המקופחים, המרוויחים, והרווקים: כל מה שחייבים לדעת על תוכנית כחלון - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שאלות ותשובות

המקופחים, המרוויחים, והרווקים: כל מה שחייבים לדעת על תוכנית כחלון

אם אתם משתייכים לעשירון התחתון או העליון, אתם יכולים רק לקנא בעשירונים 8-3. ואם אתם רווקים, תוכלו לקנות נעליים טובות - קצת יותר בזול ■ זה בתנאי שנתניהו לא יתקע מקלות בגלגלים ■ השאלות שעולות מתוכנית "נטו למשפחה"

57תגובות
שר האוצר משה כחלון נטו למשפחה
עופר וקנין

האם זה בכלל עומד לקרות?

השאלה הראשונה, ואולי המרכזית ביותר, אחרי הבשורה החגיגית של שר האוצר, משה כחלון, אתמול (ג'), במסגרת התוכנית "נטו למשפחה" – היא האם אכן כל המהלכים היפים שהיא מכילה עומדים להתבצע. התשובה טמונה במידה רבה בדרך בה ינהג "ההוא שלא עודכן". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבאופן תקדימי לא שותף בתוכנית ולא זכה לגזור קרדיט על ההכרזה.

לכאורה, כחלון ביצע שחמט מוזהב. נתניהו יתקשה לצאת באופן גלוי נגד תוכנית שמטרתה המוצהרת היא להיטיב עם האזרחים, והתוכנית מקשה עליו לצאת לעימות חזיתי מול כחלון, שכן בתסריט בו עימות שכזה מוביל לבחירות – שר האוצר יגיע אליהן כמגן האזרחים. מהצד השני, לנתניהו יש הרבה מאד דרכים לתקוע את התוכנית. שניים מתוך סעיפי הרפורמה - הגדלת מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) והגדלת ההטבות מנקודות הזיכוי להורים לילדים - דורשים הליכי חקיקה לפני שייושמו. גם התוכנית לסבסוד הצהרונים עשויה לדרוש מהלכי חקיקה. כך שניתן לומר שדרכו של המהלך להורדת מכסים ומסי קנייה היא היחידה שסלולה.

ברגע שהדברים מגיעים לכנסת, נתניהו ומתנגדים אחרים יוכלו לעשות לרפורמה הזו חיים קשים. הם לא צריכים להצביע נגדה – אבל יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, יו"ר ועדת הכנסת, יואב קיש, ויו"ר ועדת הכספים, משה גפני – כל אחד מהם יכול לעכב באמצעות השפעה על סדר היום של הגוף עליו הוא אחראי. גפני אולי הביע ברפורמה תמיכה, אבל ספק אם חמקה ממנו העובדה שהאוכלוסייה אותה הוא מוביל אינה אוכלוסיית היעד של מרבית סעיפיה. לגבי נתניהו - לאור העובדה שהאג'נדה הכלכלית שלו אינה ידועה, ושלתוכנית יש מרכיבים שונים שלכל אחד מהם משמעות אחרת – קשה להעריך אם הוא תומך בה או לא. הדבר היחיד שבטוח שבבחינה של המניעים הפוליטיים המניעים את ראש הממשלה, ספק גדול אם הוא היה רוצה שרפורמה כזו תצליח.

.

למי הרפורמה הזו עוזרת?

כחלון הכריז כי מטרת הרפורמה היא לעזור לאזרחי ישראל העובדים. אבל כשמנסים לרדת לעומקה של הרפורמה, ניתן לראות כי אוכלוסיית הרווקים של ישראל, גם אלו בהם שעובדים, לדוגמא, לא תצא ממנה נשכרת במיוחד. רפורמת נקודות הזיכוי והצהרונים – אינה עוזרת להם. כך גם העלאת מענקי העבודה. מה שיישאר להם לעשות הוא להתנחם בהורדת המכסים ומסי הקנייה – וללכת לקנות נעליים טובות.

שאלה אחרת היא האם הרפורמה הזו עוזרת לעשירים או לעניים. העלאת מענקי העבודה מסייעת בפירוש לשכבות החלשות של האוכלוסייה. הרפורמה בנקודות זיכוי המס לעומתה תומכת רק באוכלוסייה משלמת המסים ומיטיבה יותר עם מעמד הביניים. התוספת הניתנת בה מתפלגת באופן זהה בין העשירונים 3-8, העשירונים 2 ו-9 נהנים ממנה קצת פחות והעשירונים 1 ו-10 כמעט ולא מרוויחים ממנה דבר.

האם הרפורמה הזו מעודדת את אזרחי ישראל לעשות יותר ילדים?

גם כאן התשובה היא מורכבת. הרפורמה של כחלון אינה תומכת בהבאת ילדים לעולם בכל תנאי. עם זאת – הרפורמה בנקודות הזיכוי מביאה לכך שלאדם העובד הדבר הופך לכדאי יותר. כפי שמגדיר זאת פרופסור אשר בלס, הכלכלן הראשי בבנק ישראל לשעבר, "זה נותן כסף עבור אנשים עם ילדים קטנים – אבל רק למי שמשתכר מספיק כסף. מעניין שהמפלגות החרדיות תומכות בה. כי נותנים ברפורמה הזו לא רק קצבאות לאנשים עובדים אלא אפילו לאנשים עובדים - שמשתכרים לא מעט. אם לא הגעת לסף המס לא תקבל את נקודות הזיכוי". הרפורמה במענקי העבודה אינה קשורה למספר הילדים שיש לבעל המשפחה. רפורמת הצהרונים לעומתה - מסייעת לאוכלוסייה בהתאם למספר הילדים.

איפה הכי כדאי לגור?

הסבסוד של הצהרונים צפוי להיעשות על בסיס האשכול אליו משתייך הישוב בו מתגוררת המשפחה. אזרחים המשתייכים לישובים מוחלשים באשכולות הנמוכים יקבלו יותר כסף – ולהיפך. מהנוסחה הזו מפסידים תושבי שכונות חלשות המשתייכות לערים חזקות – דוגמת מורשה ברמת השרון ויד אליהו בתל אביב, ומרוויחים תושבי שכונות חזקות בערים חלשות, דוגמת רחביה שבירושלים. "סיפור התגמול על בסיס אשכולות הוא בעייתי. מי שגר ברחביה יקבל יותר כסף רק כי יש הרבה עניים בשועפט. כל זה לא היה קיים אם החישוב של הסבסוד היה נעשה דרך מערכת המס. זה הכשל", אומר על כך בלס.

מתי כל זה מתחיל?

הגדלת מענקי העבודה והרפורמה בנקודות הזיכוי אמורה להיות מוחלת רטרואקטיבית על כל שנת 2017. מאחר וחישוב תשלומי המס הוא שנתי – עשויים להיות ארגונים בהם הדבר יתבטא כבר במשכורת הראשונה לאחר שהחקיקה בנושא תושלם. מועד המימוש שלה תלוי ברשות המסים, שעשויה להחזיר את הכסף ב-3-2 תשלומים רטרואקטיבית. רפורמת סבסוד הצהרונים אמורה להיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה. הרפורמה במס הקנייה ובמכסים אמורה להיכנס לתוקף בשבועות הקרובים.

מאיפה יבוא הכסף?

המדינה צפויה לספוג את עלות הרפורמה משני כיוונים: צד ההכנסה וצד ההוצאה. רפורמה בנקודות הזיכוי צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-1.7 מיליארד שקל. הרפורמה במסי הקנייה והמכסים צפוי לגזול מהמדינה הכנסות בסכום של 800-600 מיליון שקל.

הרפורמה בצהרונים צפויה להגדיל את הוצאות המדינה ב-900 מיליון שקל. הרפורמה במענקי העבודה תגדיל את ההוצאות בעוד 750 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על יותר מ-4 מיליארד שקל, וזאת לפני שמדברים על העלאת קצבאות הנכים – שעלות הפעימה הראשונה שלהן צפויה להיות 800 מיליון שקל. הכסף הזה אמור להגיע מרזרבה מובנית הקיימת על פי חוק בצד ההוצאות של הממשלה – שתתרוקן כתוצאה מהרפורמה, ומהכנסות עודפות ממסים שצפויות להתקרב ל-3 מיליארד שקל ב2017.

ואולם, זה לא כסף שהיה נזרק לפח, אילו כחלון לא היה מכריז על הרפורמה. רוב הסיכויים שהוא היה מופנה להקטנת הגירעון, או נשמר להוצאה בלתי צפויה אחרת. בתסריט שבו העלייה בגירעון שנחשפה בדו"ח ההכנסות וההוצאות האחרון של המדינה, שפורסם לפני שבועיים, נשמרת – הכסף הזה עלול להיות בולט בהיעדרו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#