האם נתניהו מסוגל ללמוד לקח ולהשתפר? - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם נתניהו מסוגל ללמוד לקח ולהשתפר?

בתקופת כהונתו הראשונה ב-1996 פיטר בנימין נתניהו את נציב שירות המדינה המכהן ומינה נציב אחר, שהקפיא את הרפורמה שהחלה אז בעבודת הממשלה ■ בפעם השנייה שנדרש למנות נציב, התעקש נתניהו להתעלם מהמועמדים שהציגה בפניו ועדת האיתור, כולם אנשי מקצוע בתחום הניהול הציבורי ■ המועמדות של מיכל עבאדי־בויאנג'ו לתפקיד היא סימן חיובי כי ייתכן שנתניהו למד לקח אחד קטן

10תגובות
נתניהו
אמיל סלמן

האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסוגל ללמוד לקח מטעויות העבר, ולהשתפר? השאלה הזאת עלתה במלוא חריפותה השבוע, לנוכח המהפכים במפלס הניחושים לגבי המועמד המועדף על נתניהו לתפקיד נציב שירות המדינה.

השבוע התחיל עם המועמדות של שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת ומי שנתפש כמקורבו של נתניהו ועושה דברו. המועמדות הזאת הרעידה את אמות הסיפים בממשלה, בגלל הרגישות העצומה של תפקיד נציב שירות המדינה - תפקיד אפור וטכני לכאורה, אך בפועל הפקיד החשוב ביותר בניהול הממשלה, וזה שיכול בהבל פה למלא את כל מאוויהם של השרים למינויים פוליטיים. בהמשך התהפך הגלגל, כשהתפרסם כי המועמדת המועדפת על ראש הממשלה היא מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית הפורשת, שנתפשת כשומרת סף כוחנית וקפדנית במיוחד.

הציבור ממעט להתעניין בזהותו של נציב שירות המדינה, בעיקר מכיוון שמדובר במשרה שפונה פנימה, אל תוך הממשלה בלבד, ושעוסקת בצד הטכני והביורוקרטי של ניהול הממשלה - ניהול המשאב האנושי של עשרות אלפי פקידי הממשלה.

בתוך הממשלה, לעומת זאת, החרדה לקראת מינוי הנציב החדש היא עצומה. פעמיים בלבד ב–21 השנים האחרונות נבחר נציב, פעמיים ראש הממשלה הבוחר היה בנימין נתניהו, ופעמיים הבחירות שלו התקבלו בדרך תמוהה, מתוך שיקולים שאינם ממלכתיים. הבחירה האחרונה שעשה נתניהו אפילו הביאה למשבר ניהולי בממשלה, כשמנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אייל גבאי, התפטר מתפקידו לאחר שנקעה נפשו מתהליך הבחירה של נציב שירות המדינה.

ההתפטרות של גבאי ממחישה כמובן את החשיבות העצומה שמייחסים בממשלה לשאלת מינוי המועמד המתאים לנציב שירות המדינה. בפועל, מדובר במנכ"ל של הממשלה כולה, והאיש שבכוחו לשפר את תפקוד הממשלה או להסיג אותו לאחור.

ההתפטרות גם ממחישה את הבעיתיות בהליך בחירת הנציב — מדובר במשרת אמון, שראש הממשלה ממנה כרצונו. אף שנציב שירות המדינה הוא האדם שאחראי על ניהול ההון האנושי בממשלה, לרבות ניהול כל המכרזים לגיוס כוח אדם חדש ומינוי בכירים לתפקידים בממשלה, הוא עצמו נבחר לפי גחמה אישית של ראש הממשלה. האבסורד שבדבר — מי שממונה למנוע הליכים לא תקינים במינויים בממשלה מתמנה בעצמו בהליך לא תקין בעליל — התחדד שוב השבוע, כאשר סחרחרת ההימורים נעה בין פילבר לעבאדי־בויאנג'ו, ועל פי ראש הממשלה לבדו יישק דבר.

שלמה פילבר
אמיל סלמן

ממשלת ישראל מייחלת לרפורמה

העובדה שנתניהו מתעקש לבחור לבדו את נציב שירות המדינה, מתוך שיקולים שידועים רק לו, מבלי להתייעץ עם אנשי מקצוע וכמובן מבלי להקים ועדת איתור, מעוררת חרדות היסטוריות בתוך הממשלה. הניסיון עם הבחירות של נתניהו לתפקיד הוא בעייתי במיוחד.

מאז 1989, עם פרסום דו"ח ועדת קוברסקי שבו המלצות לרפורמה בעבודת הממשלה, ממשלת ישראל מייחלת ליום שבו תתקדם למאה ה-20 ותתחיל להתנהל. אלא שניסיון ראשון ליישם את הרפורמה ב-1994–1996, במהלך כהונתו של ראש הממשלה יצחק רבין, נבלם מיד עם היבחרו של ראש הממשלה הצעיר והחדש בנימין נתניהו לתפקיד. המהלך הראשון שעשה נתניהו הצעיר היה לפטר את הנציב המכהן, שהתחיל ליישם את הרפורמה, ולמנות תחתיו נציב אחר - שהקפיא את הרפורמה באיבה.

הקיפאון המתמשך הביא להידרדרות קשה בתפקודה של ממשלת ישראל, ובמידה רבה ניתן לייחס את המחאה החברתית של 2011 לחוסר התפקוד של השירות הממשלתי תחת נציבות שקופאת על שמריה.

הפעם הבאה שבה מדינת ישראל נדרשה לשאלת זהות נציב שירות המדינה, ב–2011, נתניהו היה שוב ראש הממשלה, וההתעקשות שלו שלא לבחור באף אחד מהמועמדים שוועדת האיתור בראשות גבאי הציגה בפניו - כולם אנשי מקצוע בתחום הניהול הציבורי, שהתקווה היתה כי ינערו סוף סוף את המאובן ששמו ממשלת ישראל - הביאה כאמור להתפטרותו של גבאי.

משה דיין, הנציב המכהן שנבחר על ידי נתניהו ב-2011, נתפש כפקיד ציבור הגון אך נטול הניסיון הניהולי הנדרש לתפקיד. למרות זאת, דיין הצליח להפתיע כאשר התחיל ליישם סוף סוף רפורמה בניהול הממשלה.

הרפורמה נמצאת עדיין בחיתוליה - חוסר ניסיון ניהולי ביחד עם היעדר תמיכה מצד ראש הממשלה, לא אפשרו לדיין להשלים את המהלך - אבל כבר עתה ברור שמדובר במהלך חיוני לניהולה של הממשלה.

מיכל עבאדי בויאנג'ו
אמיל סלמן

רק הנציב ימנע את הרס השירות הציבורי

"בעשור האחרון נמצא השירות הציבורי בתהליך של שיפור מתמיד, בזכות שינויים ורפורמות מקצועיות שהובלו על ידי נציבות שירות המדינה והאגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה", נקבע בנייר עמדה עדכני של הפרופסורים ערן ויגדה־גדות ושלמה מזרחי מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה.

"אף שיש עדיין חלקים בציבור שמתלוננים, לעתים בצדק, על כך שהשירות הציבורי אינו יעיל, ביורוקרטי מדי או לא מקצועי, בפועל ניתן לראות את השינוי במוקדים רבים, וכיום יש הסכמה רחבה בין חוקרי המגזר הציבורי שרמת השירותים לציבור בישראל עלתה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. הדברים מעוגנים במידה רבה בדו"חות של ארגון OECD, שמלווה את התהליכים מקרוב ומציין לשבח את חלקם", נכתב בנייר העמדה.

עם זאת, נייר העמדה של אוניברסיטת חיפה רחוק מלהיות אופטימי — בשל השלב המוקדם בו נמצאת הרפורמה והסימנים המדאיגים לפיהם שרי הממשלה קמים עליה לכלותה. "לאחרונה מתרבים הסימנים שהמערכת הפוליטית מנסה לחזק את כוחה על חשבון קעקוע יסודות חשובים ברפורמות, וערב מינויו של נציב חדש יש חשש שבחירה לא מתאימה תחזיר את השירות הציבורי שנים רבות אחורה", כותבים באוניברסיטת חיפה.

"הכוח המרכזי שיש לו אינטרס להחזיר את המצב לקדמותו הוא המערכת הפוליטית. כמובן שיש גורמים במערכת הפוליטית שמעוניינים לחזור למצב שבו יכולת ההשפעה שלהם על המינויים גדולה. זאת סכנה גדולה לאיכות השירות הציבורי בישראל".

המלחמה המתמשכת עם השרים, הדורשים כי הסגל הבכיר בממשלה ייהפך למינויים פוליטיים — מינוי משנה למנכ"ל כמשרת אמון, ההצעה שגם הסמנכ"לים ימונו על ידי השרים, הניסיון לבטל את ועדות האיתור בתפקידים בכירים, וההצעה מרחיקת הלכת האחרונה שגם היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהיו כפופים לשרים — היא חזית המאבק של נציב שירות המדינה, שרק הוא יכול למנוע את הרס השירות הציבורי בישראל.

על רקע הרגישות העצומה הסובבת את שאלת זהותו של הנציב החדש, ההתעקשות של נתניהו לקבל את ההחלטה לבדו ללא שום גיבוי מקצועי, הקפיצה את מפלס העצבנות בממשלה לשיא חדש. התחושה הרווחת היתה כי נתניהו בדרכו למנות שוב נציב בגחמה אישית, ושלא מתוך שיקולים ממלכתיים. ואולם רגע לפני שנראה היה שנתניהו שוב קובר את עתידה הניהולי של ממשלת ישראל - הוא הפתיע עם המועמדות של מיכל עבאדי־בויאנג'ו.

אין ספק כי עבאדי-בויאנג'ו היא מועמדת ראויה - למרות הביקורת של שר הבריאות יעקב ליצמן עליה, ואולי דווקא בגלל הביקורת הזו. יש לה ניסיון ניהולי רב בממשלה, היא היתה חשכ"לית מצוינת, והיא נתפסת כשומרת סף קפדנית במיוחד. שחיתות פוליטית לא תעבור אצל עבאדי-בויאנג'ו, אף שבהיותה פקידה מנוסה היא גם ניווטה בין הטיפות, ולא פעם נתפשה כמי שידעה גם לרצות את הפוליטקאים בצרכים הקטנים שלהם.

עיקר הביקורת עליה מגיעה, עם זאת, דווקא מהיבט הניהולי - עבאדי-בויאנג'ו נתפסה כחשכ"לית ריכוזית מאוד, שהחזיקה את משרדי הממשלה קצר ולא שיחררה להם סמכויות כלל. זהו היבט ניהולי מדאיג, משום שהמבחן הגדול של הרפורמה בנציבות שירות המדינה כעת הוא מבחן ביזור הסמכויות של הנציבות למשרדי הממשלה, מתוך רצון לשחרר את הממשלה מלפיתת הצבט המאבנת של הנציבות.

האם עבאדי־בויאנג'ו היא המנהלת המתאימה להוביל את הרפורמה בשירות המדינה, ולהביאה לשלב הקריטי של ביזור סמכויות הנציבות? היה ראוי שוועדת איתור ציבורית היא זו שתדון בשאלה הזו, דווקא מכיוון שתפקיד נציב שירות המדינה הוא התפקיד הבכיר ביותר בניהול הממשלה, ולכן הוא, יותר מכל התפקידים, צריך להיבחר בדרך מתאימה. אבל בהינתן ההתעקשות של נתניהו לפעול לבד, אין ספק שהמועמדות של עבאדי-בויאנג'ו לתפקיד הבכיר היא מועמדות ראויה. לפחות מהבחינה הזאת נראה שנתניהו למד לקח קטן אחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#