הכנסת צריכה לקבוע כללי חקיקה חדשים - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכנסת צריכה לקבוע כללי חקיקה חדשים

דבריהם הנוקבים של שופטי בג"ץ, שביטלו את מס הדירה השלישית עקב הליך חקיקתו, מחייבים את חברי הכנסת להתעשת ■ בין השאר, עליהם לחייב את הממשלה להגיש את הצעות החוק לפחות יום לפני הדיון, להקצות מספיק זמן לדיונים, לאפשר הזמנת מומחים - ולא לקיים ישיבות ליליות

3תגובות
איליה מלניקוב

דבריה הנוקבים של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, השופטת מרים נאור, שלפיהם בהליך חקיקת החוק למיסוי ריבוי נכסים בוועדת הכספים נחצו כל הקווים האדומים, והרשות המחוקקת אינה אמורה לשמש "חותמת גומי של הרשות המבצעת", צריכים להדליק נורה אדומה במשכן הכנסת. התקדים שקבעו שופטי בג"ץ - כשביטלו לראשונה חקיקה של חוק בכנסת - משקף את עמדתה של נאור כי "לא הכל מותר בהליכי חקיקה".

בשנים האחרונות נהפכה הכנסת יותר ויותר לחותמת גומי של הממשלה. הקואליציה השתמשה ברוב שלה במליאה ובוועדות כדי להעביר את יוזמות הממשלה או לדחות הצעות של האופוזיציה. ח"כים הצליחו מדי פעם להכניס שינויים בהצעות חוק ממשלתיות, אך רק בהסכמת נציגי הממשלה.

בדיונים בוועדת הכספים בנוגע לחוק מיסוי הדירה השלישית, הצליחה הממשלה לכופף את חברי הוועדה, שכמעט כולם - למעט נציגי מפלגתו של שר האוצר, משה כחלון - הודיעו עם הצגת החוק לפני כשנה שהם מתנגדים למיסוי המוצע. אבל נוכח האיום של כחלון לפרוש מהקואליציה אם החוק לא יעבור, וחששו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפירוק הקואליציה, הצביעו כל חברי הקואליציה בוועדת הכספים ובמליאה בעד החוק.

בהליך החקיקה הבעייתי, שבגינו ביטל בג"ץ את החוק, הוגש הנוסח הסופי של החוק בליל ה–15 בדצמבר 2016. היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, הזהירה את הח"כים כי אי־אפשר ללמוד את נוסח החוק עד לתחילת הדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ביקש לדבריו מכחלון דחייה של יום־יומיים במועד הדיון, אך סורב.

עלייתו ונפילתו של מס הדירה השלישית

המקרה הזה הראה כיצד הלחץ הקואליציוני גורם לרשות המחוקקת להתבטל בפני הרשות המבצעת, וכיצד הכנסת חוטאת לתפקידה לפקח על הרשות המבצעת ולחוקק חוקים אחרי לימוד שלהם, ליבונם ובחינתם על ידי המחוקקים. לפיכך, עוד לפני שוועדת הכספים תחדש את דיוניה בספטמבר בהצעת החוק לריבוי נכסים, הכנסת צריכה לקבוע כללים חדשים לדיונים בהצעות חוק בכלל.

הכנסת צריכה לקבוע כללים לחקיקה מזורזת ולחוק ההסדרים, שתקופת הדיונים עליו בוועדות היא כחודש בלבד. בין השאר, צריכה הכנסת לקבוע כי הצעת חוק המיועדת להצבעה תונח על שולחנה 24 או 48 שנות לפני הדיון, בלי אפשרות לקיצור. יש כיום חובה כזאת, אבל הממשלה משתמשת ברוב האוטומטי שלה בוועדת הכנסת, כדי להעניק להצעות החוק פטור מחובת הנחה.

הכנסת צריכה להימנע ממחטפים, כלומר לאפשר לקבוע מכסת מינימום של ישיבות בוועדה, ולהבטיח דיון ממצה בהצעות החוק, שאליו יוזמנו גם גופים מקצועיים רלוונטיים. כמו כן, עליה להימנע מדיונים ליליים או לפחות להגבילם. לא יקרה שום דבר אם חברי הכנסת ידונו בחוקים מורכבים בשעות היום, ולא לפנות בוקר, כשהם מותשים ומנמנמים על השולחן בוועדה או במליאה, ומרימים את אצבעם לעתים בלי לדעת על מה בדיוק הם מצביעים, כפי שקורה כיום בהצבעות רבות.

בנוסף, אין להשלים חקיקה בפגרה, שבה נעדרים חברי כנסת רבים. אם הח"כים ייקחו לתשומת לבם את דבריהם הנוקבים של שופטי בג"ץ, אל להם לחוקק מחדש את החוק למיסוי הדירה השלישית בהרכב חסר בפגרה, אלא להקדיש לכך ימי דיונים מלאים בעת כינוסה של הכנסת. במקרה כזה, החקיקה מחדש צפויה לקרות בסוף 2017.

עופר וקנין

פסק הדין של בג"ץ חשף את הכנסת ואת ועדת הכספים במערומיהן. אם לחברי הכנסת חשוב לשמור על עצמאות הרשות המחוקקת ועל כבודם, עליהם להתעשת. אחרת, שלא יתפלאו אם הם ממשיכים להיות חותמת גומי של הממשלה ונהפכים מושא ללעג הציבור. אם הח"כים לא ידאגו לשמור על כבודם, שלא יתפלאו שגם אמון הציבור בהם מידרדר.

על יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד), ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש (ליכוד), לגבש הצעה בעניין שינוי תקנון הכנסת, באמצעות היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון. אחרת בחוק ההסדרים הקרוב אותן תופעות פסולות שראינו במס הדירה השלישית יחזרו.

הגלגל התהפך

רק לפני ארבעה חודשים איים נתניהו להקדים את הבחירות בגלל התעקשותו של כחלון להקים את תאגיד השידור הציבורי, וכחלון נאלץ להסכים להקמת תאגיד חדשות ציבורי. בינתיים, הגלגל התהפך.

נתניהו חבוט נוכח שלל החקירות נגדו והפיכתו של ראש לשכתו לשעבר, ארי הרו, לעד מדינה. הוא אינו יכול להרשות לעצמו לריב עם כחלון, שיכול לפרוש מהקואליציה ולהפיל אותה. כך, חברי הקואליציה צפויים להידרש לתמוך בחוק הדירה השלישית. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) כבר הכריז באחרונה שאם בג"ץ יפסול את החוק וכחלון יגישו מחדש, הוא יגייס לו את הרוב הקואליציוני, בהוראת נתניהו.

לעומת ביטן, יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), הודיע שמדובר בחוק רע, ו"לא נמשיך לחוקקו". גם חבר ועדת הכספים ח"כ אורן חזן (הליכוד) העריך שלשום כי "החוק ייקבר קבורת חמור". האומנם? למעט חברי הכנסת של כולנו, אין לחוק תמיכה פרלמנטרית. אבל כשכיסאות השלטון רועדים, המכבש הקואליציוני יעבוד שעות נוספות. אם בסופו של דבר החוק לא יחוקק מחדש, לכחלון יהיה את מי להאשים בהמשך עליית מחירי הדיור.

בג"ץ ביטל את החוק לאחר ש–1,017 בעלי שלוש דירות ויותר מכרו את דירותיהם, וקיבלו מענק של עד 85 אלף שקל בתשלום מס שבח. עד כה שילמה המדינה כ–38 מיליון שקל לבעלי דירות אלה (מענק ממוצע של כ–37 אלף שקל למוכר דירה). משרדי האוצר והמשפטים ורשות המסים יצטרכו למצוא פתרון למוכרי דירות שיטענו כי מכרו את דירתם על סמך הבטחת המענק. ההערכה היא שמי שמכר את דירתו והגיש בקשה לקבלת המענק עד פסיקת בג"ץ שלשום יקבל אותו, ומי שקיבל את המענק לא יידרש להחזירו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם