שערוריית המינויים הפוליטיים: הנזק הנורא שיכול לגרום שר נחוש שממנה מנכ"ל נחוש - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שערוריית המינויים הפוליטיים: הנזק הנורא שיכול לגרום שר נחוש שממנה מנכ"ל נחוש

את הלקח של פילבר, שמונה על ידי נתניהו ונעצר בידי רשות ני"ע, הממשלה לומדת - אבל הפוך ■ אסור להיכנע לתעמולה של השרים

27תגובות
שלמה פילבר
אמיל סלמן

"מממצאי החקירה עולה חשד ממשי שבמסגרת פעילותו זו פעל (שלמה פילבר) באופן שיטתי, מכוון ומתמשך ותוך הסתרת העובדה מהדרגים המקצועיים והמשפטיים של משרדו, כדי להעביר לבזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין־משרדיים, לרבות כאלה שעדיין לא נידונו בפורומים המוסמכים, במשרד התקשורת ובפורומים הבין־משרדיים" - כך כתבה רשות ניירות ערך, בבקשתה לעצור את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, כחלק מהחקירה בפרשת בזק.

הרשות פירטה בבקשתה את החשדות נגד פילבר: המנכ"ל עשה יד אחת עם בזק כדי לשרת את האינטרסים של החברה, תוך שהוא פועל מאחורי גבו של הדרג המקצועי. פילבר חשוד בכך שהוא הכפיף את המדיניות של משרד התקשורת לצרכיה של בזק, ועשה זאת תוך שהוא דורס את עמדת הדרג המקצועי במשרד.

חזקת החפות עומדת לפילבר, ואפשר לקוות כי החשדות נגדו יתבררו כשגויים - הרעיון של מנכ"ל משרד ממשלתי שמקריב את האינטרס הציבורי מתוך שיקולים זרים מעורר פלצות בקרב כל שוחרי הדמוקרטיה והמינהל התקין. עם זאת, במקרה של פילבר הלב נחמץ נוכח ריבוי הטענות נגדו, ולא רק הטענות לפלילים שהעלתה רשות ניירות ערך. כבר כשנתיים מפרסם TheMarker כתבות ביקורתיות על פילבר, שעם כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת עצר את מרבית התוכניות להכנסת תחרות לבזק - אף שזו כבר היתה מדיניות מקצועית מבוססת ובשלה של המשרד.

יתרה מכך, ביום שבו פילבר נעצר פירסם מבקר המדינה דו"ח על מדיניות משרד התקשורת בפתיחת התחרות מול בזק, וחיזק את הממצאים העיתונאיים באמירות נוקבות: "מ-2014 החזיקו אנשי המקצוע במשרד התקשורת בעמדה עקבית ונחרצת, שלפיה שירות הטלפונייה הסיטונית במתכונת שנקבעה בתיק השירות ניתן ליישום באמצעים סבירים, ואף התחילו בפעולות פיקוח כדי לכפות על בזק את יישומו.

בנימין נתניהו
ליאור מזרחי

"למרות זאת, משרד מבקר המדינה העלה כי המנכ"ל, שנכנס לתפקידו ביוני 2015, הקפיא את פעולות הפיקוח (...) החלטת המנכ"ל בדבר יישום הפתרון הזמני התקבלה בקיץ 2015. ואולם שאלות המנכ"ל בנוגע לחוות הדעת ההנדסית הופנו לאנשי המקצוע במשרד כמה חודשים לאחר מכן, ורק לאחר שפורסם השימוע. מכאן שבעת קבלת החלטתו הוא לא התבסס על עמדה מקצועית נייטרלית, הנוגדת את עמדת הגורמים המקצועיים במשרד, והספק הנטען לא יכול היה להיות בין השיקולים שבהשפעתם החליט המנכ"ל לקיים שימוע".

פעם אחר פעם מביא המבקר, לאורך עשרות עמודים, החלטות שפילבר קיבל בניגוד גמור לעמדת הדרג המקצועי של המשרד, כשבאופן שיטתי הוא הופך את ההחלטות המקצועיות או מתעלם מהן ומקדם תחתיהן החלטות חדשות, המשרתות את האינטרס של בזק. במקום פתיחת תחרות, שכבר היתה בשלבים מתקדמים ערב כניסת פילבר לתפקיד המנכ"ל, קיבלנו הקפאה ואף נסיגה של התחרות - בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד התקשורת.

הסיכום של מבקר המדינה לאירועים האלה הוא חד־משמעי: "מהמתואר בדו"ח זה עולה כי למרות המסקנה בדבר חיוניות השוק הסיטוני, הפעולות שנקט משרד התקשורת ליישום רפורמת השוק הסיטוני מאמצע 2015 לא היו נחושות דיין. התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית, ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי".

המטריד במקרה של החשדות נגד פילבר הוא שהזריקה לפח של המדיניות של משרד התקשורת, ושל כל ההמלצות של הדרג המקצועי, נעשתה בריש גלי. בתקשורת פורסמו על כך כתבות כבר שנתיים, ו-TheMarker לא הפסיק לתהות איזה אינטרס מקדם פילבר - זה של בזק או זה של הציבור. למרות זאת, עד מעצרו לא היה אף גוף שהצליח לבלום את ההידרדרות המקצועית הנמשכת של משרד התקשורת, שנבעה מסיבה אחת ויחידה: חילופי מנכ"לים, בעקבות חילופי שרים. פילבר מונה על ידי שר התקשורת שהחליף את גלעד ארדן - הלוא הוא בנימין נתניהו.

טענת הבעיה במשילות - שקרית

כדאי לזכור את הלקח הזה - איזה נזק נורא למדיניות ציבורית יכול לגרום מנכ"ל נחוש, שממונה על ידי שר נחוש - כשתועלה בשבוע הבא לדיון בוועדת השירות של נציבות שירות המדינה ההצעה השערורייתית למינוי משנים למנכ"לים במשרדי הממשלה כמשרות אמון. זה שם קוד למינויים פוליטיים. טענת השרים המקדמים את ההצעה הזאת היא, כתמיד, חוסר משילות - הפקידים שולטים ואינם מאפשרים לשרים לממש את המדיניות שלהם, ולכן הפתרון הוא לזרוק את הפקידים המקצועיים, ולמנות במקומם מינויים אישיים של השרים.

הבעיה בטענת המשילות הזאת שהיא שקרית. ממש כך. המקרה של פילבר מוכיח שאין בעיה של חוסר משילות במשרדי הממשלה - להפך. הבעיה הקשה היא של עודף משילות, ושל שרים ומנכ"לים שיכולים לדרוס ברגל גסה את כל המדיניות המקצועית של המשרד בלי שיש גורם המצליח לרסן אותם. גם אם נביא בחשבון שהמקרה של פילבר הוא מקרה קיצון - ולראיה, הוא הגיע עד כדי חשדות לפלילים - אי־אפשר לא להזדעזע מהקלות שבה הצליח מנכ"ל יחיד לזרוק לפח מדיניות מקצועית של משרדו לאורך שנים, בלי שיש בלמים ואיזונים שמונעים זאת ממנו. זאת הוכחה ניצחת לכך שהדרג המקצועי במשרדי הממשלה הוא חלש מדי, ושהוא נדרס בקלות על ידי השרים והמנכ"לים.

עובדה - אפילו משרד מפואר כמו משרד הבריאות, שמונהג בידי גילדה עוצמתית של פקידים־רופאים, מצא עצמו מכופף את ראשו בפני השר, כשהוא התעקש לקדם את האינטרסים של חברות הטבק, שככל הנראה אינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. רק זעקה ציבורית מנעה משר הבריאות, יעקב ליצמן, לממש את המדיניות שלו לגבי חברות הטבק, ולא הפקידות המקצועית החזקה והוותיקה של משרדו. אם כך, מהיכן צצה הטענה המופרכת של השרים שהם אינם שולטים?

יעקב ליצמן
מוטי מילרוד

בלמים ואיזונים גם בתוך הרשות המבצעת

טענת חוסר המשילות היא לא יותר מתעמולה גסה, המשמשת את השרים כדי להסיר את האיזונים והבלמים הקיימים במדינה דמוקרטית. הבלמים נמצאים ברשות המחוקקת והשופטת, אבל חלקם צריכים להימצא גם בתוך הרשות המבצעת - לא כל גחמה של שר צריכה לצאת לפועל מפני שככה מתחשק לו, ויש ערך כלכלי־ניהולי קריטי לקביעת מדיניות מתמשכת ורבת שנים של משרדי הממשלה.

מי שרוצה להסביר לעצמו מדוע למרות צמיחה נאה, ישראל עדיין מפגרת במידה ניכרת אחרי המדינות המתקדמות בעולם, ימצא את ההסבר העיקרי במקצוענות. במדינות המתוקנות הממשלה היא מקצוענית, ולכן היא אפקטיבית מאוד במימוש מדיניות ציבורית ארוכת שנים. אי־אפשר לקדם את ישראל לכיוון המקצועני אם כל מה שמעניין את השרים הוא להחליש את הפקידות המקצועית, ולהרוס את הזיכרון הארגוני של המשרדים באמצעות מינוי של מנהלים המגיעים והולכים עם השר.

ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, עשתה כמיטב יכולה כדי לרכך את הדרישה המקורית של שרי הממשלה. הפשרה המתגבשת היא שהמשנה למנכ"ל יחויב בתנאי סף גבוהים, ימונה בידי המנכ"ל ולא בידי השר, ולא יוכל להחליף בסמכויות שלו אף סמנכ"ל מקצועי קיים במשרד - כלומר המשנה למנכ"ל לא יוכל לשאוב סמכויות מקצועיות שכבר קיימות בתוך המשרד.

אלי גרונר
יוסי זליגר

הדבר הופך את המשנה למנכ"ל לעוד פרויקטור, שכלל לא ברור איזה צורך יש בו ומה הוא יתרום לניהול המשרד - אבל גם כך הסכנה במינוי היא עצומה. מדובר בהעצמת כוחה של הפקידות הפוליטית הממונה על חשבון הפקידות המקצועית - ובעיקר מדובר בתקדים שיכול מחר לזלוג בקלות להחלשת כוחם של הסמנכ"לים המקצועיים בממשלה.

בקיצור, את הלקח של פילבר הממשלה לומדת בדיוק הפוך - במקום לחזק את המקצועיות של המשרדים, היא רק מחלישה אותה. ואולי זה לא מפתיע, נוכח העובדה שמי שמינה את פילבר, ואיפשר לו להרוס את משרד התקשורת, הוא אחד - בנימין נתניהו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#