"חוק בנו של חיים כץ"?: עובדים במגזר הציבורי החשודים בפלילים לא יפוטרו - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חוק בנו של חיים כץ"?: עובדים במגזר הציבורי החשודים בפלילים לא יפוטרו

יוזם החוק, ח"כ שמולי אמר כי הצעת החוק, אם תעבור, לא תחול רטרואקטיבית. הוא הסביר כי "אי אפשר לקחת אנשים ולתלות אותם בין שמים לארץ במשך כל כך הרבה חודשים"

15תגובות
יאיר כץ
עופר וקנין

הצעת החוק חדשה אוסרת על מעבידים בסקטור הציבורי לפטר עובדים החשודים בפלילים בטרם הוגש כנגדם כתב אישום פלילי, כך נחשף הערב בערוץ 2. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) וזכתה לתמיכתו של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) שאף הוא חתום עליה.

שמולי אמר הערב ל-TheMarker כי "לא תהיה תחולה רטרואקטיבית בחוק וגם אם מישהו יבקש להציע, גם אני וגם ביטן נתנגד לכך בכל תוקף. לא ניתן להחיל כעת חוק חדש על העבר. נעשה חיבור לא הוגן בעניין (ליאיר כץ, צ"ז)".

כץ, בנו של שר הרווחה חיים כץ, הורחק לאחרונה מהתעשייה האווירית (תע''א) לאחר שנחשד בסחיטה באיומים של עובדי תע''א כדי שיתפקדו לליכוד ויצביעו לפי רשימות חברי מפלגה שהכין ועד העובדים.

שמולי הסביר כי "אני יזמתי את החוק, אבל הוא מתואם גם עם ההסתדרות כי הרציונל לאזן בצורה טובה יותר בין השימוש של המעסיקים בכלי של ההשעיה לבין חזקת החפות שעומדת לצד העובד. אי אפשר לקחת אנשים ולתלות אותם בין שמים לארץ במשך כל כך הרבה חודשים. החוק לא מגן על שחיתות אלא קובע שאם ההליכים נמשכים 24-10 חודשים, אזי לא נשאיר עובדים מושעים בלי פרנסה ובפגיעה בשמם הטוב אף שעדיין לא הוכחה אשמתם. המטרה כאן למצוא נקודת איזון טובה יותר".

ח"כ איציק שמולי
מיכל פתאל

לדברי שמולי, "מדי שנה מושעים מעבודתם לתקופות ממושכות עשרות רבות של עובדים בשל חקירה שנפתחה או תלונה שהוגשה. בחלק לא מבוטל מהמקרים העניין מסתיים בלא כלום, אבל הנזק שנגרם לעובד כתוצאה מההשעיה הממושכת הוא בלתי הפיך הן מבחינת אובדן הפרנסה והן מבחינת הפגיעה בשמו הטוב. שימוש פרוע בכלי ההשעיה מהווה פגיעה קשה בעובדים, ומכאן, ואך ורק מכאן, נולד הצורך לתקן את החוק כדי שיאזן בצורה טובה יותר בין רצון המעסיק להשעות ובין חזקת החפות שקיימת לעובד. חשוב להדגיש שהצעת החוק אינה חלה במקרים של אלימות, פגיעה בחסרי ישע ופגיעה בביטחון המדינה".

שמולי וביטן הסבירו כי "מוצע להסדיר את הליכי השעייתו של עובד שקיימת סמכות להשעותו מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה העבודה שלו וליצור עקרונות מנחים אחידים. לעניין זה, ההסדר המוצע אינו חל על שירות המדינה שכן שם קיים הסדר השעיה מיוחד המעוגן בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963. בהתאם להסדר המוצע, עובד יושעה רק בנסיבות שבהן הוגש נגדו כתב אישום, וגם אז, השעייתו תיבחן על ידי המעסיק תוך איזון בין הפררוגטיבה של המעסיק, מטרות ההשעיה וחזקת החפות העומדת לזכותו של העובד".

לדבריהם, "במצב הקיים היום אין הסדרה להשעייתם של עובדים אשר החל בעניינם הליך מקדמי של חקירה פלילית או שהוגש בעניינם כתב אישום, למעט בקרב עובדי המדינה לפי האמור בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, ודי בכך שמוקנית סמכות השעיה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. בהתאם לסמכות המוקנית למעסיקים, עובדים רבים מושעים מעבודתם רק בעקבות הודעה למעסיק על פתיחה בחקירה פלילית בעניינו של עובד וההחלטה להשעות את העובדים עם היוודע על זימונם לחקירה או קיומה של חקירה פלילית בעניינם פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות בסיסיות וכן בחזקת החפות באופן לא מידתי ולא סביר.

"במקרים רבים, עובד שנחקר במשטרה או שמתקיימת חקירה פלילית בעניינו לא מורחק ממקום עבודתו ומחצרי המעסיק ולא נאסר עליו המשך העיסוק בתפקידו. כמו כן, גורמי החקירה במשטרה או בגופי חקירה אחרים לא מטילים על העובד מגבלות כלשהן. במצב זה, למרות העובדה שהעובד נחקר במשטרה או שמתקיימת חקירה פלילית בעניינו, אין כל חשש כי העובד מהווה סכנה כלשהי לעובדים, למקום העבודה או לציבור ועל כן לא מתקיימת כלל תכלית ההשעיה בעניינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#