ועדת הפנים סיכלה תשלום פנסיה לראשי מועצות שפרשו לפני גיל 40 - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הפנים סיכלה תשלום פנסיה לראשי מועצות שפרשו לפני גיל 40

בפני הוועדה הונחה הצעה של ח"כ נאוה בוקר, שנועדה לאפשר לראשי רשויות לקבל רטרוקאטיבית את הפנסיה, בעלות מוערכת של כ-20 מיליון שקל בשנה

18תגובות
ח"כ נאוה בוקר
דניאל בר און

היועץ המשפטי של ועדת הפנים, עו"ד תומר רוזנר, סיכל אתמול (ג') קיום הצבעה בוועדה על הצעה לתשלום רטרואקטיבי של פנסיה תקציבית לראשי ערים וסגני ראשי ערים שפרשו מתפקידם בגיל צעיר - פחות מ-40.

בפני הוועדה הונחה הצעתה של ח"כ נאוה בוקר (ליכוד), שנועדה לאפשר לראשי רשויות לקבל רטרוקאטיבית את הפנסיה. עלותה של ההצעה מוערכת בכ-20 מיליון שקל בשנה, והיא זכתה גם להתנגדותם של משרד המשפטים, ומשרד האוצר.

בוקר ניהלה את הוועדה במקומו של ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), והיא תיכננה להעלות את הצעתה להצבעה.

ואולם, רוזנר הבהיר כי בפני הוועדה לא הונחה הצעה לתיקון ההחלטה, וכי מדובר  בהחלטה רטרואקטיבית, פרסונלית ובעייתית ביותר. הוא הוסיף כי באמצע שנות ה-90 החל מהלך של משרד האוצר להעביר את כל נושאי המשרה שפרשו לפנסיה צוברת.

בפני הוועדה הופיעו כמה ראשי רשויות לשעבר, ובהם בן 88 שפרש בשנת 1965. רוזנר אמר בציניות כי "יש כאן ראש רשות שסיים את כהונתו ב-1965, אפשר לחשוב להחיל את הכלל על מי שסיים את כהונתו בתקופת המנדט?"

רוזנר הזהיר את הח"כים כי "כל החלטה בעניין הרחבת חלוקת הפנסיה חייבת להתבסס על נתונים עובדתיים. יש לקבל ממשרד הפנים את הנתונים ולא ניתן לקבל החלטה בלא לדעת את ההשלכות התקציביות, במיוחד כשמדברים על מי שפרש בשנת 1965. יתכן שישנם עוד פורשים כאלה שיש להם שאירים שזכאים לגימלה. בהיעדר נתונים קבלת החלטה היא בעייתית מאוד".

נציג משרד המשפטים, שי סומך, אמר כי "אנו מתנגדים להצעה כי היא יוצרת אפלייה כלפי חברי כנסת, שרים ועובדי מדינה שלא היו זכאים בעבר לגימלאות אם פרשו לפני גיל 40".

יצוין שוועדת הפנים של הכנסת מוסמכת לקבוע את שכרם ותנאיהם של נבחרים ברשויות המקומית. עד לינואר 1999 נקבע שראשי ערים וסגניהם יקבלו פנסיה תקציבית לכל חייהם אם כיהנו לפחות 4 שנים, ובתנאי שפרשו לאחר גיל 40.

מי שפרש קודם לגיל 40 או לא השלים כהונה של 4 שנים קיבל מענק של 18% משכרו עבור כל חודש של כהונה. בינואר 1999 החליטה ועדת הפנים לבטל את מגבלת הגיל. אלא שהיא לא החילה את ההחלטה רטרואקטיבית על מי שפרשו בבחירות שנערכו בנובמבר 1998. למרות זאת, משרד הפנים שילם בטעות גמלה ל-5 נבחרי ציבור שהודחו ב-1998 - בטרם מלאו להם 40 שנה.

בשנת 2005 התגלתה הטעות, אבל התשלומים ל-5 ראשי הרשויות לשעבר לא הופסקו. בינואר 2017 הכשירה ועדת הפנים את תשלום הגמלאות ל-7 הבכירים, ביניהם ח"כ אכרם חסון (כולנו), סגן שר הבינוי ז'קי לוי (ליכוד), סגן ראש עיריית ירושלים צבי כהן (ש"ס), ח"כ לשעבר אמנון כהן (ש"ס) שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הפנים, ויהודה פתאל.  העלות האקטוארית של תשלום הגימלאות של 7 הנבחרים היא כ-20 מיליון שקל.

לפי הצעת בוקר, תשולם פנסיה תקציבית לכל ראשי הערים והסגנים שפרשו ב-1 באוגוסט 1991, ולפי הערכות העלות האקטוארית תהיה 80-20 מיליון שקל.

הח"כיות יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ויעל גרמן (כולנו) יצאו נגד ההצעה, ותבעו שלא לקבל החלטה. מלינובסקי אמרה כי "אני מזדעזעת שרוצים לאשר פה גמלה רטרואקטיבית לנבחרי ציבור שפרשו בגילאי 36-32 כאשר ידעו אז מהם תנאי הפרישה. פרשתם בגיל מאוד צעיר, היה לכם המון שנים לעבוד במקומות עבודה אחרים. זו שערוריה לאשר החלטה כזו רטרואקטיבית".

מלינובסקי תבעה לא רק שלא לאשר את ההצעה של בוקר, אלא גם לבטל את ההחלטה של ועדת הפנים מינואר 2017 לגבי 7 נבחרי הציבור ברשויות.

גרמן, שכיהנה בעבר כראש עיריית הרצליה, אמרה כי העוול שנעשה פה הוא שלפני כמה חודשים אושר בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של הוועדה, ובניגוד לעמדת משרד המשפטים, תשלום רטרואקטיבי ל-7 נבחרי ציבור. מדובר בבזבוז כספי ציבורי ואסור היה לחוקק החלטה פרסונלית. ההחלטה שהתקבלה בינואר 2017 מקורה בחטא, וכעת אם נקבל את ההצעה (של בוקר) ואם לא נבטל את ההחלטה הקודמת - אזי מדובר בשוד הקופה הציבורית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#