ח"כ איילת נחמיאס ורבין ערב הקמתה של ועדת פישמן: "בנק ישראל חשב שהוא מנהל את הכנסת" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ איילת נחמיאס ורבין ערב הקמתה של ועדת פישמן: "בנק ישראל חשב שהוא מנהל את הכנסת"

ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא חובותיו של פישמן תתכנס לראשונה ביום רביעי הקרוב ■ "צריך לבדוק אם בבנק ישראל ידעו בעבר על כך שפישמן חדל פירעון - ולא עשו דבר כדי לעצור זאת" ■ בנק ישראל: "אנחנו קשובים לח"כים. השיקול היחיד שמנחה אותנו הוא טובת הציבור"

9תגובות
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין
אוליבייה פיטוסי

"בנק ישראל יכול להאשים רק את עצמו בהקמתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית לחובותיו של איש העסקים אליעזר פישמן. הוא חשב שהוא מנהל את הכנסת" — כך אמרה בשבוע שעבר ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), שעמדה בראש ועדת המשנה בכנסת בעניין חובות פישמן, לפני הקמתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית, שתתכנס לראשונה ביום רביעי.

הקמתה של ועדת החקירה, שבראשותה עומד ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), התאפשרה לאחר שהמפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, הודיעה באחרונה על הסכמתה לחקירת העניין. לטענת נחמיאס ורבין, בנק ישראל התנגד לפני כמה חודשים להקמת ועדה כזו בראשותה.

לדבריה, "ביום שהוכרז בכנסת על הקמתה של הוועדה המשותפת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים הלכו לשר האוצר, משה כחלון, ואמרו שמדובר באשראי ישן שניתן לפישמן" — ולכן, לכאורה, כבר אין צורך לחקור את העניין. כשפלוג נשאלה על נושא דומה במסיבת עיתונאים שערכה עם פרסום הודעת הריבית של בנק ישראל לפני כשבועיים, אמרה: "הלוואות בהיקף גדול ניתנו בעבר הרחוק יחסית. הדבר השתנה משמעותית, וההגבלות על היקף האשראי של לווה בודד הוחמרו".

לדברי נחמיאס ורבין, "יש לי כבוד לרגולטורים, אבל הם צריכים להבין שאנו מפקחים עליהם. היה קשה לזמן לוועדת המשנה בראשותי את מנהלת רשות שוק ההון, דורית סלינגר. רק לאחר שהוועדה הודיעה לה שאם היא לא תגיע, נזמין את השר הממונה עליה, כחלון, קיבלנו מועד להופעתה בוועדה. יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), מרבה להתלונן שהפקידים לא מתייצבים בוועדה שלו. נציגי צה"ל הם היחידים שמתייצבים בוועדות בצורה מרשימה. הרגולטורים לא יכולים לרדוף אחרי חברי הכנסת כשהם חושבים שיש חקיקה בעייתית, ולא לבוא לכנסת כשהם נדרשים לתת דין וחשבון".

חדוה בר. התנהלות שגורמת לאי־שוויון
אמיל סלמן

ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין חובות פישמן אמנם לא תקבל בשלב זה סמכויות לזמן בעלי משרה בבנקים, אבל ורבין נחמיאס אומרת: "אני מאמינה שהבנקאים יופיעו בפני הוועדה בגלל האווירה הציבוריות — גם בלי חוק שייתן לנו את הסמכויות להביאם. מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, צבי זיו, כבר הודיע שיבוא. נצטרך להזמין גם את יו"ר הבנק לשעבר, דני דנקנר. עם זאת, אני לא רואה מצעד של בעלי שליטה אל ועדת החקירה.

"צריך לזכור שהמטרה אינה להרוס את המגזר העסקי. לגבי הבכירים לשעבר בבנקים — גם הם צריכים לבוא. אבל יותר מעסיק אותי שהרגולטורים לשעבר יבואו", אומרת נחמיאס ורבין. "צריך לבדוק אם בבנק ישראל ידעו בעבר על מצבו של פישמן ועל כך שהוא חדל פירעון, והבנק המרכזי לא עשה דבר כדי לעצור זאת, או שלא עשו מספיק. יש לי מקורות שאמרו לי שהיו כבר בעבר דו"חות ביקורת על כך שפישמן הוא חדל פירעון. הבנקים הם לא אלה שלחצו לאי־הקמתה של ועדת החקירה. מי שלחץ היה בנק ישראל".

נחמיאס ורבין אף מציעה: "אולי צריך להוציא את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. בנק ישראל אחראי על שתי מטרות מנוגדות: האחת — שמירה על יציבות פיננסית. השנייה — דאגה לצרכן".

היא הוסיפה: "אני עוקבת אחר ההתנהלות של פישמן כבר הרבה מאוד שנים, מאז הקריסה של הלירה הטורקית. הייתי דירקטורית בד"ש כשהקריסה קרתה. ראיתי את הקריסה של נוחי דנקנר ומוטי זיסר, ואת הסדרי החוב של יצחק תשובה ולב לבייב — ומבחינתי הקריסה של פישמן היא קריסה אחת יותר מדי".

דורית סלינגר
אמיל סלמן

"בנק ישראל מכיר בחובת הדיווח לכנסת"

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "הנסיונות להכפיף את הרגולציה הפיננסית לשיקולים פוליטיים כדי לגרוף רווח פוליטי ותקשורתי קצר טווח — לא ישרתו את הציבור ואת המשק הישראלי בטווח הארוך.

"בניגוד לטענת ח"כ נחמיאס ורבין, בנק ישראל מכיר בחובת הדיווח שלו כלפי הכנסת, ובהיותו כפוף לביקורת מבקר המדינה. בנק ישראל קשוב להצעות של חברי הכנסת, ויעידו על כך המספר הרב של פגישות ישירות, התכתבויות, השתתפות נציגי בנק ישראל בוועדות הכנסת השונות, כמו גם תיקוני חקיקה והוראות משותפים.

"השיקול היחיד שמנחה את בנק ישראל הוא טובת הציבור לטווח הארוך. תחת עיקרון זה פעל הבנק גם בנושא האשראי ללווים גדולים, החל בכך שהבנק הציף את הבעייתיות בריכוזיות המשק, וכלה בנקיטת צעדים רבים בזמן אמת שהביאו להפחתת הסיכון ולצמצום דרמטי של האשראי ללווים גדולים וממונפים. דו"ח מבקר המדינה בנושא האשראי ללווים גדולי מ–2013 בדק לעומק את תפקודו של בנק ישראל בנושא, והמלצותיו יושמו במלואן. משהחליטה הכנסת על בדיקה נוספת בנושא, הבנק ישתף עמה פעולה באופן מלא, וככל שימצא שיש צורך בתיקונים נוספים — הם יבוצעו.

"חשוב שעבודת ועדת החקירה תהיה רצינית ומעמיקה, ואנו בטוחים שבמסגרתה תתחדד העובדה שהאופן בו נוהל נושא האשראי ללוים גדולים על ידי בנק ישראל, הביא לכך שהאשראי לא סיכן את יציבות המשק, שלא נפגעה אגורה מכספי המפקידים, ושהתופעה ממשיכה להצטמצם באופן הדרגתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#