נדחתה העתירה נגד העברות תקציביות, אך בג"ץ קבע: "ועדת הכספים אינה חותמת גומי של הממשלה" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נדחתה העתירה נגד העברות תקציביות, אך בג"ץ קבע: "ועדת הכספים אינה חותמת גומי של הממשלה"

השופטים על העתירה שהגישה ח"כ שפיר: "סייעה לחשיפת פינות אפילות" ו"הגברת השקיפות בנוגע לשינויים הנערכים על ידי שר האוצר בתקציב המדינה" ■ ח"כ שפיר: "כשנצליח לשנות את שיטת התקצוב, לא יהיו יותר פרשות פאינה קירשנבאום"

5תגובות
סתו שפיר, ועדת השקיפות בכנסת
אמיל סלמן

בג"ץ דחה היום (א') את עתירתה של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) נגד שר האוצר ונגד ועדת הכספים, אך קרא לוועדה להקפיד על הנוהל בעת אישור העברות תקציביות.

בדצמבר 2013 עתרה שפיר לבג"ץ נגד שר האוצר דאז יאיר לפיד ונגד ועדת הכספים של הכנסת. לטענה, מאז חקיקת חוק התקציב באותה שנה, פועל משרד האוצר באמצעות נציגיו בוועדת הכספים לשינוי התקציב השנתי, השתמש "במסלול עוקף מליאה" והביא לאישור ועדת הכספים בקשות להעברות כספיות לצורך ביצוען של החלטות ממשלה - אף שאלו לא נכללו בחוק התקציב. בדצמבר 2015 הציע בית המשפט לשפיר למשוך את העתירה.

נשיאת ביהמ"ש, מרים נאור, קבעה בפסק הדין כי: "ועדת הכספים אינה אמורה להיות חותמת גומי המאשרת את החלטות שר האוצר ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי. היא חלק מאמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה, המהווים יחד את מערך האיזונים והבלמים בין הרשויות. במסגרת הפעלת שיקול דעתה של הוועדה, עליה לבחון את היקפה של ההעברה המבוקשת ואת טיבה".

נאור הדגישה כי "בכלל זה, ומבלי למצות, אני סבורה כי על הוועדה לתת דעתה להעברות תקציביות שצריכות להדליק נורה אדומה כגון העברות תקציביות המוגשות זמן קצר לאחר אישור חוק התקציב השנתי, בקשות להעברות תקציביות החוזרות על עצמן לשם אותה מטרה ובהיקף זהה מדי שנה בשנה ובקשות המוגשות ללא הסברים נאותים. מעל לכל, הדיון בוועדת הכספים צריך להיות אפקטיבי, ולשם כך על הוועדה לקבל את מלוא המידע הדרוש מבעוד מועד ולגבש כלים מתאימים שיסייעו בידה בנושא".

השופט אליקים רובינשטיין קבע כי עובדה שהוועדה יצרה ואישרה – בעקבות המלצתנו – נוהל עבודה, מדברת בעדה בקול גדול, וגם אם האוצר חלק או עדיין חולק על נקודה מסוימת זו או אחרת בו, בסופו של יום הפררוגטיבה של הוועדה היא לקבוע כיצד תדון בשינויים תקציביים; ואומר כבר כאן, כי כשלעצמי הייתי מברך על הנוהל, ומביע דעה כי הוא ראוי ובמקומו".

הוא הוסיף כי "בדיון השלישי בעתירה, ולא אחשוד בכשרים אם אניח כי הנוהל התקבל בין השאר לקראתו, לא היתה מחלוקת כי אמנם אין טענה שפעולת האוצר בהקשר ההעברות התקציביות היא חסרת תום לב, אך יש צורך בנוהל כדי להבטיח שיוארו פינות אפלות. יש לברך איפוא על קיומו של נוהל, המסייע הן לשקיפות הן לסדר התקין".

חכ שפיר אמרה: "זהו ניצחון לציבור הישראלי והפסד למושחתים. כשנצליח לשנות את שיטת התקצוב, לא יהיו יותר פרשות פאינה קירשנבאום, וכספי הציבור יגיעו ליעדם - הציבור הישראלי. ארבע שנים של מאבק בשיטה שהפכה את תקציב המדינה קורבן לקומבינות פוליטיות ואת כספי המיסים שלנו לקרקס, חותמות סוף סוף פרק חשוב".

עו"ד מיכאלי וקלעי שהגישו את העתירה מסרו: "מדובר באמירה משמעותית של בית המשפט העליון, לפיה לכנסת תפקיד מרכזי בדמוקרטיה הישראלית וכל ניסיון לשנות זאת יתקל בתגובה הולמת מצד בית המשפט. ניתן לקוות שהאשראי הציבורי הרב שנותן בית המשפט לכנסת ינוצל על ידה לשיפור הליכי החקיקה והפיקוח הפרלמנטר".

"בעקבות המאבק, כיום יכול הציבור לראות את כל ההעברות התקציביות ואת תקציב המדינה באופן שקוף וברור באינטרנט, תרבות הדיון בועדת הכספים והכנסת השתנתה משמעותית, ומחייבת דיון מעמיק בכל שינוי תקציבי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#