הירושה של אורי יוגב: מהפכה בחברות הממשלתיות - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הירושה של אורי יוגב: מהפכה בחברות הממשלתיות

מנהל רשות החברות שיגר אתמול לראש הממשלה ולשרי האוצר והמשפטים הצעה לשינוי עמוק בחוק החברות הממשלתיות ■ לפי ההצעה, החברות ינפיקו בבורסה מניות מיעוט, בחירת הדירקטורים תועבר מידי השרים אל ועדה ציבורית - ורשות החברות תיהפך לעצמאית ותוסמך לקנוס דירקטורים ומנהלים

15תגובות
אורי יוגב
עופר וקנין

הנפקת מניות מיעוט של חברות ממשלתיות, מינוי דירקטורים בידי ועדה מקצועית חיצונית ולא בידי שרים, הפיכת רשות החברות הממשלתיות לרשות עצמאית, והסמכתה להטיל עיצומים כספיים על דירקטורים ומנהלים — אלה כמה מהסעיפים שמופיעים בהצעה שגיבש מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, לתיקון חוק החברות הממשלתיות.

אתמול שיגר יוגב את הצעת החוק לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד. לדבריו, ההצעה נועדה "להתאים את החוק, שנחקק לפני יותר מארבעה עשורים, למציאות הקיימת כיום ולהתפתחויות שעברה מדינת ישראל בהיבטים של תקינות, ממשל תאגידי, תפקידן ומקומן של החברות הממשלתיות במשק הישראלי ותפקידה של הרשות כגוף אשר מייצג את הבעלים, קרי מדינת ישראל, מול חברות אלה".

יש להניח כי יוגב מודע לכך שהצעת החוק לא תקרום עור וגידים בשבועות שנותרו עד לסיום כהונתו הצפויה בספטמבר. לפי הערכות, המועמד המוביל להחלפתו הוא עו"ד יעקב (ינקי) קווינט, היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל. עם זאת, ההצעה עשויה להוות בסיס לשינוי עתידי נדרש בחוק החברות, שחוקק עוד ב–1975.

ועדה ציבורית תמנה את הדירקטורים

יעקב קוינט
מיכל פתאל

המהלך המרכזי בהצעת החוק של יוגב הוא ניתוק מוחלט בין הדרג הפוליטי לבין הליך איוש הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. לפי הצעת החוק, ייבנה מאגר דירקטורים על בסיס הליך מיון שוויוני ותחרותי, בדומה לנבחרת הדירקטורים שכבר מגויסת בשלוש השנים האחרונות. החידוש בהצעה הוא ניתוק של הסמכות למנות דירקטורים בחברות ממשלתיות מידי שרי הממשלה באופן מוחלט, והעברת המינויים לידי ועדה ציבורית.

יוגב מנמק את המהלך במכתבו: "על מנת שהליך מינוי הדירקטורים יתבסס על שיקולים מקצועיים, ובכדי למנוע כל טענה, ולו למראית עין, של מינוי מקורבים ופגיעה בעצמאות הדירקטורים או של פוליטיזציה של החברות". לטענתו, "נבחרת הדירקטורים, בכך שאיתרה את הדירקטורים המקצועיים לניהול החברות, היוותה גורם מהותי בהתקדמותן של החברות ובשיפור הישגיהן בכל המדדים".

יוגב מציע גם לשנות את הרכב הדירקטוריונים ולשפר את איכותם. לפי ההצעה, יופחת שיעור הדירקטורים בחברות ממשלתיות שהינם עובדי מדינה ותבוטל את כהונתם של דירקטורים שהינם עובדי החברה. מנגד, יוקשחו הקריטריונים לבחירת דירקטורים, בדגש על מומחיות חשבונאית ופיננסית.

רשות החברות תהפוך לגוף עצמאי

הצעת החוק של יוגב מבקשת לחדש את היוזמה להנפקת מניות מיעוט בבורסה — לאחר שזו נחסמה בידי השר כחלון. יוגב מציע להגביר את השקיפות בחברות הממשלתיות, באמצעות הטלת חובת פרסום דו"חות לציבור, והכפפת החברות לדיווחים הנדרשים בחוק ניירות ערך. הוא מציע תמריצים לביצוע הנפקות ו"מסלול ירוק" להקמת חברות בנות — מבלי לקבל לכך אישור מקדים מהממשלה.

יוגב, שבמהלך כהונתו מצא עצמו בלא מעט עימותים עם גורמים פוליטיים, מבקש גם להגביר את כוחה של רשות החברות ולחזק את סמכויות הפיקוח שלה. זאת, על ידי הפיכתה לרשות עצמאית, כמו רשות ניירות ערך, והקניית סמכויות עבורה להטלת עיצומים כספיים על נושאי משרה בחברות.

הכוונה היא להסמיך את הרשות להטיל קנסות כספיים על דירקטורים ופקידים בכירים בחברות הממשלתיות בשל אי עמידתם בהוראות החוק — בין היתר אם אלו יפרו הוראות הנוגעות למסירת מידע ולתנאי העסקתם של עובדי החברה ולהגשת דו"חות כספיים.

באשר להידוק הפיקוח על החברות, יוגב מציע לחייב את המבקרים הפנימיים של החברות הממשלתיות לערוך ביקורת מיוחדת על פי דרישת הרשות, ולמסור לרשות דו"ח על תוצאותיה. עוד מופיעה בהצעת החוק קציבת כהונה של מנכ"לי חברות ממשלתיות לחמש שנים — והארכת כהונת דירקטורים לארבע שנים, במקום שלוש שנים כיום.

"עיקרי הרפורמה מושתתים על כמה עקרונות: ניתוק החברות ממוקדי הפוליטיקה, החדרת תפישות עסקיות מקצועיות ועצמאיות בחברות, באמצעות נבחרת הדירקטורים, ושיפור גדול ברמת הניהול בהן", הסביר יוגב. "בהתאם לתחזית שלנו, הרווח הנקי הצפוי לחברות הממשלתיות בשנים 2017 ו–2018 צפוי להסתכם בכ–3 מיליארד שקל, לעומת הפסד של מאות מיליוני שקלים ב–2013, לפני הרפורמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#