בפעם הראשונה: הציון שנתנה הממשלה לעצמה בעמידה ביעדים - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בפעם הראשונה: הציון שנתנה הממשלה לעצמה בעמידה ביעדים

ממשלת ישראל מפרסמת לראשונה את שיעורי העמידה בתוכניות העבודה שהציבה לעצמה, ומודה כי לא הצליחה לעמוד ב–29% מהיעדים ■ מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "ניהול הממשלה משתפר" ■ ישראל היא אחת מארבע המדינות המפותחות היחידות שמפרסמות עמידה ביעדים

5תגובות
אלי גרונר
מרק ישראל סלם

ממשלת ישראל העניקה לעצמה ציון של 72 בעמידה במדדי הביצוע שהציבה לעצמה, במסגרת תוכניות העבודה של המשרדים ל–2016. זוהי הפעם הראשונה שהממשלה מפרסמת ציון כמותי לעמידה ביעדים, וישראל היא אחת מארבע מדינות מפותחות בעולם שמעיזות ומפרסמות עמידה ביעדים כמותיים. 72 הוא הציון המשוקלל של כלל המדדים.

בסך הכל הממשלה ביצעה 62% מהמדדים באופן מלא, 5% בוצעו בשיעור של יותר מ–80% ועוד 4% בשיעור של יותר מ–60%. 29% מהמדדים בוצעו בשיעור של פחות מ–60%, ומבחינת האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, האחראי על הפעלת תוכניות העבודה, מדובר באי־עמידה ביעדים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, הציג אתמול את מדד העמידה ביעדי הממשלה ל–2016 וציין כי "72 הוא ציון סביר בסך הכל, אבל זה אומר כמובן שיש עוד לאן להשתפר". ההערכה הזאת נתפשת כצנועה. שיעורי ביצוע של 72%, בוודאי בעבור ממשלה שבפעם הראשונה בוחנת את עמידתה ביעדי ביצוע, צריכים להיחשב הפתעה מרעישה לטובה.

לדברי גרונר, "זה לא תהליך קל, בוודאי לא למשרדי הממשלה, אבל אני חסיד של שיפור השירות שהממשלה מספקת לאזרחים, והדרך להגיע לשם עוברת בשקיפות. השיח הציבורי כיום בורח מעובדות, וחשוב שהוא יחזור להתמקד במספרים עצמם — מה הממשלה עשתה בסדר ומה לא, והיכן דרוש שיפור".

גרונר הוסיף כי זהו צעד שמעיד כי "ניהול הממשלה משתפר, נקודה". זאת לצד צעדים ניהוליים חשובים נוספים כמו הנומרטור, הצבת יעדים להפחתת נטל הרגולציה, המעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה ועוד. גרונר קרא לתקשורת ולציבור לעקוב אחר תוכניות העבודה של משרדי הממשלה, ולהפנות שאלות קשות למשרדי הממשלה — לא רק לגבי העמידה ביעדים, אלא בעיקר לגבי היעדים עצמם שנקבעו.

זאת בשל החשש שבקרה כמותית על ביצועי הממשלה — מעתה הממשלה תפרסם מדי שנה את עמידתה ביעדים שקבעה לעצמה — עלולה להביא להנמכת הרף ולקביעת יעדים קלים להשגה, כדי לא להתבזות באי־עמידה בהם. במשרד ראש הממשלה טוענים כי ספר תוכניות העבודה של משרדי הממשלה מפתיע לטובה מהבחינה הזאת, משום שבסך הכל לא ניכרת בספר הנמכה של רמת המדדים, אולי אפילו ההפך מכך.

נתונים מהכתבה: הצלחות וכשלונות בולטים

משחקים בנתונים?

למעשה, אחת הביקורות שהועלו בנוגע לתוכניות העבודה של הממשלה היתה של העלמת מדדים, כאלה שהתברר שקשה לעמוד בהם. כך, הארגון להעצמת האזרח, בניהולו של תומר לוטן, ערך בתחילת החודש כנס גדול לבחינת תוכניות העבודה של הממשלה, ולקראת הכנס פורסמו ממצאי הארגון בנוגע לעמידה בתוכניות העבודה. אחד הממצאים הבולטים של הארגון הוא היעלמותם של מדדים בין השנים — הבדיקה של הארגון העלתה ש–50% מהמדדים שונו בין 2016 ל–2017. זהו חוסר יציבות גדול במדדים, שמעלה את השאלה אם משרדי הממשלה משחקים בנתונים בכך שהם מעלימים מדדים שקשה לעמוד בהם.

עם זאת, במשרד ראש הממשלה בדקו את הנתונים והגיעו למסקנה שונה. לפי הבדיקה, 50% מהמדדים אכן שונו בין 2016 ל–2017, אבל ב–18% מהמקרים מדובר במדדים ששודרגו — כלומר המדד נהפך תובעני יותר, ולא תובעני פחות. עוד 25%–30% מהמדדים אכן הושמטו בין השנים, אבל לעתים מדובר בהשמטה מוצדקת — כמו במקרה של התוכנית לקיצור התורים ל–MRI של משרד הבריאות. מאחר שהתורים קוצרו באופן מרשים למדי, משרד הבריאות החליט שזהו יעד מדיניות שכבר הושג מבחינתו, ואין לו צורך להמשיך ולעקוב אחריו. עם זאת, לחלק לא קטן מ–25% מהמדדים שהושמטו אין הסבר מספק, ובהחלט ייתכן כי זוהי דרך של משרדי הממשלה לחמוק מהמעקב הכמותי אחריהם.

משרד ראש הממשלה לא נכלל במדידה

במשרד ראש הממשלה הבחינו גם בשינוי של התחזיות הגלומות במדד הביצוע: 22 מקרים של הנמכת התחזית העתידית, 15 מקרים של העלאתה, ועוד 39 מקרים של שינוי התחזית תוך הצמדתה למדדים בינלאומיים. לדעת משרד ראש הממשלה, גם הנתון הזה מלמד בסך הכל על שיפור בתכנון הממשלתי, משום שהצמדת התחזית למדד בינלאומי נחשבת למקצועית ורצינית יותר.

הפרסום עתה נוגע ל–258 יעדי הביצוע המרכזיים של כל משרדי הממשלה. ב–30 מתוך ה–258 עדיין לא פורסמו תוצאות, בעיקר משום שמדובר במדדים שמתבססים על מדדים של הלמ"ס או של OECD, ואלה עדיין לא פורסמו בנוגע ל–2016. בשנה הבאה מתכנן משרד ראש הממשלה לפרסם את העמידה בכל 2,200 היעדים הכלולים בספר תוכניות העבודה של משרדי הממשלה, ולא רק המדדים המרכזיים.

גרף: שיעורי העמידה ביעדים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך

שלושה משרדים אינם נכללים במדידה — חוץ, ביטחון וראש הממשלה — מאחר שהם לא פירסמו יעדי עבודה ל–2016. גרונר הודה במסיבת העיתונאים כי העובדה שמשרד ראש הממשלה, המרכז את פעילות התכנון וכתיבת תוכניות העבודה, לא טרח לכתוב תוכנית עבודה מבוססת־מדדים ל–2016 היא תקלה. לדבריו, אין לכך צידוק, והדבר נבע מכך שמשרד ראש הממשלה "לא ספר את עצמו כחלק אינטגרלי ממשרדי הממשלה עד כה". בעקבות זאת המשרד כבר פירסם ספר תוכניות עבודה עם מדדים מדידים ל–2017, וכך עשה גם משרד החוץ.

לעומת זאת, משרד הביטחון לא פרסם מדדים ל–2016 וגם ל–2017. המשרד מסרב לפרסם מדדים כאלה, למרות פניות של משרד ראש הממשלה בנושא. "אנחנו לא גאים על כך שמשרד הביטחון לא מפרסם מדדים", אמר ראש אגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, אודי פראוור.

הפרסום המפורט חושף, כמובן, משרדי ממשלה שכשלו בעמידה ביעדים שהציבו לעצמם. דוגמאות בולטות הן המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, שהציב יעד של עלייה מ–3,000 תושבים חדשים בנגב וגליל ב-2015 ל-7,500 ב-2016. בפועל היתה צניחה במספר המהגרים לנגב והגליל, והמספר עמד על 1,500 בלבד. כך גם הכישלון של משרד התחבורה בהפחתת מספר הרוגי תאונות הדרכים, וכן הכישלון של משרד החקלאות בקידום הרפורמה בלולי ההטלה.

גרונר הדגיש את התעוזה של משרדי הממשלה שמוכנים לספוג את הביקורת הציבורית בגין אי־עמידה שלהם ביעדים, והדגיש כי אין כל כוונה לנקוט סנקציה כלשהי כנגד משרד שנכשל בעמידה ביעדיו. מדינות שניסו לעשות כן נסוגו מכך, מאחר שהדבר גרם להנמכת היעדים או למניפולציות בהם. המטרה, כלומר, היא לעודד את משרדי הממשלה להיות שאפתניים, ולא לבקר אותם יתר על המידה כדי לא לפגום בשאפתנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#