים בהשכלה גבוהה ובתעסוקה חסומים כיום בפני היוצאים בשאלה.

הסיוע בהשתלבות מיועד לחרדים - אך לא לחרדים לשעבר

"באשר לאוכלוסייה שבנדון, דהיינו ליוצאים בשאלה: אוכלוסייה זו אינה זכאית לכלי הסיוע שמעניק המשרד לציבור החרדי, משום שכלים אלו נועדו למי שמקפיד על אורח חיים חרדי. הרציונל העומד בבסיס קביעה זו עלה גם בדיונים בוועדה שבראשותך — מוסדות המיועדים לציבור החרדי מתאפיינים בצביון מסוים, שאינו מתאים לציבור היוצאים בשאלה, הגם שהאחרונים סובלים מפערים בבואם להשתלב בשוק העבודה". את הדברים האלה כתב ב–2014 שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, לח"כ עדי קול (אז חברת כנסת מטעם יש עתיד), כאשר זו שאלה מדוע היוצאים בשאלה אינם מקבלים סיוע בהשתלבות בשוק העבודה (הכשרות מקצועיות, השלמת השכלה, מלגות ללימודים ועוד) כפי שמקבלים החרדים.

שר הכלכלה, כפי שניתן להבין מהציטוט, אינו מהסס להודות בפה מלא שאכן הסיוע של המדינה מיועד אך ורק לחרדים, אף שהיוצאים בשאלה סובלים מפערים לא פחותים מאלה של חרדים בנסיונותיהם להשתלב בשוק העבודה, הם הרי בוגרים של אותה מערכת חינוך נבערת מדעת.

התשובה של בנט לקול ממחישה את מצבם הנחות של היוצאים בשאלה, שיוצאים קירחים מכאן ומכאן: מצד אחד הם חסרי השכלה וחסרי כישורים להשתלבות בשוק העבודה, ומצד שני המדינה לא נוקפת אצבע לעזור להם להשתלב בשוק העבודה ואף חוסמת בפניהם את מסגרות ההשתלבות שמיועדות לחרדים. בעיוורונה, המדינה שוללת מהיוצאים בשאלה את זכויותיהם פעמיים: היא מונעת מהם הזכות לשוויון הזדמנויות באמצעות לימודי ליבה בילדות, ומונעת מהם את זכותם לשוויון הזדמנויות באמצעות השלמת השכלה או סיוע בהשתלבות בשוק העבודה בגיל מבוגר.

ואחרי כל אלה, היוצאים בשאלה חטפו מבית המשפט המחוזי גם חיוב בתשלום הוצאות מוגדלות, בגלל שהעזו לאחר בהגשת תביעה נגד המדינה בגין הנזקים שנגרמו להם.

עם זאת, ההתנערות של בית המשפט מתביעת היוצאים בשאלה, מסיבות טכניות (התיישנות), אינה יכולה לסתור את מה שכולם יודעים: המדינה גרמה וגורמת נזק נורא לנוער החרדי, בכך שהיא מממנת לילדי החרדים מערכות חינוך חרדיות שאינן מלמדות לימודי ליבה, והיא גורמת נזק נורא לבוגריה של מערכת החינוך הזו — שהעזו לעזוב את הדת — בכך שהיא מונעת מהם לתקן את הנזק בגיל מבוגר.

חיילי חובה חרדים בצה"ל

באקדמיה ובצה"ל כבר הבינו את הקשיים - ומנסים לתקן

הראיה החותכת לקיומה של האפליה ניתן למצוא בכך שהמדינה בעצמה החלה לתקן את דרכיה. תביעת היוצאים בשאלה כוונה גם נגד משרדי החינוך, הכלכלה (בהמשך, משרד הרווחה, שאליו הועברה האחריות על תחום התעסוקה) והביטחון — מאחר שאותם משרדים מפלים לרעה את היוצאים בשאלה: הם מעניקים סיוע לצעירים חרדים, אבל לא לצעירים יוצאים בשאלה, אף שהחסכים והצרכים של שתי האוכלוסיות זהים כמעט. לפחות שניים מבין שלושת המשרדים כבר שינו את מדיניותם בעקבות התביעה.

כך, מדיניות החומש החדשה של הוות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) להגדלת מספר הסטודנטים החרדים כוללת בתוכה גם את היוצאים בשאלה. כלומר, הקריטריון לקבלת סיוע בהשכלה גבוהה השתנה וכיום הוא מתייחס לבוגרי מערכת החינוך החרדית — גם אם אינם מקיימים אורח חיים חרדי בפועל. שינוי המדיניות לא היה קל: הגוף המקצה מלגות למימון הלימודים בשם הוות"ת, קרן קמ"ח החרדית, התנה את קבלת המלגות בקיום אורח חיים חרדי בעת הגשת הבקשה. אף לבסוף התערבה הוות"ת והתנאי הזה בוטל.

גם בצה"ל נרשמה התקדמות ניכרת: הצבא השקיע מאמצים מרובים בגיוס חרדים באמצעות הקמת מסלולים ייעודיים — שח"ר (מסלול טכנולוגי) ונצח יהודה (לחימה ותומכי לחימה). מסלולים אלה מממנים, בין השאר, השלמת השכלה ורכישת מקצוע עבור חיילים חרדים. אלא שבשני המקרים אי־אפשר להיכנס אליהם אם אינך חרדי — וכך מצאו עצמם היוצאים בשאלה מחוץ לסיוע הנדיב של צה"ל.

בעקבות התביעה, ובהמשך לשיח מתמשך עם צה"ל, שינה הצבא את מדיניותו וכיום הוא מעניק סיוע רחב ליוצאים בשאלה: הם מוכרים כחיילים בודדים; נתוני המיון שלהם (קב"א ודפ"ר) עוברים התאמה כדי לשקף את העובדה שלא למדו לימודי ליבה; מדור מיוחד באגף כוח אדם (אכ"א) עוסק בפניותיהם; וגם הם זכאים להצטרף לשנת משימה — שנה שבה חיילים חרדים משלימים את השכלתם, על חשבון הצבא. יוצאים בשאלה יקבלו פרק זמן מקוצר מעט, שבו יוכלו ללמוד ולגשת לבחינה הפסיכומטרית, או להוציא רישיון נהיגה.

ואולם בניגוד לוות"ת ולצה"ל, משרד הרווחה — האחראי על תחום התעסוקה — מתמיד בסרבנותו. המשרד מקצה מאות מיליוני שקלים בשנה לשילוב חרדים בשוק העבודה, אך היוצאים בשאלה כמעט שאינם זוכים למענה ייעודי. המשרד אמנם מסייע להם בתחום הרווחה — בין השאר דרך עמותת הלל, המסייעת בדיור חלופי לבני נוער יוצאים בשאלה שסולקו מבתיהם — אך ממעט לסייע בתחום החשוב של מציאת תעסוקה.

משרד הרווחה: "נפעיל מרכזים לטיפול ביוצאים בשאלה"

ככל הנראה, התביעה של היוצאים בשאלה נגד המדינה צפויה להידחות — אך לא משום שאינה צודקת.

עם או בלי קשר להחלטת בית המשפט, המדינה חייבת להמשיך לפעול לביטול האפליה נגד היוצאים בשאלה, שניזוקים מהמדיניות של הממשלה הן בילדותם הן בבגרותם. אבל יותר מכל, המדינה חייבת לפעול לביטול האפליה נגד ילדי החרדים. מימון של מערכות חינוך נבערות מדעת, שאינן מלמדות ליבה ואינן מקנות כישורים להשתלבות בשוק העבודה, הוא הפרה בוטה של חובתה של המדינה למתן שוויון הזדמנויות לכל אזרחיה. ילד חרדי בישראל לעולם לא יזכה למצות את הפוטנציאל שלו, משום שהמדינה לא מעניקה לו כלים לכך. העובדה שהילד והוריו בוחרים בכך לא הופכת את התוצאה להרסנית ומפלה פחות.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "לא קיים בידינו נתון עדכני ורשמי של מספר היוצאים בשאלה, אך ההערכות נעות בין 6% ל–10% מכלל החברה החרדית. להערכתנו, החסמים התעסוקתיים המאפיינים את היוצאים בשאלה הם בעלי זיקה מסוימת לחסמי הציבור החרדי, אך אינם זהים. כך, למשל, אין סוגייה של מוטיבציה ליציאה לעבודה, התאמת מקום העבודה או חסמי הכשרה שלהם מנסה המשרד לתת מענה באמצעות שוברי הכשרה.

"ב–2017 הצליח להגדיל השר חיים כץ את תקציב השוברים ב–22%, מ–29.5 מיליון שקל ב–2016 ל–36 מיליון שקל ב–2017. גידול זה לבדו צפוי להעניק גישה להכשרה מקצועית ל–850 אזרחים ואזרחיות ישראלים נוספים. עבור היוצאים בשאלה מרקע חרדי, חלקם על הרצף הדתי וחלקם על הרצף המסורתי־חילוני, השירות בונה בימים אלו מודל התערבות בקהילה שיכלול הפעלת שני מרכזים לטיפול, ליווי, מיצוי זכויות, השלמת השכלה והכשרה מקצועית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם