השרים שקד ולוין מקדמים: הגבלת מספר הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השרים שקד ולוין מקדמים: הגבלת מספר הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת

לעומת זאת, ח"כ קיש וח"כ מיכאלי הציגו בוועדת הכנסת הצעת חוק שלפיה יוגבר הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, ולוועדות הכנסת תוקנה סמכות לזמן נושאי משרה בגופים אזרחיים וציבוריים להופיע בפניהן

תגובות
איילת שקד ויריב לוין, העומדים בראש ועדת השרים
מרק ישראל סלם

בשנתיים הראשונות לכהונתה של הכנסת ה-20 הונחו על שלחנה 4,163 הצעות חוק פרטיות, 234 הצעות חוק ממשלתיות ו-21 חוקים מטעם ועדות הכנסת. בחינה של התפלגות הגשת הצעות החוק הפרטיות, שנערכה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מעלה שאחד הח"כים הגיש 500-400 הצעות חוק, כלומר כ-10% מכלל הצעות החוק הפרטיות שהוגשו. 7 ח"כים הגישו כל אחד בין 100 ל-199 הצעות חוק, 20 ח"כים הגישו 99-50 הצעות חוק, 56 ח"כים הגישו 49-10 הצעות חוק ורק 16 ח"כים הניחו פחות מ-10 הצעות חוק על שולחון הכנסת.

נתונים אלו הוצגו בדיון שנערך אתמול (א') בוועדת הכנסת בנושא הגבלת החקיקה הפרטית והגברת הפיקוח על הממשלה. בימים אלה מגבשת ועדת הכנסת, יחד עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשרים יריב לוין ואיילת שקד, רפורמה שעתידה להכניס שינויים ביחסי העבודה של הכנסת ושל הממשלה. בין הנושאים שעתידים, ככל הנראה, להיכלל ברפורמה: הגבלת מספר הצעות החוק הפרטיות שרשאי להגיש כל חבר כנסת והגדלת יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה - באמצעות הוועדות. במסגרת קידום המהלך, יופיעו בשבוע הבא לוין ושקד בפני ועדת הכנסת.  

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (ליכוד), אמר בדיון שנערך אתמול כי "החקיקה הפרטית של חברי הכנסת היא מאוד חשובה ואחד הכלים המשמעותיים של הח"כים להוביל דברים ולהשפיע על סדר היום. בוועדת השרים לחקיקה לא תמיד מצליחים להתמודד עם העומס הזה. מצד שני, יש גם עומס בכנסת על הלשכה המשפטית, ויתכן שיש לשקול תוספת של 10 יועצים משפטיים בכנסת - שיאפשרו להתמודד עם העומס הזה".

קיש הציג הצעת חוק שגיבש יחד עם יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ מרב מיכאלי, שלפיה יוגבר הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת. הצעת החוק מקנה לכל אחת מוועדות הכנסת סמכות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, בתאגיד סטטוטורי וכן בתאגידים עירוניים ובגופים המבוקרים על ידי מבקר המדינה. בנוסף על כך, תוכל כל ועדה לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד גם בעמותה, בחברה לתועלת הציבור, בחברה ציבורית ובאגודה שיתופית. נושאי משרה כאלה שיוזמנו יחויבו להתייצב בפני הוועדה, אם כי לא יחויבו למסור לה מידע. הזימון ייעשה באמצעות השר או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו.

הצעת החוק קובעת כי מי שקיבל זימון ולא הופיע בלא סיבה מוצדקת יספוג קנס, ומי שזומן לוועדה יחוייב להגיש מסמכים כפי שיתבקש. נציגי הארגונים האזרחיים והעמותות אומנם יחוייבו להופיע בוועדה - אך תישמר להם זכות השתיקה. קיש הדגיש כי אם רוצים לייעל את עבודת הכנסת, יש להגביר את הפיקוח שלה על הממשלה.

קיש בוועדת הכנסת, בחודש שעבר
ליאור מזרחי

יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, אמר כי "יש פה הזדמנות להגדיל את כוח הפיקוח של הכנסת על הממשלה ולטפל בעודף החקיקה". פולקמן הוסיף כי "הגענו לשיא לוביסטי. המערכת הכלכלית לא יודעת מה לעשות עם עודף החקיקה, וכדי להתמודד עם המצב גופים שוכרים חברות לובינג".

יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, קרא שלא להגביל את החקיקה הפרטית, משום שלדבריו "זה הכי חשוב בשיטת הפרלמנטריזם הישראלי. אם יקחו מהח"כ את כלי חקיקה, שהוא החשוב ביותר, לא יהיה לו בעצם מה לעשות. חקיקה פרטית היא קטליזטור להעלאת נושאים לסדר היום הציבורי בכנסת. יש להגביר את הפיקוח של הכנסת על הממשלה בלא לעשות 'סחר מכר'. הפקידות הבכירה שולחת את הש.ג. לוועדות, ואז אנחנו לא מקבלים תשובות. פיקוח הכנסת על ההמשלה זה דבר מבורך שהממשלה צריכה לשאוף אליו, ולכן אין מקום למו"מ".

ד"ר חן פרידברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי "בהשוואה בינלאומית חברי פרלמנטים ברוב מדינות העולם נבחרו יותר כדי לפקח ופחות כדי לחוקק. רוב החקיקה בפרלמנטים בעולם באה מהממשלה ולא מחברי הפרלמנט. לחבר פרלנט יש הכתבות של זמן ואילוצים קשים, והוא צריך לבחור לאן לנתב את הפעילות. אם הא פועל בעיקר במסגרת הצעות חוק פרטיות יהיה לו פחות זמן לפקח". פרידברג הציעה להגדיל את מספר חברי הכנסת, ולהגביל את מספר שרי הממשלה.

ח"כ מרב מיכאלי אמרה כי "אסור להגביל את החקיקה הפרטית. הממשלה הפכה את הכנסת לחותמת גומי. בסופו של דבר מי שמחוקקת היא הממשלה, שמכתיבה לכנסת. הממשלה ביטלה דה פקטו את ההפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, בעצם השימוש הדרקוני שהיא עושה במשמעת הקואליציונית. זאת לא רק בהצבעות במליאת הכנסת אלא גם בהכפפתם של ראשי הוועדות למשמעת, וזאת באופן חסר תקדים. פעם יו"ר ועדה היה בעל הבית, והיום הממשלה מאיימת על יו"רי ועדות שאם לא יעמדו בלוחות הזמנים החוק יועבר מועדתם לוועדה אחרת".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "בעבר ניתן היה להעביר חוקים למרות המשמעת הקואליציונית, אבל בקדנציות האחרונות לא ניתן להעביר חוק אם אין תמיכה של הקואליציה, למעט במקרה אחד שבו התקבלה בינואר 2017 בקריאה הטרומית הצעת חוק להשוואת קצבאות הנכים לשכר המינימום, שהוגשה על ידי ח"כ אילן גילאון (מרצ)".

אמיל סלמן

גפני הדגיש כי "התפקיד המרכזי של חבר הכנסת היא החקיקה, והיא נשמת אפה של הכנסת והפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על הממשלה הוא דבר מחוייב המציאות. עם זאת, גפני קבל על כך שלעיתים נציגי הממשלה מציגים בוועדות הכנסת עמדות שונות. עוד טען כי הפיליבסטר (עיכוב הצבעות באמצעות העלאת הסתייגויות, צ"ז) הוא כלי חשוב.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי "יש חקיקה מרובה, אבל היא נובעת מאילוצים, והכנסת היא לא באמת המובילה של עבודת החקיקה אלא הממשלה. הממשלה לא מפרגנת לח"כים, ולכן במקרים רבים היא מציעה לח"כים להמתין עם הצעות חוק פרטיות עד שיוגשו הצעות חוק ממשלתיות דומות".

יוסי צרפתי, נציג "המשמר החברתי", התריע כי "שום פיקוח לא יתקיים כל עוד לא תהיה שקיפות בוועדת השרים לחקיקה (שבה אין שקיפות על אופן הצבעת השרים-צ"ז)". בהתייחס להצעה של קיש ומיכאלי להטיל קנס על נציגי החברה האזרחית שלא יגיעו לוועדות, הוא התריע כי מדובר בצעד מאוד מסוכן. לכך השיב קיש כי הוא שוב מזכיר שתוטל חובה להגיע לדיון, אבל תישמר למוזמנים זכות השתיקה.

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד), הביע תמיכה בהגבלת החקיקה הפרטית, ואמר "יש להגביל את מספר הצעות החוק הפרטיות של כל ח"כ כדי לאפשר לוועדות גם לפקח על הממשלה ולהזמין שרים לדיווח. עומס החקיקה הפרטית לא מאפשר לנהל דיונים שמטרתם פיקוח, כמו להזמין שרים לדיווח ועוד". מאידך, אמר ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנ"צ) כי "ריבוי הצעות החוק הן תולדה של העובדה שלא נותרו לחבר הכנסת כלים פרלמנטריים נאותים, ולכן זו טעות גדולה לטפל בסימפטום ולא בשורש הבעיה. אם יהיו כלים ועוצמה לחברי הכנסת הם יווסתו את זה בעצמם".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) הדגישה כי "אנחנו יושבים כאן פחות משבוע אחרי שהיועץ המשפטי של הכנסת אמר בכאב לב, בכנות ובאומץ ציבורי רב, שהממשלה משפילה את הכנסת. זו היתה רוח הדברים של היועץ המשפטי של הכנסת, ולכן הדיון שלנו כאן מקבל משנה תוקף. בנוסף, כשאני מבקשת להתייעץ עם גורמים ממשלתיים ומקצועיים לא נותנים לי, כי אני באופוזיציה. הדבר יוצר מצב אבסורדי לפיו אחר כך באים להתלונן שח"כים באו עם הצעה מבלי לעשות תיאום מול המשרד".

ח"כ רועי פולקמן
דוברות הכנסת


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#