תקרת הריבית להלוואות אושרה להצבעה במליאה: הבנקים לא יוכלו לגבות יותר מ-15% בשנה - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקרת הריבית להלוואות אושרה להצבעה במליאה: הבנקים לא יוכלו לגבות יותר מ-15% בשנה

הצעה החוק באה בהמשך להמלצות צוות ועדת טרכטנברג, ועיקרה עדכון מנגנון תקרת הריבית והרחבת תחולת החוק גם על תאגידים בנקאיים - לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי

3תגובות
שרת המשפטים שקד, יו"ר ועדת החוקה סלומינסקי ונשיאת בית המשפט העליון נאור, בדיון בוועדה היום
אמיל סלמן

ועדת החוקה אישרה אתמול להעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק אשראי הוגן", הקובע את תקרת הריבית בהלוואות שמעניקים הבנקים, גופים מוסדיים, וגופים חוץ בנקאיים.

לפי החוק המוצע, תקרת הריבית האזרחית תהיה 15% בשנה, בתוספת ריבית בנק ישראל העומדת על 0.1% כיום, וכן 3% ריבית פיגורים, כלומר 18% בסך הכל. על מי שיגבה ריבית בשיעור גבוה יותר יוטלו סקנציות אזרחיות, לרבות עיצומים כספיים.

להלוואות לתקופה של עד 3 חודשים נקבעה תקרת ריבית של 20% בתוספת ריבית בנק ישראל. החוק קובע תקרת ריבית של 30% בשנה, שמעליה תיקבע עבירה פלילית, כלומר יוטלו סנקציות פליליות של עד 3 שנות מאסר. החוק לא יחול על הלוואות בלא ריבית או הלוואות לבני משפחה. הצעת החוק גם קובעת חובות גילוי ובהן שיעור הריבית, שיעור כלל התשלומים למלווה כגון עמלות, הצמדה למדד כשלהו ועוד.

בהצעת החוק שהוגשה על ידי הממשלה נקבע שהיא יוצרת, כחלק מהסדרת תחום האשראי, רגולציה על תחום ההלוואות הבנקאי והחוץ בנקאי. במקור היא נועדה להשלים בהיבט הצרכני את חוק הרגולציה לתחום ההלוואות, וחברי הוועדה ערכו בה שינויים רבים. כמו כן, הצעת החוק מבדילה בין גורמים לגיטימיים לכאלה שאינם, כגון המלווים בשוק השחור.

עוד קובעת הצעת החוק כי בתום שנתיים מיום החקיקה ועד 3 שנים מיום תחולת החוק  יבחן שר האוצר, לאחר המלצות שיקבל מנגידת בנק ישראל, את ממוצע שיעור האשראי שניתן על ידי תאגידים בנקאיים ללווים, והוא יהיה רשאי להוריד את שיעור עלות האשראי המירבי בשים לב ככל שיהיה לרמת הסיכון של הלווים. אם בנק ישראל מצא שחלה עלייה בשיעור הריבית הממוצע על האשראי והמליץ לשר האוצר שלא להפחית את שיעור עלות האשראי המירבי, תופיע הנגידה בפני ועדת החוקה ותנמק את ההמלצה.

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי "היום נצא לדרך חדשה. אחד מיעדי החוק הוא להגדיל את האשראי במשק, כך שאותן אוכלוסיות שלא מצליחות לקבל אשראי בשל הסיכון לגביהן מול הריבית שניתן לגבות - יוכלו לקבלו; ייעוד נוסף הוא ליצור תחרות עם הבנקים; ייעוד שלישי הוא לשמור על האזרח הפשוט מול הבנקים והגופים החוץ בנקאים שיותר חזקים ממנו. אנחנו רוצים שהגופים ירוויחו, והבנקים יעשו זאת אם נרצה או לא, אבל שזה יהיה בגבול הסביר. בנוסף, סכומים אדירים עוברים מתחת לרדאר, ובזכות 'הריבית הפלילית' אפשר יהיה לעשות סדר כי לא רק האזרח מפסיד מכך אלא גם המדינה".

הצעת החוק הוגשה בהמשך להמלצותיה של ועדת טרכטנברג - הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי מ-2011. צוות הוועדה בחן, בין השאר, דרכי פעולה ואמצעים לעידוד פעילותם של מתחרים אפשריים למערכת הבנקאית במקטעי פעילות מסוימים. במסגרת עבודתו בחן הצוות את החסמים המעכבים את כניסתם של גופים שאינם תאגידים בנקאיים לשוק האשראי הקמעונאי, או המונעים את הרחבת פעילותם. הצוות הגיש את המלצותיו במארס 2013. הצעת חוק זו באה בהמשך להמלצות הצוות, ועיקרה עדכון מנגנון תקרת הריבית והרחבת תחולת החוק גם על תאגידים בנקאיים, לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#