כחלון הכניס את החקיקה להגברת התחרות בשוק האשראי לקיפאון עמוק - בלי הסברים - פוליטי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון הכניס את החקיקה להגברת התחרות בשוק האשראי לקיפאון עמוק - בלי הסברים

משה כחלון מעכב כבר יותר משנה, בלי כל נימוק, את הצעת החוק שאמורה להגביר את התחרות בשוק האשראי, לרבות האשראי הצרכני ■ ההערכה היא שהשר חושש כי פיתוח השוק ישחרר לבנקים מקורות להעמיד משכנתאות - ויתדלק מחדש את הביקושים לדיור

3תגובות
משה כחלון
עופר וקנין

"מדובר בצעד משמעותי שיוביל לשכלול שוק ההון בישראל והגברת התחרות. פיתוח שוק האיגוח יכניס לשוק ההון מקורות מימון נוספים, יוזיל את מחירי האשראי ויסיר חסמי כניסה. מסקנות הצוות נותנות את הדעת ללקחים שנלמדו ממשבר 2008, ולכן פיתוח השוק ייעשה באופן זהיר ואחראי. אני מברך את הצוות הבין־משרדי על העבודה ושיתוף הפעולה בבניית הדו"ח".

הציטוט הזה, מפיו של שר האוצר, משה כחלון, הופיע בהודעה לעיתונות משותפת לבנק ישראל ולאוצר בנובמבר 2015. ארבעה חודשים לאחר מכן, הונחה הצעת חוק לקידום שוק איגוח בישראל על שולחנו של כחלון. כבר יותר משנה ממתינה הצעת החוק לחתימתו של השר, שככל הנראה התחרט על תמיכתו ואינו מתכוון לחתום עליה.

הצעת חוק האיגוח היא תולדה של צוות בין־משרדי משותף לבנק ישראל, משרד האוצר, רשות ניירות ערך, משרד המשפטים ורשות המסים. הצוות המליץ, בהמשך לכמה דו"חות של ועדות שעסקו בעניין בעשור האחרון, לקדם שוק איגוח בישראל - שוק שמאפשר למכור תיקי הלוואות של הבנקים או של חברות כרטיסי האשראי לשוק ההון, ובכך משחרר מקורות הון לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להעמיד אשראי חדש, ומגוון את מקורות ההשקעה של הגופים המוסדיים בשוק ההון.

שוק ההון בישראל צריך להתקדם

שוקי איגוח קיימים בכל שוקי ההון המפותחים בעולם, וישראל נחשבת לאחת המדינות המפגרות ביותר בתחום זה - במדד בינלאומי ישראל דורגה במקום ה-50 מתוך 54 מדינות בהיקף הפיתוח של שוק האיגוח שלה. למעשה, האיגוח נחשב לאחד הצעדים החשובים לקיומם של שוקי אשראי והון משוכללים, והיעדרו מכביד מאוד הן על הבנקים והן על הגופים המוסדיים. שמו של שוק האיגוח הושחר במהלך משבר 2008, שפרץ בגלל מכירת תיקי איגוח באיכויות נמוכות מאוד - תיקים של הלוואות סאב פריים - אלא שמשבר 2008 פרץ לאחר עשרות שנים של שוק איגוח משגשג בארה"ב ובמדינות רבות נוספות, ובכל מקרה היה מדובר בפלח מסוים של תיקי האיגוח שגרם למפולת. כלקח ממשבר 2008, ההמלצות לגבי שוק האיגוח בישראל, כפי שנכללו בהצעת חוק האיגוח, הן שמרניות מאוד: ההמלצה היא להתיר רק מכירה של הלוואות פשוטות, ותוך חיוב הבנק המוכר להישאר בעלים של 10% לפחות מתיק ההלוואות.

איגוח עם פיקוח

ואולם, אף שהצעת החוק היא תולדה של ועדה מקצועית ובין־משרדית, ואף שהצעת החוק מפנימה את לקחי 2008 ומתירה פיתוח של שוק איגוח זהיר ושמרני יחסית בישראל, שר האוצר מסרב כבר שנה לחתום על הצעת החוק בלי לנמק מדוע. ההערכה הרווחת היא ששר האוצר חושש מפני מכירה של תיק הלוואות משכנתא מצד הבנקים, מה שישחרר לבנקים מקורות הון כדי לשוב ולהעמיד הלוואות משכנתא חדשות - ובכך יתדלק מחדש את הביקושים לדיור בישראל.

זהו חשש שמעלה תהיות, לאור העובדה שהאיגוח נועד בדיוק לשם כך - לשחרר מקורות לבנקים כדי להעמיד אשראי נוסף, ובה בעת לאפשר לגופים המוסדיים להשתתף ברווחי הלוואות הדיור בישראל. בכל מקרה, לא בטוח שהחשש הזה מדויק, לאור ההגבלות שהטילה ראש רשות שוק ההון, דורית סלינגר, על הגופים המוסדיים לרכוש הלוואות משכנתא אלא בדירוג גבוה, ולאור העובדה שמרווחי הרווח בהלוואות המשכנתא בישראל נמוכים מאוד, ולכן ההערכה היא שהמוסדיים לא ישושו לקנות תיקי הלוואות משכנתא - אלא יעדיפו דווקא תיקים של הלוואות צרכניות, שנחשבות רווחיות בהרבה.

מכירת תיקי הלוואות צרכניות יכולה כמובן להועיל מאוד לפיתוח התחרות בשוק האשראי הצרכני, ויכולה לסייע לחברות כרטיסי האשראי לבסס עצמן כמתחרות לבנקים. באמצעות האיגוח, חברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס הון זול יחסית.

הערכה נוספת היא ששר האוצר מעכב את חתימתו על הצעת החוק כי הוא רוצה להכניס בה שינוי ולהגביל את האיגוח רק לבנקים קטנים ובינוניים - במטרה להעניק להם יתרון תחרותי על פני הגדולים. אלא שבנק ישראל מתנגד להצעה זו, בין השאר בטענה שחייבים לאפשר לשוק האיגוח להתחיל להתרומם, ואין דרך לעשות זאת אלא באמצעות הבנקים הגדולים - שלהם יש הן תיקי הלוואות הגדולים, והן הידע והיכולת לבצע עסקות איגוח.

ממה חושש כחלון?

העמדה המקצועית של בנק ישראל היא שפיתוח שוק האיגוח יגביר את התחרות בשוק האשראי ויועיל לכל שחקני האשראי, ודווקא השחקנים הקטנים צריכים שוק איגוח פעיל כדי להצטרף אליו - כי הם אינם מסוגלים לברוא שוק כזה בעצמם.

הערכה שלישית היא ששר האוצר חושש ממשבר נוסח הסאב־פריים, כלומר ממכירת תיקי הלוואות לא כדאיים לגופים המוסדיים, ובכך פגיעה בחיסכון הפנסיוני בישראל. אלא שהגופים המוסדיים הם גופי השקעה מקצועיים, וההערכה היא שהם יידעו לברור את התיקים שהם קונים, ובכל מקרה רשות שוק ההון החדשה מתכוונת להטיל עליהם הגבלות כמותיות ואיכותיות לגבי פעילותם בתחום האיגוח.

לפיכך, יש תשובות מקצועיות למרבית החששות של שר האוצר, אם אלה הם אכן חששותיו - ולא ברור מדוע השר מתעכב בחתימה על הצעת החוק. כפי שהדברים נראים כעת, השר חדל להתעניין בהצעה, והיא ככל הנראה נכנסה להקפאה עמוקה.

דוברו של שר האוצר סירב להגיב לידיעה ולהסביר מדוע שר האוצר אינו חותם על הצעת החוק.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם