מה עוד נתניהו והשרים שכחו לספר? - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עוד נתניהו והשרים שכחו לספר?

כהונות ארוכות של ראש הממשלה והשרים הן פתח לשחיתות, והפתרון לכך פשוט: להגביל את כהונת השרים באותו משרד ■ רצוי גם לפרסם את הסכמי ניגוד העניינים של השרים אוטומטית עם חתימתם, כלקח ממקרה נתניהו — שלא דיווח במועד על קשריו עם אלוביץ'

4תגובות
מבקר המדינה, יוסף שפיר
דוברות הכנסת

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נלחץ מהכותרות בתקשורת על דו"ח מבקר המדינה בעניין משרד התקשורת, ועל החקירות בבזק ובתיק הצוללות. הוא בחר להשיב על כך באמצעות פוסט בפייסבוק ("עוד פייק ניוז"), ראיון בערוץ 20 וכינוס דחוף של שרים וחברי כנסת מהליכוד, שנקראו להגן עליו בתקשורת.

ראש הממשלה לא ניסה רק להזכיר שאינו חשוד בפרשות בזק והצוללות, אלא גם להסיט את אש הביקורת הרחק ממשרד התקשורת — שבו כיהן עד לאחרונה כשר, ושאותו מנהל עדיין המנכ"ל שמינה, שלמה פילבר. עם זאת, דו"ח מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, מעלה ליקוי חמור בהתנהלותו של נתניהו במשרד התקשורת — סביב מסמך ניגוד העניינים שמסר למבקר המדינה.

ראש הממשלה, השרים וסגני השרים נדרשים להשיב בתוך 60 יום ממועד מינוים על שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים ולהעבירו למבקר המדינה. אם מתעורר חשש לניגוד עניינים, מתבקש משרד המשפטים להחתים את בעלי המשרה על הסכם למניעתו.

בשאלון נדרשים בעלי התפקידים לפרט את עיסוקיהם בחמש השנים שקדמו למינוי, ואת זיקתם לפעילויות המשרד הממשלתי שאליו הם מתמנים. בנוסף, הם נדרשים לדווח (בהתאם לידיעתם) על עיסוקיהם של קרוביהם בשלוש השנים שקדמו למינוי, שיש או יכולה להיות להם זיקה לפעילותם בממשלה. בסעיף אחר בשאלון הם מתבקשים לדווח על עיסוקיהם של אנשים אחרים בשלוש השנים שקדמו למינוי — לרבות חברים, שותפים, קרובים, תורמים ומעסיקים — שעלולים להעמיד את בעל המשרה בניגוד עניינים.

משרד מבקר המדינה מתח ביקורת על נתניהו על כך שבמסמך ניגוד העניינים שעליו חתם בעת כניסתו לתפקיד שר התקשורת — בנובמבר 2014 — הוא לא הזכיר את קשרי החברות שלו עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', וציין רק את זיקתו למשרד עורכי הדין שמרון־מלכו־פרסקי ושות', שכמה מלקוחותיו פועלים בתחום התקשורת. אלוביץ' לא הוזכר, מדגיש דו"ח המבקר, אף שנתניהו "היה מעורב בכמה נושאים המשפיעים במישרין או בעקיפין על בזק".

נתניהו אמר בתגובתו כי עם אלוביץ' היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ראש הממשלה פעל לפי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. לדברי נתניהו, כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת גם לפני כן היו בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, וטובת הציבור בלבד עמדה לנגד עיניו.

ובכל זאת, מצא המבקר ליקוי בהכנתו של מסמך ניגוד העניינים של נתניהו: בלשכתו של פילבר רוכזה רשימה של נושאים שבהם עסק נתניהו מאז כניסתו לתפקיד, ושיש להם קשר ישיר או עקיף לבזק, אך "נמצא כי רשימה זו לא נמסרה למשרד המשפטים בעת שגיבש את הסדר ניגוד העניינים".

יוצא אפוא שהמהלכים למניעת ניגוד עניינים בכהונתו של נתניהו כשר התקשורת היו צולעים. נתניהו לא הודיע למבקר המדינה מיד עם מינויו לשר התקשורת על יחסיו עם אלוביץ' ועל ניגוד עניינים אפשרי (מקורבים לנתניהו אמרו בסוף השבוע שנתניהו ואלוביץ' הם בגדר מכרים, ולא חברים).

באותו הטופס שנמסר למבקר גם לא צוינה הידידות בין נתניהו לארנון מילצ'ן — ספק הסיגרים, השמפניה והתכשיטים למשפחת נתניהו — שהוא מבעלי ערוץ 10. לגבי מילצ'ן מסר נתניהו בשבוע שעבר כי יחסיו עמו היו ידועים לכל.

התנהגות זו של נתניהו מחזקת את הדרישה לחשיפתם האוטומטית של ההסכמים למניעת ניגוד עניינים שעליהם חותמים השרים, ושל השאלון שהם שולחים למבקר המדינה. אם ההסכם של נתניהו בתחום התקשורת היה גלוי לעין הציבור כבר ב–2014, כאשר אלוביץ' לא היה מוזכר בו — מישהו כבר היה מזכיר לנתניהו שעליו לכלול גם את אלוביץ' בהסכם. ייתכן שכתוצאה מכך נתניהו לא יכול היה להחזיק מלכתחילה בתיק התקשורת. חשיפתם של ההסכמים תגלה אם יש עוד שרים ש"שכחו" לדווח על חבריהם ועל ניגודי עניינים אפשריים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ליאור מזרחי

לפעול להגבלת הקדנציה

מצעד הנחקרים ומעצרי הבית בחקירה בבזק ובתיק הצוללות, ושורת החקירות וכתבי האישום נגד יועצים ועובדים שעבדו בעבר בלשכת נתניהו ובמשרד ראש הממשלה — מעוררים מחדש את הדרישה להגבלת קדנציה של ראש הממשלה ושל שרים באותו משרד. כהונה ארוכה כזאת אמנם מסייעת בקידום מדיניות ארוכת טווח, אך גם פותחת פתח לשחיתות — לאו דווקא מצד נבחרי הציבור, אלא מצד מקורביהם.

כהונתם הארוכה של ראש הממשלה והשרים הקנתה ליועצים ולמקורבים מעמד, השפעה וכוח. מי שזקוקים להקלה רגולטורית, לסיוע ממשלתי או לקידום אינטרסים (ובהם בעלי העניין והלוביסטים) — יודעים להגיע אליהם בדרך הקצרה והמהירה.

כלקח מכל חקירות היועצים והמקורבים, על סיעות הכנסת — מהקואליציה וגם מהאופוזיציה — להתאחד ולחוקק חוק להגבלת כהונה לשמונה שנים בלבד. זה לא יהיה חוק פרסונלי נגד נתניהו, אלא חוק שיסייע למניעת שחיתות ולטיהור אווירת הסירחון בחלק ממשרדי הממשלה. תקופת הכהונה תתחיל להיספר מהקדנציה הבאה.

לשקול מחדש את ההקלות לבזק

שאול אלוביץ
עופר וקנין

בתצהיר שהגישה רשות ניירות ערך לבית המשפט בעניינו של פילבר נטען כי "במסגרת הפרשה נצברו ראיות המצביעות על פילבר כמי שפעל במסגרת תפקידו בדרכי מרמה לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת". גם מבקר המדינה מתח ביקורת על האופן שבו פעל פילבר במשרד התקשורת לקידום העניינים של בזק.

במצב כזה, אין זה סביר שהקלות רגולטוריות שקידם פילבר לטובת בזק, כמו ביטול ההפרדה המבנית בחברה (בין בזק לחברות הבנות שלה), ייצאו לפועל כמתוכנן. עם התגברות הספקות סביב המניעים שעמדו מאחורי החלטות פילבר, על משרדי התקשורת והאוצר לבחון אותן כעת מחדש. את הרגולציה יש לגבש באופן שייצור תחרות הוגנת בשוק ויחייב את בזק לעמוד בחובותיה, תוך דאגה לטובת הצרכן.

הבחירות והצוללות

האם שלל הפרשות הפליליות מגבירות את האפשרות להקדמת הבחירות? יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שנקרא על ידי נתניהו ביום חמישי האחרון להגן עליו בתקשורת, אמר בסוף השבוע: "אין מצב שנתניהו פעל לא נכון בענייני אלוביץ'. אלוביץ' אינו חבר שלו". על הצוללות אמר ביטן: "נתניהו לא ידע, אין לו קשר לפרשה".

ביטן אינו מוטרד מזכייתו של אבי גבאי בראשות מפלגת העבודה, ואמר כי "גבאי לא עשה כלום. גם במשרד לאיכות הסביבה, כשהיה שר, הוא לא טיפל בכלום. קודם שיתמודד עם יאיר לפיד, ואחר כך אתנו. אנחנו לא מוטרדים ממנו. אנחנו יותר מוטרדים מהתקשורת שמנסה לעשות הפיכה בישראל — אבל זה לא יעזור להם". ביטן סבור שהבחירות לא יוקדמו: "הקואליציה יציבה, וראש הממשלה הבהיר שהוא לא רוצה בחירות".

בכנסת אומרים כי גם לשר האוצר, משה כחלון, אין עניין כעת בהקדמת הבחירות. אף שבאחרונה הוא התחזק, לפי הסקרים, בעקבות תוכנית נטו משפחה — לאחר בחירתו של גבאי הסקרים כבר פחות מחייכים אליו.

כחלון אינו צפוי לשתף פעולה עם גבאי, שעזב בטריקת דלת את הממשלה ואת מפלגת כולנו לאחר מינויו של אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון בסוף מאי 2016. לנתניהו וכחלון יש עניין בהמשך הכהונה של עצמם, והם ינסו לשחוק את מעמדו של גבאי. ואולם בכנסת נשמעות אמירות כי לא מן הנמנע שהאווירה הציבורית והמלצה אפשרית של המשטרה בעניין כתב אישום נגד נתניהו עשויות בסופו של דבר לטרוף את הקלפים ולגרום לכך שבכנס החורף של הכנסת — שייפתח באמצע אוקטובר 2017 — היא תתפזר, והבחירות יוקדמו לאמצע 2018.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#