"החוק לחסימת אתרים נועד להילחם בפשיעה פלילית - ולא במטרות אזרחיות" - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החוק לחסימת אתרים נועד להילחם בפשיעה פלילית - ולא במטרות אזרחיות"

הצעת החוק שהוגשה על ידי שקד ואושרה שלשום בוועדת החוקה תאפשר לחסום אתרי אינטרנט בצו בית משפט, ללא הודעה מוקדמת ■ בתגובה לביקורת, אומרת שקד כי מדובר באתרי פדופיליה, סמים, זנות וטרור - לא באתר שוברים שתיקה

25תגובות
שקד. "חלק גדול מהפשיעה עבר לאינטרנט"
אוליבייה פיטוסי

"החוק לחסימת אתרי אינטרנט נועד אך ורק להילחם בעבירות של פשיעה פלילית חמורה, סמים, זנות, פדופיליה וטרור, ולא למטרות אזרחיות" — כך אמרה אתמול שרת המשפטים, איילת שקד, בראיון ל–TheMarker לנוכח הביקורת שהושמעה על קידום החוק.

ועדת החוקה של הכנסת אישרה שלשום את העלאת הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. ההצעה, שהוגשה על ידי שקד והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, תאפשר לחסום אתרי אינטרנט שמשמשים לביצוע עבירה פלילית בצו בית משפט תוך שימוש בחומרים חסויים ומבלי שתפורסם הודעה בנושא לציבור. לפי החוק, שופט מחוזי יהיה רשאי — לפי בקשת המשטרה או הפרקליטות — להוציא צו לחסימת אתר אינטרנט, בכולו או בחלקו, אם הפעילות בו היא עבירה על החוק. לטענ שקד, "גם חברי כנסת מהאופוזיציה תמכו בחוק, ושוכנעו בחשיבותו".

בתשובה לשאלה אם החוק יאפשר פגיעה פוליטית, וחסימת אתרים של הארגונים בצלם ושוברים שתיקה, השיבה שקד: "מי שטוען את זה מגלה חוסר הבנה בנוגע לחוק וכוונתו. אין פה שום פגיעה בחופש הביטוי — אלא מאבק נגד פשיעה פלילית חמורה באינטרנט. מלאכת הפשיעה נעשית גם במרחב האינטרנטי. לא ייתכן שהמשטרה לא תוכל לעצור ולהוריד אתר שיש בו מכירה של סמים באינטרנט והצעות לשירותי זנות על ידי קטינים; לא ייתכן שהמשטרה יכולה לעצור פדופילים וסוחרי סמים שהיא תופסת ברחוב — אך לא תוכל למגר תופעות כאלה באינטרנט".

שקד התייחסה להצעת החוק גם בוועידת "מקור ראשון" שנערכה אתמול בתל אביב, והסבירה: "החוק לא מדבר על אתר 360 (אתר אקטואליה מקבוצתו של שלדון אדלסון) וגם לא על אתר 'הארץ'. החוק עוסק באתרי פדופיליה, סמים, זנות וטרור (והימורים בלתי־חוקיים — צ"ז). חלק גדול מהפשיעה עבר למרחב האינטרנטי. האתר של שוברים שתיקה יישאר על תלו. אין כאן בשום צורה רצון להגיע לתחום האזרחי".

עוד הדגישה שקד כי "אנחנו עובדים מול פייסבוק, גוגל וטוויטר כדי להסיר חומר מסית לטרור. עם פייסבוק יש לנו שיתוף פעולה טוב מאוד. לצערי, את טוויטר זה פחות מעניין. היא אדישה לבקשות המדינה להסיר חומרי טרור. צריך לשנות את השם מחוק הפייסבוק (שעבר בקריאה ראשונה, ומאפשר לבית המשפט להורות לאתרים להסיר מהרשת תוכן שמהווה עבירה) לחוק הטוויטר. ההפקרות שם חוגגת".

בנוגע לטענה שהחוק החדש לא יוביל למיגור של פעילות פשיעה פלילית חמורה ובלתי־חוקית באינטרנט, אמרה שקד: "אף שאין אפשרות לסגירה הרמטית של אתרים כאלה, אנחנו נותנים באמצעות החוק כלים בידי המשטרה להקשות על סוחרי סמים וסרסורים שפועלים באינטרנט".

"טבעי ששר ישפיע על מינוי יועץ משפטי"

בדבר הצעתה למינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה באמצעות ועדות איתור, הסבירה שקד: "כיום, יועץ משפטי במשרד ממשלתי נבחר במכרז, ולשר העומד בראש המשרד אין כמעט יכולת להשפיע על בחירתו. מכיוון שמטרתו של יועץ משפטי היא ליישם את מדיניות השר בהתאם לחוק, ומאחר ובשנים האחרונות מוגשות עתירות לבג"ץ נגד החלטות רבות של שרים ומשרדים, והיועץ המשפטי של המשרד נעשה מעורב כמעט בכל החלטה חשובה במשרד — זה טבעי שלשר יהיה משקל במינוי היועץ המשפטי של המשרד".

על פי הצעתה של שקד, ועדת האיתור תכלול חמישה אנשים: מנכ"ל המשרד הרלוונטי, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור ונציג אקדמיה. לדברי שקד, "ועדת האיתור המוצעת מאפשרת לשר וליועץ המשפטי לממשלה לבצע מינוי משותף של היועץ המשפטי של המשרד.

"מנכ"ל המשרד, שהוא חבר בוועדה, הוא נציגו של השר, ויש נציג גם ליועץ המשפטי לממשלה. כך, בעצם, השר והיועץ המשפטי הם אלה שממנים בפועל. כמו כן, יש את המסננת של ועדת האיתור, שיכולה לסנן מועמדים. קראתי בתקשורת 'פייק ניוז' על הוועדה הזאת, על דברים שלא היו".

לנוכח הביקורת שהשמיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להצעתה — בין היתר מחשש לפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה ולנוכח העובדה שבחירת היועץ המשפטי תהיה נתונה להשפעת השר, כלומר גורם פוליטי — אמרה שקד: "מנדלבליט חושב שהמינוי של יועץ משפטי למשרד ממשלתי באמצעות מכרז, כפי שהדבר מתבצע כיום, הוא הדרך הטובה ביותר. עם זאת, הוא לא רואה מניעה משפטית ליישם את הצעתי".

גורמים במשרד המשפטים הדגישו כי הצעתה של שקד להקמת ועדת איתור מאזנת את הצעת החוק שהגיש ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) למינוי יועצים משפטיים כמשרות אמון על ידי השרים. ההצעה של אוחנה מאפשרת לשרים למנות יועץ משפטי באותו אופן שבו ממונה מנכ"ל למשרד. כלומר, ללא ועדת איתור, אלא בהחלטה של השר בכפוף לאישור של הממשלה ושל עדת מינויים של נציבות שירות המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם