מדירה שלישית לשידור ציבורי: הכנסת נאלמת ובג"ץ מגמגם - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדירה שלישית לשידור ציבורי: הכנסת נאלמת ובג"ץ מגמגם

הליך חקיקת התיקון לחוק השידור הציבורי, שהתבסס על שיקולים פוליטיים טהורים, היה לקוי במהותו ■ אולם, הסיכוי לביטולו, כמו שאולי יקרה עם חוק דירה שלישית, לא גדול — וכל שבג"ץ יכול לעשות הוא לספק קנה מידה, שעל פיו יוכל הציבור לשפוט את התנהלות המחוקקים

10תגובות
דיון בבג"ץ על מיסוי דירה שלישית
אמיל סלמן

מה מלמד הדיון שהתקיים בבג"ץ בעתירות לביטול חוק מיסוי הדירה השלישית על הסיכויים להצלחת העתירות שהוגשו נגד חוק השידור הציבורי במתכונתו החדשה?

ממש במקביל לעלייתו לשידור של תאגיד כאן בשבוע הבא, ידון בג"ץ בשלל עתירות שתוקפות שלבים שונים של גיבוש, אישור וחקיקת התיקון לחוק השידור הציבורי. התיקון לחוק ביטל את חוק השידור הציבורי המקורי וכונן את המבנה שעליו הסכימו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון: השידור הציבורי עובר לכאן, אך חטיבת החדשות של רשות השידור ממשיכה לספק שידורי חדשות.

סגירת הרשות אתמול אינה מייתרת את העתירות. לפחות חלק מהן דורשות למעשה להחזיר את החוק למתכונתו המקורית. כלומר, לסגור את הרשות כולה, להחזיר לכאן גם את החדשות, שאמורות היו להיות בשליטתו, ולהבטיח את עצמאות כאן מהדרג הפוליטי.

השאלה המרכזית בבג"ץ תהיה עד כמה חפוז, לא רציני ודורסני היה הליך החקיקה. בשני החוקים (מיסוי דירה שלישית ותיקון חוק השידור הציבורי) הזהירו משפטני הכנסת שככה לא מעבירים חוק. בשני המקרים הממשלה ציפצפה על משפטני הכנסת. היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון הודה אתמול בדיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק מס דירה שלישית, כי צריך להציל את הכנסת מעצמה. מדהים לגלות שמשפטני הכנסת — ולא חבריה — הם אלה שמנסים לשמור על כבודו של המוסד. ינון אמר לבג"ץ שהפרדת הרשויות בישראל אינה מתקיימת. התרגום לזעקתו הוא שהטענה כי הממשלה מתקשה למשול היא שקרית.

האמת היא שהאופוזיציה אינה מסוגלת לפקח על הממשלה, ופונה בעתירות לבג"ץ בלית־ברירה. הקואליציה לועגת לדיון הפרלמנטרי, לועגת לתקנון הכנסת, לועגת לציבור ולועגת לכנסת. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) הוא הזרוע המבצעת שמבטיחה כי הממשלה תמשול בכנסת, בניגוד לסדרי הפרדת הרשויות המקובלים בעולם.

מה יכול לעשות בג"ץ? קודם כל חשוב לבחון כיצד התקבלו שני החוקים השנויים במחלוקת.

חוק מיסוי דירה שלישית התקבל בוועדה באישון ליל, התיקונים עברו לח"כים זמן קצר מאוד לפני הדיון ולא התקיים דיון רציני ומעמיק. מבחינה מהותית מדובר בחוק המטיל מס, כלומר השלכותיו על אזרחי המדינה כבדות. התיקון לחוק השידור הציבורי התקבל בהיחפז — אבל כן התקיים בו דיון. הדיון היה חפוז, אך במקרה הזה לא מדובר בהנחתת שינוי על ח"כים מבולבלים, שלא הכירו את הפרטים, אלא בהיבט מהותי: הרפורמה בשידור הציבורי היא תולדה של ועדה מקצועית שגיבשה פתרון על סמך עבודה רצינית ומקצועית, ואילו התיקון שהעבירו נתניהו וכחלון מבוסס על שיקולים פוליטיים בלבד, ללא עבודת מטה ראויה. אי־אפשר לטעון שהמבנה החדש טוב יותר, או מוצדק יותר מהחוק שכבר עבר.

בג"ץ, שממעט להתערב בחוקי הכנסת, אולי ירשה לעצמו לבטל את חוק מיסוי הדירה השלישית. זה חוק שנוי במחלוקת. אפילו בקואליציה היה קשה לגייס לו רוב. הביקורת הפוליטית והציבורית שיספוג בג"ץ על ביטול החוק תהיה קטנה. מי אוהב מסים?

חוק השידור הציבורי הוא כבר סיפור אחר. שימו לב: סטנדרט רמת הדיון וההעמקה שמציב בג"ץ לכנסת הוא נמוך. אפילו מביך. התיקון לחוק השידור הציבורי כנראה עומד בדרישות האלה. מותר לכנסת להשתולל, מותר לה לבטל את עצמה לדעת. הכנסת עשתה זאת בעבר בחוק השוויון בנטל, שהועבר בעמל ובוטל בחטף. כעת עשתה זאת שוב בחוק השידור הציבורי.

מה בכל זאת יכול לעשות בג"ץ? להציב קנה מידה שהציבור יוכל לשפוט על פיו את המחוקקים. שופטי בג"ץ יכולים להנחות כיצד אמור להתקיים דיון ציבורי ראוי. כשיש סטנדרט כזה, הוא פועל כמו ניווט לאור כוכב הצפון — וכל אחד יכול לראות שספינת המחוקקים מפליגה ביודעין בכיוון הלא נכון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#