שערוריית הארנונה: מה הקשר בין מועדון חשפנות לסטודיו לבלט - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שערוריית הארנונה: מה הקשר בין מועדון חשפנות לסטודיו לבלט

ב-1985 הוקפאה הארנונה בישראל בצו, וכל שינוי בה מחייב אישור של שרי האוצר והפנים ■ כעת שוקלת המדינה לראשונה להכניס שינויים בנוסחת הארנונה, כולל אופן הסיווג של בתי העסק השונים, ואולי גם תעניק דרגות חופש מעטות לרשויות חזקות בקביעת הארנונה שלהן

10תגובות
מוטי מילרוד

מועדון חשפנות ידוע בתל אביב הגיש לפני כמה שנים תביעה נגד העירייה בדרישה להפחית את הארנונה שהוא משלם. מועדון החשפנות טען שהוא מועדון ריקודים, ולכן עליו להיות מסווג באותה קטגוריה כמו סטודיו לבלט. מאחר שסטודיו לבלט משלם ארנונה פחותה, דרש גם מועדון החשפנות להפחית את שיעור הארנונה שלו בהתאם.

הדרישה של מועדון החשפנות לא התקבלה, אך היא חושפת טפח מהעולם הבלתי אפשרי של מס הארנונה בישראל - המס המקומי, שכל תושב וכל בית עסק משלם לרשות המקומית שבה הוא חי ופועל. 22 מיליארד שקל משולמים מדי שנה בארנונה, והם כ-40% מסך התקציב השנתי של השלטון המקומי בישראל, כ-55 מיליארד שקל. זהו נתח ההכנסות המהותי ביותר בתקציב הרשויות, וגם הנתח שאמור לסמן יותר מכל את הריבונות של השלטון המקומי - האחריות והסמכות של ראשי הרשויות לגבות מסים מתושביהם כדי לממן את פעולותיהם.

בפועל, אין סמכות ואין ריבונות, יש רק שליטה מוחלטת של המדינה, כאשר זה 32 שנים כל תזוזה בארנונה מחייבת אישור מראש של שר האוצר ושר הפנים.

פער של 70% בשל הבדלי ניסוח קטנים

ביולי 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית, הוקפאו בצו כל המחירים ורמות השכר במשק, במטרה להדביר בבת אחת את האינפלציה המשתוללת. גם הארנונה הוקפאה באותו מועד, אך להבדיל מכל שאר המחירים במשק, היא נותרה מוקפאת מאז. לשלטון המקומי אין כל סמכות על קביעת הארנונה - תעריף הארנונה, הסיווגים של בתי העסק ואפילו שיטת המדידה של השטחים לצורך קביעת הארנונה. כל אלה מוקפאים מאז 1985, וכל שינוי בהם מחייב פנייה במסגרת של בקשה חריגה לשני השרים.

כך, יש כ-15 אלף סיווגים שונים של בתי עסק. מועדון החשפנות המפורסם הגיש תביעה לשנות את הסיווג שלו כך שיסווג כמו סטודיו לבלט. גם איגוד המספרות חולק על הסיווג שלו: האיגוד טוען שהספרים עוסקים ב"מלאכת התספורת", כלומר הם עסקים של מלאכת יד, ולכן צריכים לשלם ארנונה של 220 שקל למ"ר. השלטון המקומי, לעומת זאת, טוען כי הספרים עוסקים ב"שירותי עיצוב שיער", ולכן צריכים להיות מסווגים כמסחר ושירותים, ולשלם 370 שקל למ"ר. הפער, כפי שניתן להבחין, הוא של כ–70% בעלות הארנונה, וזאת רק בשל הבדלי ניסוח קלים.

בכל מקרה, כל שינוי באחד מתוך 15 אלף הסיווגים השונים מחייב פנייה בבקשה חריגה למשרדי הפנים והאוצר. כ-120 בקשות כאלה מוגשות מדי שנה, והמשרדים הרלוונטיים כורעים תחת העומס של העיסוק הפרטני המדוקדק בשאלה של "מהי מספרה" או "מהו מועדון חשפנות". זאת פרט לעיסוק הקבוע מדי שנה של עדכון נוסחאת הארנונה, שכאמור מוקפאת זה 32 שנים. הנוסחה הקיימת, שזכתה לכינוי טייס אוטומטי, משקללת את עליית מדד המחירים לצרכן, עם עליית השכר במגזר הציבורי, במשקל שווה של 50% לכל אחד מהרכיבים. התוצאה המתקבלת, 2.18% בשנה החולפת, היא שיעור העדכון השנתי של הארנונה.

כחלון ודרעי הקימו צוות בדיקה

.

אף אחד לא ממש אוהב את העדכון הזה. התעשיינים צועקים מה פתאום הם צריכים לשלם, דרך תעריף הארנונה שלהם, את רוחב הלב של המדינה בהסכמי השכר שהיא משלמת לעובדיה. השלטון המקומי בא לצעוק שהעדכון מתעלם מהעלויות הרבות שהשלטון המרכזי מטיל עליהם, למשל היטלי הטמנה שנוספו במשך השנים להוצאות הרשויות, ולכן שצריך לעדכן את תעריף הארנונה מבסיסו. המדינה, כאמור, מתעלמת וממשיכה להקפיא.

עד השנה. שר הפנים, אריה דרעי, ושר האוצר, משה כחלון, מינו צוות ברשות מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, כדי לבחון את העיוותים שהצטברו בנוסחת הארנונה ב–32 שנות הקפאתה. שלוש סוגיות הועמדו לבחינת הצוות. הראשונה היא נוסחת העדכון השנתית של הארנונה. השנייה היא מה עושים עם 15 אלף סיווגי העסקים. והשלישית היא הפערים במדידת השטח הקובע לארנונה בין הרשויות המקומיות השונות (קירות פנימיים בלבד, כולל קירות חיצוניים, כולל קירות חיצוניים ושטחי שירות חיצוניים).

לשם הפשטות החליטה הוועדה להתחיל עם שאלת נוסחת העדכון, וגיבשה המלצה שהנוסחה תישאר צמודה למדד המחירים ולעלויות השכר, אבל המשקולות ישתנו (60% למדד ורק 40% לעלויות שכר), וגם מדידת השכר תשתנה לשכר עובדי השלטון המקומי בלבד. לטענת משרד הפנים, בבחינה של עשור לאחור מתברר כי הנוסחה החדשה מעלה את שיעור העדכון בחלק מהשנים ומפחיתה אותו בחלק אחר, ובסך הכל, במבט על כל העשור, העדכון המצטבר נותר כמעט ללא שינוי.

לא ברור אם הממצא הזה נועד להרגיע את העצבים המתוחים של ראשי השלטון המקומי, שחוששים מאוד כי מטרת שינוי נוסחת העדכון היא להיטיב עם העם - כלומר להפחית את הארנונה בכל הארץ, ובכך לפגוע בהכנסות השלטון המקומי.

מרדכי כהן
ליאור מזרחי

המדינה תחזק את הרשויות החזקות

הוויכוח לגבי שינוי נוסחת העדכון אינו מבשר טובות לקראת המאמץ הגדול יותר, של ביטול 15 אלף הסיווגים השונים וקביעת מספר מצומצם של סיווגים אחידים בכל הרשויות המקומיות, ולאחר מכן שינוי שיטת המדידה של השטחים לשיטה אחידה בכל הרשויות בארץ. את כל זה שואפים משרד הפנים ומשרד האוצר לעשות, לראשונה זה 32 שנה, ומבלי להרעיד את אמות הסיפים - כלומר מבלי להביא לשינויים חדים מדי בתעריף הארנונה. זה נשמע בערך כמו הניסיון לרבע את המעגל, במרכז של שדה מוקשים של 255 רשויות מקומיות זועמות, ועם עוד שני שרים שחוששים להביא להתייקרות הארנונה שתיספר על הראש הפוליטי שלהם.

ומה עם ההקפאה, אתם שואלים? גם אנחנו שאלנו, ואף חידדנו עם התהיה באיזו זכות שלל השלטון המרכזי מהשלטון המקומי את זכותו הריבונית לקבוע את המסים שלו. התשובה שקיבלנו הפתיעה גם אותנו: השלטון המרכזי בישראל לא יוותר, חס וחלילה, על יכולתו להמשיך ולשלוט בשלטון המקומי באמצעות קביעת תעריף הארנונה. אבל השלטון המרכזי מוכן לשקול גמישות מסוימת: ייתכן שייקבעו דרגות חופש מסוימות, כך שרשויות חזקות יוכלו לבחור בעצמן לייקר או להפחית את תעריף הארנונה שלהן, עד לגבולות נתונים מראש.

רשויות חלשות, שהחשש הוא שיפחיתו את הארנונה כדי לשאת חן בעיני התושבים ואז ייקלעו לגירעונות, ימשיכו להידרס תחת מגפי השלטון המרכזי בישראל ולא יקבלו דרגות חופש כאלה. ההחלטה, אם תתקבל, תהיה רק אחרי שיפתרו את כל בעיות הסיווגים וחישוב מדידת השטחים. בקיצור, עוד חזון למועד.

"הנוסחה מאוזנת"

תגובת מרכז השלטון המקומי: "נוסחת שיעור העדכון של הארנונה קבועה בחוק ההסדרים 1992, מחציתה מצמידה את הארנונה למדד המחירים לצרכן ומחציתה למדד השכר הציבורי. נוסחה זו נקבעה מתוך הבנה כי מאז דיני ההקפאה, אין לרשויות המקומיות כל סמכות להוריד או להעלות ארנונה ללא קבלת אישור חריג משר הפנים ושר האוצר יחדיו.

"הנוסחה מאוזנת ומכירה בכך שכ-50% מן התקציב השוטף של הרשות המקומית הוא תשלומי שכר ישיר ועקיף. ב-2016 נחתם הסכם שכר חדש לכל עובדי המגזר הציבורי בין האוצר, ההסתדרות והשלטון המקומי - הסכם חריג בהיקפו, שהשית תשלום שכר נוסף של יותר מ-1.5 מיליארד שקל בשלוש שנים, לעובדים החלשים ביותר בשלטון המקומי - אך עם זאת הסכם צודק ונכון.

"הטייס האוטומטי של הארנונה נלקח כמקור היחיד המאפשר לרשויות המקומיות לעמוד בדרישות הסכם השכר, ויש אף כאלה שייאלצו לקצץ בשירותים כדי לממנו. אנו סבורים כי החלטת האוצר וההסתדרות עם השלטון המקומי לדאוג לעובדים החלשים בשלטון המקומי היא בסיסית והכרחית לתפקודו של השלטון המקומי. ככל שמשרד ממשלתי כזה או אחר רוצה להעמיד את התוספות שכר מתקציבו, הוא מוזמן לעשות זאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#