"להשלים הבדיקה בפרשת ציון קינן ולדרוש שישיב את דמי השתיקה מחבילת הפרישה שלו" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"להשלים הבדיקה בפרשת ציון קינן ולדרוש שישיב את דמי השתיקה מחבילת הפרישה שלו"

ח"כ זהבה גלאון למפקחת על הבנקים: "לבדוק את הריקבון שפשה בדירקטוריון בנק הפועלים, שנתן הכשר לתשלום דמי השתיקה לעובדת בבנק כדי לטייח פרשה פלילית אפשרי"

7תגובות
ציון קינן, אשתקד
מוטי מילרוד

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) פנתה אל המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בדרישה להשלים את הבדיקה בעניינו של ציון קינן, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, ולבדוק האם ניתן לדרוש ממנו להשיב את "דמי השתיקה" מחבילת הפרישה שלו.

לדבריה, "עם סיום החקירה המשטרתית בעניין קינן, על הפיקוח על הבנקים לשוב ולבדוק ביתר שאת את הרקבון שפשה בדירקטוריון בנק הפועלים, שנתן הכשר לתשלום 'דמי השתיקה' לעובדת בבנק, כדי לטייח פרשה פלילית אפשרית. הנימוקים לסגירת הבדיקה המשטרתית נגד קינן, אינם רלוונטיים בכל הנוגע לבדיקת הפיקוח על הבנקים את הפרשה. יש לבדוק האם ניתן לדרוש מקינן להשיב 6 מיליון שקל, ששולמו מכספי הציבור, כדי להשתיק את התלונה נגדו, מחבילת הפרישה שלו, בשווי 17 מיליון שקל".

בנובמבר אשתקד פורסמו החשדות שלפיהן קינן פגע מינית בעובדת הכפופה לו. לפי הפרסומים, הטענות הועלו ע"י העובדת, במסגרת מו"מ שניהלה עם הבנק על תנאי פרישתה. הבנק פתח בהליך בירור לפי התקנות למניעת הטרדה מינית, ומינה את נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופט בדימוס סטיב אדלר, כדי לבדוק הטענות. בעקבות הטענות ולאחר הבירור, קיבלה העובדת פיצויי פרישה מוגדלים, וזאת, על פי החשד, כמעין דמי שתיקה.

החקירה המשטרתית נסגרה משלושה נימוקים עיקריים – התיישנות העבירות, היעדר שיתוף פעולה מצד המתלוננת, והעובדה שמדובר בעבירת חוץ, הקובעת רף גבוהה יותר כדי לאפשר העמדה לדין.

גלאון הדגישה כי "החקירה נסגרה מבלי שנגבתה גרסה מקינן. כל הנימוקים לסגירת הבדיקה הפלילית נגדו אינם רלוונטיים בכל הנוגע לבדיקת הפיקוח על הבנקים, שתפקידו שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים, וקביעת נורמות והגבלות לתאגידים הבנקאיים – ולא ביסוס תשתית ראייתית להעמדה לדין".

במכתבה אל בר ציינה גלאון כי "עם פרסום ההתנהלות השערורייתית של בכירי בנק הפועלים, הוצאתם כמתבקש וכנדרש הודעה, שלפיה הפיקוח על הבנקים רואה בחומרה את העובדה שבנק הפועלים לא עדכן את הפיקוח בדבר התלונה לכאורה של העובדת. אמרתם שתערכו בדיקה בנושא זה, אלא שעם פתיחת החקירה המשטרתית ביחידת להב 433, הודעתם בינואר כי על מנת שלא לפגוע בהליך המתנהל, תושלם הבדיקה של הפיקוח רק לאחר סיום ההליך המשטרתי. כעת, עם סיום החקירה המשטרתית בעניין קינן, על הפיקוח על הבנקים לשוב לבדיקה מקיפה, מלאה ויסודית של התנהלות דירקטוריון הבנק".

"כמעט 80% ממניות הבנק מוחזקות בידי הציבור, וכן 330 מיליארד שקל בניהולו שייכים לציבור. המשמעות היא ש'דמי השתיקה' ששולמו למתלוננת נגד קינן שולמו מכספי הציבור הישראלי – פיקדונותיו בבנק, מניותיו בבורסה וחסכונותיו הפנסיוניים. סימני שאלה משפטיים ומוסריים קשים עולים בהתנהלות המעורבים בפרשה – החל מקינן, המנכ"ל היוצא, עבור במעורבותו של אריק פינטו המנכ"ל הנכנס, וכלה בדירקטוריון בנק הפועלים ובכל הדרג המקצועי בבנק שטייח עבור קינן את הפרשה, וסירב לעדכן את הפיקוח על הבנקים והרשות לניירות ערך כנדרש. על כל אלה להיבדק בצורה יסודית על ידך, בבדיקה שממצאיה יפורסמו לציבור".

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "משהסתיימה חקירת המשטרה, יפעל בנק ישראל כדי להשלים במהירות את הבדיקה, שאותה הקפיא לבקשת המשטרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#