זה לא ביבי או הצוללות - זאת מלחמת כנופיות. כך ננצח את השחיתות - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה לא ביבי או הצוללות - זאת מלחמת כנופיות. כך ננצח את השחיתות

המחאה חשפה את השיטה ונתנה לגיטימציה למי שרצה להיאבק בה. המחאה של 2011 זרעה את הנורמות והאנרגיה והעירנות, שהביאו לחקירות של 1000, 2000, 3000 ובזק. הדרך הזאת הכרחית וחשובה

209תגובות
הפגנה בפתח תקוה
רפאלה גויכמן

דמוקרטיה אינה הליכה לקלפי כל 4 שנים ובחירה חופשית של מפלגות, חברי כנסת וראש ממשלה.

דמוקרטיה היא בעיקר מה שקורה בין כל מערכת בחירות. בכל ארבע השנים.

מה שקורה כאן מדי שבוע מזה 8 חודשים הוא דמוקרטיה. אזרחים שמשדרים לממשלה, למערכת המשפט, לגורמי האכיפה, לעיתונות, לחבריהם ולעצמם שאכפת להם, שהם עירניים, שיש להם עמדה, שיש דברים שהם מוכנים לקבל ויש דברים שהם לא מוכנים לקבל.

כמי שפעיל במערכה נגד השחיתות בישראל מזה שלושה עשורים כעיתונאי אני מרשה לעצמי לפתוח עם מסר אופטימי. מערכות החוק שלנו יודעות למצות את הדין עם החזקים והמקושרים ביותר. הן שלחו לכלא את דני ונוחי דנקנר ואת אהוד אולמרט שעוצמתם ושליטתם בממסד הפוליטי הכלכלי והעיתונאי לא נפלה מזו של נתניהו ומקורביו - ואולי היתה גדולה יותר.

אבל לא רק מסר אופטימי אני מביא. אלא גם דאגה.

בשלטים, בכרזות ובפוסטים בפייסבוק של ההפגנה הערב נכתב השבוע שזה לא ימין ולא שמאל אלא שחיתות.

אבל המסר הזה שעולה מפתח תקווה הוא לא מספיק משכנע עדיין. ולכן יש בהפגנה הזאת אלפים בודדים ולא עשרות אלפים.

לא היינו בהפגנות יחדיו בחוץ כאשר נסגרו ומוסמסו תיקי החקירה נגד אריאל שרון, בניו ומקורביו. לא הפגנו כאשר הממסד התקשורתי והפוליטי המשיך לחבק אותם.

לא היינו בחוץ כאשר ראשי מפלגת קדימה מינו את אברהם הירשזון לשר אוצר בגלל שרצו פוליטיקאי מסואב על הקופה הציבורית

לא היינו מול הבית של יהודה ויינשטיין כאשר סגר את התיקים נגד אביגדור ליברמן למרות שזה האחרון מעולם לא הסביר לנו איך הגיעו מיליוני הדולרים לחשבונות בקפריסין של הבת והנהג.

צעדת המיליון
מוטי מילרוד

גם לא היינו מול משרד ראש הממשלה ובתי ראשי הקואליציה כאשר מונה ליברמן לשר הביטחון.

לא היינו מול משרדי ועדת הריכוזיות ערב המחאה החברתית - כאשר כמעט כל צמרת הרגולציה בישראל טענה שאין בעיית ריכוזיות, שחיתות וכוח פוליטי וכלכלי אדיר המרוכז בידי מעטים ומשחית את המגזר העסקי ושוק ההון.

לא היינו מול משרדי הבנקים כאשר מנכ"ליהם גילגלו את חובות המיליארדים של פושטי הרגל פישמן ודנקנר - והעיתונאים שעבדו בעיתונים שלהם הגנו עליהם וניסו לחסל ולהפחיד את העיתונאים הבודדים שהזהירו מפניהם.

תיקי 1000, 2000, 3000 ואלה שיבואו אחריהם אינם ליקוי מאורות מפתיעים. הם צמחו על רקע אדישות, חוסר עירנות והסכמה של רובנו נוכח שחיתות חוקית ופלילית.

אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים כאשר אנחנו מספרים לעצמנו כאן ולאחרים שראש הממשלה הנוכחי הוא המושחת והמשחית הבלעדי. נעיף אותו והשמיים יהיו בהירים וכחולים.

תיק 2000 לא היה מתרחש אלמלא שירתה כאן צמרת העיתונות במשך עשור במעשה ובמחדל את מוקדי הכסף והכוח, את הטייקונים, הבנקאים והפוליטיקאים ששירתו אותם.

תיק 3000 לא היה מתרחש אלמלא צמחה תרבות של שחיתות בצמרת מערכת הביטחון והרכש בסקטור הציבורי. אלמלא היינו אדישים וקיבלנו את הבזבוז וזלזול בכספי ציבור במערכות הציבוריות.  

פרשות בזק לא היו באות לעולם אלמלא התרנו בחוק את הפירמידות העיסקיות ששיחדו את העיתונות בהלוואות ופרסומות.  

פרשת משרד התקשורת ובזק לא היתה מתרחשת אלמלא נותרנו אדישים לשחיתות הגלויה במתווה הגז שכדי להעבירו זקוק היה ראש הממשלה לשיתוף פעולה של צמרת הרגולציה, העיתונות ורוב כלבי השמירה.

זה לא ביבי. זה לא הצוללות. זה גם לא מנדלבליט. זאת מערכת של נורמות ותרבות שרבים ממתנגדי ביבי ואלה שרוצים בהפלתו הם חלק ממנה. זאת מלחמת כנופיות.

אם לא נביט לשחיתות בעיניים: מימין, משמאל, מהמרכז. אם לא נוציא מקהלנו את משתפי הפעולה שלה בעיתונות, בפוליטיקה. צפויה לנו אכזבה גדולה. לא בגלל שתיקי האלפים ייסגרו וימוסמסו - אלא אותה אכזבה בה הסתיימו הפרשות הקודמות כאשר סילקנו את המושחתים אבל לא התמודדנו עם השחיתות.

יש הטוענים שאנחנו מבזבזים את זמננו. זה רק משום שהם לא התעמקו בפרטים. בדינמיקה של הדמוקרטיה.

חקירת בזק של רשות לניירות ערך ודו"ח מבקר המדינה לא היו מתרחשים ואיש כלל לא היה ער לשחיתות בחברות הענק והרגולציה - אלמלא גלי ההדף ואפקט הדומינו שכולו התחיל בקיץ 2011 של המחאה החברתית.

המחאה חשפה את השיטה ונתנה לגיטימציה למי שרצה להיאבק בה. המחאה של 2011 זרעה את הנורמות והאנרגיה והעירנות, שהביאו לחקירות של 1000, 2000, 3000 ובזק. ההפגנות האלה הן אפקטיוויות. הן הכרחיות והן חשובות. הדרך הזאת זרועה בתסכולים, מהמורות ונסיגות - אבל אין לי ספק שאנחנו עושים כאן את הדבר הנכון.

מתוך נאומו של גיא רולניק אמש בהפגנה בפתח תקוה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#