ועדת הכנסת אישרה: אלה הח"כים שיחקרו את פרשת פישמן - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכנסת אישרה: אלה הח"כים שיחקרו את פרשת פישמן

סמכויותיה של ועדת החקירה הפרלמנטרית יורחבו כך שתוכל לזמן בכירים במשק - ולקנוס את אלה שלא יתייצבו ■ המפקחת על הביטוח: "אם המנהלים יהיו תחת שוט - החיסכון הפנסיוני ייפגע" ■ ח"כ קיש תקף את הרגולטורים: "אתם הבאתם אותנו למצב הזה"

19תגובות
מוטי מילרוד

מליאת הכנסת אישרה את החלטתה של ועדת הכנסת שהתקבלה מוקדם יותר היום (ד'), להקים ועדת חקירה פרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראים ללווים עסקיים גדולים.

לפי החלטת ועדת הכנסת, ועדת החקירה תמנה 11 חברים: איתן כבל (המחנה הציוני) שיעמוד בראשה, יואב קיש (הליכוד) מרכז הקואליציה בוועדה, רועי פולקמן (כולנו), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), יגאל גואטה (ש"ס), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), דוב חנין (הרשימה המשותפת) וחיים ילין (יש עתיד). בעוד שבועיים יצורפו לוועדה משה גפני (יהדות התורה) ועיסאווי פריג' (מרצ).

ועדת הכנסת החלה לדון גם בהצעת חוק שתרחיב את סמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית כך ש"נוסף לסמכויותיה של ועדת החקירה, רשאי יו"ר הוועדה לזמן לישיבת הוועדה נושא משרה או עובד, או מי שהיה נושא משרה או עובד בתקופה שבה עוסקים דיוני הוועדה, בחברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות". עוד מוצע כי "מי שקיבל דרישה להתייצב או דרישה להמצאת מידע ולא עשה כן, ולא הראה טעם צודק לכך - דינו קנס. יו"ר הוועדה יכול במקרה כזה לקבוע כי הוא או אדם אחר הפועל מטעמו או למענו לרבות שדלן לא יהיה רשאי להשתתף בישיבות של ועדות הכנסת עד לתקופה של חצי שנה". המשך החקיקה של הצעת החוק הזו להגברת סמכויותיה של ועדת החקירה ייערך בקרוב, וועדת החקירה הפרלמנטרית תחל לעבוד במקביל.  

הרחבת סמכויותיה של ועדת החקירה לזמן נציגים של חברות ציבוריות לא תחול בעצם על חברות הביטוח, שאינן חברות ציבוריות. אך חברות האחזקה המחזיקות בהן, הן חברות ציבוריות. 

"הצעת החוק תגרום לחברות אחרות להימחק מהמסחר"

יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר, המפקחת על הביטוח שוק ההון דורית סלינגר ומנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, הזהירו כי הרחבת סמכויותיה של "ועדת פישמן" כך שתקבל סמכויות לזמן את ראשי הבנקים והחברות הציבוריות עלולה לפגוע בחברות הציבוריות ובמשק. עם זאת, הם הודיעו כי הם מוכנים לשתף פעולה עם ועדת החקירה.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר אמר כי "אני לא מתנגד להקמת ועדת החקירה בעניין החובות של פישמן או בכל עניין אחר. אני בעד חקיקה שמחייבת רגולטורים ותאגידים סטטוריים להופיע בפני ועדות הכנסת בכלל וועדות חקירה בפרט. עוד לא קרה שרשות ני"ע התבקשה להגיע והיא לא הגיעה. אנחנו, הרגולטורים, הם הכתובת".

עם זאת, האוזר הזהיר: "ההצעה שנוגעת לחברות הציבוריות היא הרסנית לבורסה, הרסנית לעולם החברות הציבוריות ורעה למשק. הצעת החוק תרתיע חברות מלהפוך להיות חברות ציבוריות ותגרום לחברות אחרות להימחק מהמסחר. אנו עושים מאמצי על לקדם את הבורסה ולקדם תחרות עם הבנקים. אני מדבר עם יזמים שאמרו לי שהם לא ירצו לבוא. ההצעה תגרום ליזמים להעדיף ולהישאר בחושך. לא להיות שקופים. במקרה הטוב הוא יגייס מהבנק. במקרה הרע הוא יעדיף לעשות עסקים בחו"ל".

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
אמיל סלמן

האוזר הוסיף: "אתם באמת חושבים שגיל שוויד מצ'ק פוינט או זיו אבירם ואמנון שעשוע ממובילאיי ישקלו להירשם פה למסחר אם הם ידעו שהם עשויים להידרש למצעד שיימינג ולהמציא מידע ומסמכים לכנסת? איזה יזם ישקול לגייס הון בבורסה תל אביב בתנאים הללו?"

המפקחת על הבנקים חדוה בר אמרה כי "נשתף פעולה עם הוועדה ונסייע לוועדה לרדת לחקר האמת. הצעת החוק הזו בעיני היא קיצונית ויצרת סכנה אמיתית לפעילות עסקית במשק הישראלי. למעשה הסיכון שהצעת החוק הזו תוביל למניעת קבלת החלטות עסקיות בגופים עסקיים ובגופים המלווים. נפגשתי עם נציגי גופים והם אמרו לי שהם לא מקבלים אשראי מבנקים כי הם חוששים כי הטלנו עליהם דרישות קשות. אם יחששו מלווים, גופים מוסדיים ובנקים לתת אשראי למימון תעשיה בנייה למגורים וכבישים לא תהיה פה צמיחה כלכלית. זה הסיכון בהצעה שלכם"

בר הוסיפה כי "כשיש חשש לפעילות פלילית הפיקוח מעביר את המידע לרשויות ולראיה את המקרה של דני דנקנר. אם יש חששות - הנושא מועבר לבדיקת גורמים רלוונטיים.  אנו מתנגדים מכל וכל לחשיפת דו"חות הביקורת כי הדבר יפגע באפקטיביות של הגנה על כספי מפקידים וביציבות הפיננסית. אנו לא מתנגדים לתובנות רוחב. אנו יכולים להציג ונשמח להציג".

עם זאת, בר הביעה התנגדות לדרישה שמועלית בכנסת לחייב את בנק ישראל להציג דו"חות פנימיים ופרטניים על הלווים הגדולים. "בדו"חות פרטניים יש שיקולים כבדי משקלי הדבר נדון בבג"ץ ולא יהיה נכון לפגוע בחסינות הזו, במידע הסודי שיש בביקורות ובחקירות של רשות ני"ע. העובדה שנשמרה היציבות הפיננסית בישראל במשבר האחרון והגופים לא קרסו כפי שרואים בספרד ובאיטליה היא בזכות האפקטיביות של גורמי הבקרה והפיקוח וצריך לשמר אותם. אנו נשתף פעולה עם הוועדה, ניתן תובנות רוחב, אך לא ברמה הפרטנית".

המפקחת על הביטוח ושוק ההון אמרה כי "יש לנו סמכויות רבות בחוק ויש לנו אפשרות להטיל עיצומים. תפקידכם ככנסת לפקח עלינו. אנו נשתף פעולה עם הוועדה. ייתכן שתרצו להרחיב את הסמכויות שלנו וזה מצוין. יחד עם זאת יש לנו יכולת הסתכלות רחבה מאוד. אנו יכולים לספק נתונים. לא יעזור לכם. אנו מפקחים על יותר מ-200 גופים. זה לא יעזור לזמן את החברות הגדולות. נמציא חומרים, נשתף בתובנות שעולות מחקירות שונות שאנו עושים".

סלינגר הזהירה כי "אם אנו נרד לפרטים והחברות אלה שיהיו במוקד לא יהיה לעם ישראל פנסיה. אין היום בעיה בפנסיה. אבל אם המנהלים יהיו תחת שוט ברמת החקיקה המוצעת זה עלול להביא לכך שהחיסכון הפנסיוני יפגע וכיסוי ביטוחי יפגע. חברת ביטוח לא חייבת לתת כיסוי ביטוחי. תשימו עוד חקירה מסוימת ולא יהיה לנו כיסוי שאנו רוצים להעניק. אותנו תזמנו תשאלו שאלות בקשו נתונים. יכולים לתת הרבה יותר מידע ממה שיכולים להשיג מאשר בחברות עצמן".

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, אמר כי "מה שמפריע לי פה זה דבר אחד: הכנסתם לתוך ההצעה יותר מ-500 חברות ציבוריות. אם הוא עובר ככתבו וכלשנו לא רק שלא נצליח לגייס חברות חדשות אלא תהיה נהירה של חברות שיעזבו את הבורסה וזה יפגע בפנסיה וזה הציבור שמצביע לכם".

ח"כ יואב קיש
אמיל סלמן

בישיבת ועדת הכנסת השתתפו גם לוביסטים רבים, בהם עו"ד אלכס הרטמן ממשרד ש. הורביץ, המייצג את איגוד הבנקים, ארז גילהר מ"פוליסי" המייצג את איגוד הבנקים, טל נדב מאיגוד הבנקים, עו"ד אלדד כורש המייצג את נשיאות הארגונים העסקיים ולשכת עורכי הדין ועוד.

קיש נגד הרגולטורים: "אתם הבאתם אותנו למצב הזה"

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ קיש, פנה למפקחים בחדר ואמר: "אני אומר לכל הרגולטורים - אתם תתנו דין וחשבון לבית הזה וזה יקרה בוועדת החקירה הזו. ראיתם את זה מהציבור והגיע הזמן שתזכרו למען מי אתם עובדים - לא רק לשמור על הבנקים שלא יפלו. יש לכם אחריות לציבור. חבל שאתם הבאתם אותנו למצב הזה כי אפשר היה לעשות אחרת. אנו קשובים לציבור ונוביל את המהלכים הללו".

קיש הוסיף: "נקים את ועדת החקירה לפני שנשלים את החקיקה של שינוי החוק לחיזוק סמכויותיה. בלי לתת את השיניים לאותה ועדה, אז מיותר להתעסק עם זה - בואו נוותר ונרד מזה. זו ההחלטה וזו הסיבה שאנו מקדמים את השינוי בנושא סמכויות של ועדת חקירה פרלמנטרית".

קיש פנה שוב לרגולטרים ואמר: "משפטן ידוע אמר שכאשר אתה חייב מאה שקל לבנק זו בעיה שלך, וכשאתה חייב מאה מיליון שקל זו בעיה של הבנק. את זה אנחנו חייבים לשנות. זו היא אם כל חטאת. כולנו חייבים את הבחינה הזו לאזרח הפשוט, ששילם את המחיר הכבד על התספורות. ח"כ אילת נחמיאס ורבין דרשה להקים ועדה מיוחדת בכנסת, והרגולטורים התנגדו. הרגולטורים לא היו מוכנים שמהבעיה הזו תיווצר ועדה מיוחדת. אני אומר לרגולטורים - אנחנו הופכים את היוצרות. הגיע הזמן שתזכרו שיש ציבור שאתם צריכים לתת לו דין וחשבון. אתם הבאתם אותנו למצב הזה.

"אנו מובילים במקביל תהליך של הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. במסגרת החוקית הנוכחית אין לנו טעם לקדם זאת, כי הרגולטורים לא יבואו לוועדה, וגם אם נצטרך מידע הם יגידו שיש חיסיון לקוח בנק. אם לא עושים שינוי חבל על הזמן של כולנו. לכן החלטנו לפעול לשינוי החקיקה. זה המהלך שמניעים היום. את ועדת החקירה נקים היום. בכוונה הגדרנו חברות ציבוריות. המהלך נועד לוודא שתופעת התספורות תצומצם. הרגולציה תבטיח שלא יהיו עוד כשלים בתהליכים. אותו הדבר במערכת הפיננסית בנקאית שמלווה את הסדרת הכספים. אף אחד לא בא לחפש אדם כזה או אחר. פישמן ואחרים שהגיעו לסיטואציה הזו, ניצלו פרצות, זה בעצם מה שהוועדה אומרת, אבל לא נגיע לסיטואציה שבה הם יהיו על המוקד, אלא נתמקד במערכת שמסביב. היא זו שכשלה במבחן התוצאה הסופית".

יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית, ח"כ איתן כבל, אמר: "אם מישהו חושב שנצא לדרך קצוצי כנף, שלא נאמר מעבר לכך - זה לא יקרה. אנו מתכוונים לעשות עבודה ולהביא כבוד לכנסת ולציבור במדינה. אני מתחייב שזה יהיה כך. אנו נעשה את הכל בכדי להוציא מתחת ידינו את התוצאה הטובה ביותר. הכוונה היא לא ממקום של רדיפה, אלא בגישה של מה באמת נכון לעשות. אם יהיה שיתוף פעולה לא נידרש לדברים הללו.

"אנו באנו לטפל במהות ולא שהפירוטכניקה תמנע מאיתנו לעשות את העבודה שלנו. אני מתחייב לרגולטורים שלא תיפול רוחכם. אני רואה את הרגולטורים בהרכב מלא. אנו מתחננים בפניהם להגיע גם לוועדות אחרות", הוסיף כבל.

"הוועדות האלו נועדו לעשות שיימינג לגופים במשק ולקבל כותרות"

איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, אמר כי "מוסד ועדות החקירה הפרלמנטרית הוא לא כפי שיכול להישמע. בעצם ועדת חקירה פרלמנטרית נקראה כך לא בגלל הסמכויות והאופי שלה והדו"ח שהיתה מוציאה, אלא בגלל הרקע להקמתה. זו היתה ועדה מיוחדת של הכנסת שהוקמה כי רוב הח"כים תפסו דבר מה כמחדל שלטוני, או שהיה ענף מסויים שהציבור קרא לח"כים לבחון אותו. סמכויות ועדת החקירה בכל היבט שהוא לא היו שונות מוועדה רגילה.

"לנוכח העובדה שעד היום אין לוועדות הכנסת די סמכויות, היה קיים חשש שגופים לא היו מתייצבים בפני ועדת החקירה. לכן גיבשנו מנגנון של סנקציות. יש פה הרחבה דרמטית ביותר של חובת מסירת מידע לוועדת חקירה פרלמנטרית שלא קיים היום. יש פה שאלה גדולה של חסיונות כמו חסיון בנקאי או חסיון עורך דין לקוח. הדבר מחייב את חובת הזהירות של חברי הוועדה... הכנסת היא לא גוף שיפוטי ולא מעין שיפוטי. היא לא גוף חקירתי במובן הקלאסי. הכנסת מעולם לא היתה ולא יכולה להיות אגף החקירות של המשטרה, ואסור להשלות ולייצר תחושה שהיא מקבילה לאגף החקירות במשטרה או ברשות לני"ע או לרשויות אכיפה אחרות תפקיד".

ינון הוסיף כי "אם תהיינה הבנות אולי נחסוך את תיקון החקיקה שהשלכותיו רחבות. את התיקון נעשה בזהירות".

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, תקף את הכוונה להרחיב את סמכויותיה של ועדת החקירה, וקרא לח"כים "אתם רוצים להכריז על המוות של שוק ההון הישראלי. הוועדות האלו נועדו לעשות שיימינג לגופים במשק ולקבל כותרות. עם כל הכבוד לחברי הכנסת, אין להם את היכולת לעשות עבודה במובן הזה מול הרגולטרים. אם ירצו לעשות ועדת חקירה במשק החלב, יזמינו את שטראוס, כי היא חברה ציבורית, אבל את תנובה לא יזמינו כי היא לא חברה ציבורית".

פלטו קרא לח"כים, "תעזבו את החברות הציבוריות. תתחילו עם השרים, חברי הכנסת והמנכ"לים שיחוייבו להופיע. למה אתם הולכים ישר לחברות הציבוריות? אם הכנסת רוצה לדון בנושא באופו יסודי, אמתי ומקצועי - היא מקבלת את כל המידע שהיא רוצה. לא יכול להיות שצורך לגיטמי של חברי הכנסת לקבל כותרות יבוא על חשבון שוק ההון הישראלי. אנו נמצאים במצב שבו על פני 7 שנים הבורסה הולכת ומתייבשת".

עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון ביקשה שיוסיפו להצעת החוק את הדבר הברור מאליו שנראה שאין כל סיבה להתנגד אליו, לפיו תהיה סמכות לוועדה לחייב את כל מי שיופיע בפניה לחתום על תצהיר כי דבריו  אמת וכי אם לא, יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. ח"כ קיש אמר שישקול להוסיף זאת לרשימת הסמכויות.

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) אמרה בדיון בוועדת הכנסת בנושא: "הנושא של ועדת החקירה הוא חשוב ויש לקדמו, מבלי לחפש לעשות שיימינג ולגלוש למקומות הפופוליסטיים. עלינו לבחון את האופן שבו הבנקים נתנו הלוואות, התנהלות הבנקים מול הלווים בעלי ההילה אל מול הלווים האנונימיים, והאופן שבו אותם בעלי חוב חיים את חייהם לאחר הסדר החוב. מחובותינו לדאוג שלא יהיה מצב של העדפה בלתי הגיונית בין הלווים השונים.

"בנוסף, ישנה בעיה מאוד גדולה עם זה שחברות וגופים פיננסים, שחוששים כי חוק זה או אחר עתיד לפגוע בהם, יודעים להגיע לוועדות הכנסת ולעמוד על זכויותיהם, אך כשהם מוזמנים לוועדה עת מתעוררת בעיה עם אופן התנהלותם, אז הם נעלמים כלא היו. כך גם הרגולטורים, שלא אחת מסרבים להעביר דו"חות מקצועיים, גם בהסדרים אלו ואחרים וגם כשהם נקראים לדיון הם שולחים את סגניהם – אלה בעיות שבמיוחד במקרה זה יש לשים עליהם את הדעת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם