נציבות שירות המדינה מעגנת את מעמד הממונה על חופש המידע - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

נציבות שירות המדינה מעגנת את מעמד הממונה על חופש המידע

חוק חופש המידע חל על כ-2,070 רשויות ציבוריות; מתוך כלל רשויות הממשלה, רק במשרד רה"מ ובמשרד הבריאות קיים תקן מלא לממונה ■ "גם בעידן של שקיפות, ככל שאין לנו גורמי מפתח חזקים ומקצועיים – היכולת להניע תהליכים פנימיים מבפנים, נחלשת"

תגובות
רבקי דב"ש. ראשת היחידה הממשלתית לחופש מידע במשרד המשפטים
אמיל סלמן

נציבות שירות המדינה הורתה באחרונה ל-72 משרדי ממשלה ויחידות סמך ממשלתיות שנכללים בתחום סמכותה של הנציבות, להסדיר את מעמדם של הממונה על חופש המידע בכל אחד מהמשרדים הללו. ההסדרה כוללת קביעת תנאי סף, הליך בחירה, אורך כהונה ועוד.

כיום, מתוך כלל רשויות הממשלה, משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות הם המשרדים היחידים שהקצו תקן מלא לממונה על העמדת מידע לציבור. בשאר הרשויות, תפקיד הממונה על העמדת מידע לציבור הוא בנוסף על תפקיד העובד ברשות.

כיום, ישנם משרדים בהם הממונה על העמדת מידע לציבור הוא גם דובר הרשות. כך למשל בנציבות שירות המדינה, משרד התרבות והספורט, משרד המדע וצה"ל. חוק חופש המידע חל על כ-2,070 רשויות ציבוריות, ובכ-1,780 מהם קיים ממונה על החוק, אלא שמעמדו לא היה מוסדר.

הנחיית הנציבות מהווה צעד חשוב להסדרת תפקיד הממונה על העמדת מידע לציבור, לו השלכות משמעותיות על המעמד הארגוני של התפקיד, המשקפות את הערך העולה שיש לנגישות למידע בקרב משרדי הממשלה. עד היום, מנכ"ל הרשות הציבורית הוא זה שמינה, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי, עובד של הרשות לממונה, בנוסף על תפקידו, ללא הנחיה או מגבלה (מלבד חובת היותו עובד הרשות). כתוצאה מכך, לא היתה אחידות בהגדרת התפקיד, התנאים, המעמד וכד'.

רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש מידע במשרד המשפטים, אמרה כי "אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד, לפני כחמש שנים, היתה פנייתי לנציב שירות המדינה, להסדיר את מעמדם של הממונים על העמדת מידע לציבור.

"יש להבין כי גם בעידן של שקיפות, ככל שאין לנו גורמי מפתח חזקים, מקצועיים ומסורים לעבודתם – היכולת להניע תהליכים פנימיים מבפנים, נחלשת. הנחיית הנציב, לשמחתי, לא רק שמבנה את עבודת הממונה, מגדירה את סמכויותיו וממקמת אותו במקום ראוי בהיררכיה הארגונית, אלא ההנחיה אף מכירה בחשיבותו של התפקיד, שהולך והופך להיות מורכב, יצירתי ומרתק יותר עם ההתקדמות הטכנולוגית. אני שמחה על שיתוף הפעולה עם הנציבות, ומאמינה כי מדובר בצעד חשוב לחיזוק השקיפות השלטונית".

כך למשל, הנחיית הנציבות מציבה דרישות סף ברורות לתפקיד, ומגדירה את תפקידו. בין היתר ישנה התייחסות להיותו גורם העוסק בנגישות המידע כמדיניות רוחבית ויזומה, ולא רק כמענה לבקשות. בנוסף על הגדרת התפקיד, ההנחיה גם מקנה לממונה סמכות לדרוש מעובדי הרשות כל מידע הנדרש לו למילוי תפקידו, למעט אם יש מניעה בטחונית. סמכות זו נועדה למנוע מצב בו נדרשת החלטה של הממונה, מבלי שניתנה לו האפשרות לעיין בחומר, ובכך מחזקת את תפקיד הממונה כגורם מקצועי, ולא רק גורם טכני האמון על הפרוצדורה של חוק חופש המידע.

כמו כן, ההנחיות מגדירות מהו המיקום הארגוני של הממונה, ומגלמות את עמדת היחידה הממשלתית לחופש המידע, לפיה הממונה לא יכול להיות בכפיפות מקצועית לדובר המשרד. עמדה זה מקורה בהבנה כי קיים ניגוד עניינים בין תפקיד הדובר לתפקיד הממונה. כמו כן, לאור חשיבות התפקיד שנושא הממונה, עליו להיות כפוף לגורם בכיר ברשות על מנת שתתאפשר לו השפעה על התנהלות הרשות.

ההנחיות מגדירות חמישה בעלי תפקידים בכירים, שרק אליהם הממונה יכול להיות כפוף: מנכ"ל/ראש יחידת סמך; משנה למנכ"ל/ראש יחידת סמך; היועץ המשפטי; סמנכ"ל בכיר לניהול ההון האנושי ומינהל; ראש אגף בכיר תכנון מדיניות.

כמו כן, נקבע הליך בחירה של ממונה שיהיו שותפים לו נציג המשרד, נציג היחידה הממשלתית לחופש המידע ונציג נציבות שירות המדינה, שיהיה ממונה על העמדת מידע לציבור (בהווה או בעבר) מתוך רשימה מוסכמת. הממונה יידרש לעבור קורס מקצועי, ויצטרך להראות בקיאות בתחום עיסוקו.

כהונת הממונה על חופש המידע, כפי שעולה מההנחיות, מוגבלת בזמן – 4 שנים, עם אפשרות להארכה של עד 8 שנים (באישור הנציבות, ולאחר היוועצות עם היחידה הממשלתית לחופש המידע). מטרת הגבלת זמני הכהונה היא למנוע שחיקה של הממונה. מנגד, לא ניתן יהיה להעביר ממונה מתפקידו, אלא באישור הנציבות, בהיוועצות עם היחידה, וזאת על מנת למנוע מצבים של ניסיון להעביר מתפקידו ממונה הממלא את תפקידו נאמנה מטעמים לא מוצדקים.

ההנחיות אינן מחייבות כי הממונה ימלא תפקידו בתקן מלא. ככל שהממונה מבצע תפקיד נוסף, המינוי יוסיף דרגה אישית, שמגולמת בתוספת שכר. תוספת זו, כך מקווים ביחידה לחופש המידע, תוביל אף היא למתן הכרה לחשיבות התפקיד ולנטל הייחודי שהוא מביא עמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#