שקד ולוין מציעים: שימוע פומבי למינויים בכירים בשירות המדינה - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שקד ולוין מציעים: שימוע פומבי למינויים בכירים בשירות המדינה

שרת המשפטים מתנגדת להטלת סנקציה פלילית על עובדי מדינה שלא יגיעו לדיונים בכנסת, ולהצעה לחייב נציגי חברות ציבוריות ועמותות להופיע בדיונים בכנסת ■ היועץ המשפטי של הכנסת קרא לצמצם את חוק ההסדרים, והביע ביקורת על חקיקת חוק הנומרטור

תגובות
איילת שקד ויריב לוין בדיון ברפורמה בחקיקה בכנסת
אמיל סלמן

שרת המשפטים, איילת שקד, ושר התיירות, יריב לוין, מציעים להנהיג שימוע ציבורי בכנסת לפני מינוי בכירים בממשלה, גם למינויים שאינם דורשים את אישור הכנסת. שקד ולוין הציגו בנפרד הצעה זו, בדיון שקיימה ועדת הכנסת ברפורמה ביחסי הממשלה והכנסת, שבה נידונו עיקרי המלצות ועדת לוין־שקד לצמצום היקף החקיקה הפרטית בצד הגברת הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

כמו כן, נוכח ריבוי הצעות החוק הפרטיות — בשנתיים לכהונתה של הכנסת ה–20 הונחו על שלחנה למעלה מ–4,000 הצעות חוק פרטיות — מציעים השרים לצמצמן. שקד הציעה לקבוע מכסה שנתית של הצעות חוק פרטיות לחברי הכנסת, בצד הגברת הפיקוח של הכנסת על הממשלה. כיום יש לכל סיעה מכסה של הצעות חוק פרטיות, לפי גודלה, שאותן היא יכולה להעלות בקריאה הטרומית מדי שבוע.

שקד התנגדה להצעות לחייב את הגעתם לכנסת של נציגי חברות ציבוריות ועמותות אזרחיות וחברתיות: "זה לא סביר. לעומת זאת, עמותה שמקבלת תמיכה וכסף מהמדינה תהיה חייבת להגיע לכנסת", אמרה.

כמו כן, שקד מתנגדת להצעות של הח"כים להטיל ענישה פלילית על פקידי מדינה שלא יבואו לוועדה: "אני בעד דה־פליליזציה; כלומר, לנסות להוריד עבירות פליליות למנהליות. לא נהפוך את הפקידים לפושעים אם הם לא מגיעים לוועדה. הטלת דין משמעתי אולי רלוונטית, אבל אני לא אהפוך עובדי מדינה לפושעים". מצד שני, שקד סבורה שיש להגביר את הפיקוח על עבודת הממשלה, והדגישה כי "המצב הזה נוח לשרים אבל זה לא מצב נכון בדמוקרטיה בריאה".

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, אמר כי "לא ניתן לזלזל בכלי של החקיקה הפרטית, אבל כמויות החקיקה הפרטית והממשלתית גבוהות ואין ספק שישראל היא מעצמת חקיקה עולמית. בעולם החקיקה הפרטית היא תופעה ברמה הבינלאומית. אין לה כמעט אח ורע בשום מקום בעולם. אבל הבעיה היא שאין מגבלות של תוכן וכמות בכלי הזה".

ינון אמר כי הממשלה היא בעצם המחוקקת הגדולה בכנסת — למשל את חוק ההסדרים סופרים כחוק אחד, למרות שמדובר בעשרות חוקים שנכללים תחת קורת גג אחת.

הוא קרא לממשלה לצמצם את חוק ההסדרים, והביע ביקורת על חקיקת סעיף בחוק ההסדרים האחרון להנהגת "נומרטור" המונע מהח"כים לחוקק חוקים בעלי השלכות תקציביות בלי להצביע על מקורות המימון התקציבים בשלוש השנים העוקבות להצעה.

הוא גם קבל כי "ועדת השרים לחקיקה הפכה למננגון קריטי בתהליך של חקיקה של הח"כים" (כי ועדת השרים לחקיקה מאשרת או מתנגדת להצעות חוק פרטיות, ובכך גוזרת את גורלן; צ"ז).

דיוניה של ועדת השרים לחקיקה הם לא שקופים, והוועדה לא מפרסמת את אופן הצבעות השרים. "הח"כים מלינים, ובצדק, על חוסר שקיפות ומחסור בדיונים, למרות שיש מאחורי הקלעים מגעים עם הח"כים".

ינון, כמו שקד, התנגד לסעיף שהוצע על ידי ח"כים, שיחייב נציגים של חברות ציבוריות ועמותות אזרחיות שלא מקבלים תקצוב ממשלתי להופיע בפני הכנסת. לדבריו, "אסור להגזים ולהפוך את כל החברה האזרחית ואת המגזר הפרטי לסוג של בני ערובה". כמו כן, הוא התנגד להטיל סנקציה פלילית על עובד מדינה שלא מגיע לכנסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#