מינוי משנה למנכ"ל כמשרת אמון צפוי לקבל אישור - חרף התנגדות הנציב דיין

ועדת שירות המדינה תדון היום בהצעתם של שרי המשפטים והתיירות לאפשר מינוי פוליטי של משנה למנכ"ל ב-25 משרדי ממשלה ■ נציב השירות הפורש, משה דיין - שיהיה כנראה המתנגד היחיד להצעה בוועדה - הבהיר לחבריה שהוא רואה בה סכנה לשירות הציבורי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה דיין. חיפה על חוסר הניסיון עם יושר ויושרה
נציב שירות המדינה משה דייןצילום: אייל טואג

ועדת שירות המדינה תתכנס היום כדי להכריע בהצעה שמאפשרת למנות משנה למנכ"ל במשרדי ממשלה כמשרת אמון — כלומר, מינוי פוליטי של השר. הוועדה צפויה לאשר את ההצעה — בניגוד לעמדתו של נציב שירות המדינה, משה דיין. אישורה עשוי להגביר את הפוליטיזציה של שירות המדינה.

בוועדת שירות המדינה (ועדת השירות) חברים דיין, המשמש יו"ר, חמישה מנכ"לים של משרדי ממשלה וחמישה נציגים של הציבור. דיין אמור לסיים את תפקידו כנציב בעוד שבוע, ב–28 במאי. במכתב ששיגר לחברי הוועדה הבהיר כי הוא מתנגד באופן נחרץ למינויו של עוד משנה למנכ"ל במשרדי הממשלה כמשרת אמון, ואף רואה בכך סכנה לשירות הציבורי. לפי ההצעה, המינוי יתאפשר בכל משרד ממשלתי שמעסיק יותר מ–150 עובדים.

מקורבים לנציבות שירות המדינה חוששים כי דיין יהיה היחיד מבין נציגי הממשלה שיתנגד להצעה, משום שבוועדה חברים המנכ"לים של משרד המשפטים, אמי פלמור, ושל משרד התיירות, אמיר הלוי, שהשרים העומדים בראשם — איילת שקד ויריב לוין — הם אלה שהביאו את ההצעה לפתחה של הנציבות. גם משרדי התרבות והבריאות — בראשות השרים מירי רגב ויעקב ליצמן — מיוצגים בוועדה, ומנכ"ליהם צפויים להצביע בעד אישור ההצעה. גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אינו צפוי להתנגד.

חמשת נציגי הציבור בוועדת השירות הם דורון כהן וגיא רוטקופף, לשעבר מנכ"לי משרדים בשירות המדינה, נגה קינן, רו"ח איריס שטרק ועו"ד רינה כאמל. הוועדה פועלת לפי חוק שירות המדינה (מינויים), ונועדה לפקח על ניהול שירות המדינה ולקבל החלטות, או להביא בפני הממשלה המלצות בתחום שירות המדינה.

איילת שקד
שרת המשפטים איילת שקדצילום: אוליבייה פיטוסי

כיום, המשנים למנכ"ל (סמנכ"לים) במשרדי הממשלה הם מינויים מקצועיים, והשרים אינם יכולים למנותם כמינוי פוליטי. ההצעה למנות משנים למנכ"ל כמשרות אמון התקבלה בסוף מארס בוועדת שרים למינויים בשירות הציבורי, בראשות שקד ולוין. בוועדה חברים גם שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שר הפנים והפריפריה, אריה דרעי, ושר השיכון, יואב גלנט. ההחלטה התקבלה בלא התייעצות מוקדמת עם הנציב הפורש דיין.

מחישוב שערך TheMarker עולה כי יישום ההחלטה צפוי לעלות לקופת המדינה כ–16.5 מיליון שקל בשנה — כ–66 מיליון שקל בקדנציה של ארבע שנים. החישוב הוא לתוספת של 25 משרות משנה למנכ"ל, שלכל אחד מהם יהיו גם עוזר ומזכיר. כיום פועלים 30 משרדי ממשלה, אבל יישום ההחלטה לא יחול על חמישה מהם — ההסברה, המודיעין, האסטרטגיה, שיתוף הפעולה האזורי ומשרד ירושלים.

העלות של לשכת משנה למנכ"ל מוערכת ב–55 אלף שקל בחודש, לפי החישוב הבא: משכורות חודשיות של כ–32 אלף שקל למשנה, של כ–15 אלף שקל לעוזר ושל כ–8,000 שקל למזכיר. החישוב אינו כולל זכאות לרכב צמוד מהמדינה ל–25 המשנים החדשים — כל רכב בעלות שנתית של כ–660 אלף שקל לפחות.

כיום מכהנים בשישה משרדי ממשלה משנים למנכ"ל שהם פקידים מקצועיים שצמחו בשירות המדינה ונבחרו במכרז. בלי קשר אליהם, כל אחד מהשרים, אם במשרדו מועסקים יותר מ–150 עובדים, יוכל להוסיף משרה של משנה למנכ"ל. כך, במשרדים שבהם כבר מכהן משנה למנכ"ל יוכלו לכהן בעתיד שני משנים למנכ"ל.

שר התיירות יריב לוין
שר התיירות יריב לויןצילום: אמיל סלמן

עוד הצעה להעצמת מנכ"ל המשרד - והשר

הצעה נוספת שוועדת השירות תדון בה היום היא להקטין את מספר החברים בוועדות איתור לתפקידים בכירים בשירות המדינה מחמישה לשלושה, למעט במקרים יוצאי דופן. גם להצעה הזאת מתנגד הנציב הפורש דיין, בשל ההרכב המוצע: מנכ"ל המשרד, נציג הנציבות ונציג נוסף מטעם המנכ"ל שייבחר בהתייעצות עם הנציב — כלומר, למנכ"ל המשרד מובטח רוב של שני קולות, והוועדה עלולה להפוך לחותמת גומי.

בתוך כך, ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום פעם נוספת בהצעת חוק שהגיש ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שלפיה משרת היועץ המשפטי במשרדי הממשלה תהיה משרת אמון — והיועצים ייבחרו על ידי השרים. שרת המשפטים שוקלת לקדם הצעת חוק ממשלתית שתעביר את הסמכות לבחירת היועצים לוועדות איתור, במקום הליך המכרז הנהוג כיום. הצעת שקד כנראה לא תאפשר לשרים יכולת למנות במישרין את המועמד המועדף עליהם, והם עצמם לא יהיו חברים בוועדות האיתור.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker