נתניהו לא רוצה להבריא את הממשלה, ואנחנו עוד נתגעגע לנציב כמו משה דיין - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו לא רוצה להבריא את הממשלה, ואנחנו עוד נתגעגע לנציב כמו משה דיין

דיין הוביל את הרפורמה בשירות המדינה - אבל לא הצליח להתגבר על אופוזיציה פנימית בנציבות נגדה ■ כעת דיין מסיים את תפקידו, ורה"מ נראה נחוש למנות תחתיו נציב אחר

14תגובות
משה דיין. חיפה על חוסר הניסיון עם יושר ויושרה
אייל טואג

באפריל 2011 פירסמנו כאן מאמר עמדה תחת הכותרת "הבינוניות של ראש הממשלה מאיימת על ישראל". במאמר תקפנו את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על החלטתו למנות את היועץ המשפטי של משרד המשפטים, עו"ד משה דיין, לנציב שירות המדינה.

"הנציב הוא ה'מלך' של שירות המדינה. ראש הממשלה מנהל את המדינה, והנציב מנהל את הממשלה. על פיו יישק דבר בכל הקשור לכוח אדם בממשלה — גיוס עובדים, פיטוריהם וקידומם, תמריצים, שכר ומינויים פוליטיים", כתבנו אז, והסברנו כי התפקיד דורש אדם בעל ניסיון עשיר בניהול מערכות ציבוריות גדולות — ניסיון שלא היה לדיין, ולכן הוא לא התאים לתפקיד החשוב.

"דיין", הסברנו, "הוא אולי יועץ משפטי מצוין ואדם מצוין — אך אין בעברו דבר שמכשיר אותו לתפקיד נציב שירות המדינה. הניסיון שלו פשוט לא רלוונטי לתפקיד. מבחינת חוסר הענייניות וחוסר הרלוונטיות של המינוי, אפשר היה למנותו גם לתפקיד המפקח על הבנקים. אלא שבמקרה כזה, נגיד בנק ישראל היה עוצר את המינוי. במקרה של נציב שירות המדינה — תפקיד חשוב בהרבה — אין מי שייעמד על רגליו האחוריות".

שש שנים חלפו, ובמאי הקרוב צפוי דיין לסיים את תפקידו כנציב שירות המדינה. הרשו לנו לנצל את הבמה הזו כדי להתנצל בפניו על הדברים שכתבנו אז. דיין אכן נעדר ניסיון ניהולי מתאים לתפקיד, וחוסר הניסיון היה לו לרועץ. אבל על חוסר הניסיון הוא חיפה עם יושר, יושרה והרבה מאוד כוונות טובות.

ההתעקשות שלו להביא להשעייתם של בכירים בלשכת נתניהו, כמו פרח לרנר ועזרא סיידוף, וגם המאבק שניהל בכל שרי הממשלה בשל ניסיונם להביא לכך שכל הסמנכ"לים במשרדי הממשלה יהיו מינויים פוליטיים (משרות אמון) — ראויים להערכה ציבורית. אם נתניהו התכוון למנות נציב חלש שיהיה עושה דברו בנוגע למינויים פוליטיים, הרי שהוא כשל בהשגת מבוקשו.

כיום, כאשר נתניהו עומד בפני בחירת נציב שירות מדינה חדש — מאז 1996 כיהנו שני נציבים בלבד, את שניהם מינה נתניהו, ועתה הוא ממנה את הנציב השלישי — אפשר להיות פסימיים ולחשוב שעוד נתגעגע למשה דיין.

יש אפשרות שנתניהו ימנה לתפקיד את מקורבו ברי בר ציון. אבל ההערכה הרווחת היא שככל הנראה נתניהו יימנע בשלב זה מלבחור נציב חדש, ותחת זאת יעדיף למנות ממלא מקום — כמו שלושה ממלאי המקום שמינה ברציפות במועצה לביטחון לאומי, למשל — ביודעו כי ממלא מקום הוא תמיד בעל תפקיד חלש ומוחלש, שקל יותר לשלוט בו.

ההערכה הרווחת שנתניהו מחפש למנות לנציב שירות המדינה אדם חלש וכנוע, ולא את האדם הראוי לתפקיד, היא בשורת איוב למדינת ישראל כולה. דיין עוזב את הנציבות בנקודת זמן קריטית — שלוש שנים לאחר תחילתה של הרפורמה בשירות המדינה, וכאשר הרפורמה מדשדשת ועדיין לא הגיעה אל נקודת האל־חזור.

החשש הכבד הוא כי נציב חדש, תחת מגפיו של נתניהו, יעשה הכל כדי למסמס את ההישג הניהולי החשוב ביותר של הנציבות בעידן נתניהו עד כה — ההסכמה על ביצוע רפורמה בשירות המדינה. החשש הזה עולה מכל שורה בדו"ח הביקורת של מבקר המדינה על הרפורמה בנציבות ועל ההישגים הנדירים שהצליחה לצבור.

הנציבות לא עומדת בסטנדרטים של עצמה

בנימין נתניהו. שואף לשלוט בפקידי הממשלה
יונתן זינדל / פלאש

על הצורך ברפורמה בשירות המדינה מדברים מאז דו"ח ועדת קוברסקי ב–1989. הנציב יצחק גל־נור, שניסה ליישם את מסקנות הוועדה ולערוך רפורמה, מצא עצמו מפוטר בשל כך בידי ראש הממשלה נתניהו ב–1996. מאז הדיבורים על רפורמה נראו כחלום רחוק, והעובדה שנתניהו הסכים לאפשר רפורמה כזאת ב–2012 נתפשה כנס של ממש.

אלא שמאז, עמדתו של נתניהו בנוגע לרפורמה נראית אדישה במקרה הטוב, או עוינת במקרה הרע. נתניהו לא בלם, למשל, את הניסיונות של שריו לחבל ברפורמה באמצעות קעקוע מעמד הסמנכ"לים, והפיכת המשנים למנכ"לים למשרות אמון פוליטיות.

רפורמה בשירות המדינה כוללת מהלכים כמו ביזור סמכויות, הקמת סגל בכיר בשירות המדינה והכשרתו בשיטות ניהול חדישות, ביטול המינויים הפוליטיים, שינוי שיטת המכרזים, הנהגת חוק חופש המידע, גיוס ערבים וקידום נשים לשירות המדינה ועוד. בקיצור, מהלכים שהיו מקדמים את שירות המדינה והופכים אותו לשירות מקצועי, שוויוני, מתקדם ומודרני — בדיוק כל מה שראש ממשלה כוחני, ששואף לשלוט בפקידי הממשלה ביד רמה, לא רוצה.

הרפורמה הנוכחית כבר צברה כמה הישגים קריטיים — קציבת כהונה של הסגל הבכיר, האצלת סמכויות למשרדי הממשלה, הערכת עובדים, ייעול המכרזים לגיוס כוח אדם לממשלה.

אלא שמדובר בהישגים ספורים, מאחר שהרפורמה מתקשה מאוד לצלוח את שתי המשוכות הגדולות העומדות בפניה. האחת, חוסר התגייסות תמוה של משרד האוצר, שלא תיקצב את צורכי הנציבות כראוי. השנייה — חמורה עוד יותר — היא אופוזיציה פנימית עיקשת בנציבות, שאינה מגויסת לשם קידום מאמצי הרפורמה. העובדה שהרפורמה מאצילה סמכויות למשרדי הממשלה, כלומר מבזרת את כוחה של הנציבות, נתקלת בחומה בצורה של התנגדות בתוך הנציבות עצמה.

כמעט 80 עמודים מקדיש מבקר המדינה לתיאור האופוזיציה הפנימית הזאת והעיכובים הרבים שהעמידה בדרכה של הרפורמה. מדובר בכל כך הרבה עיכובים, בכל כך הרבה תחומים שונים, שיש מקום לחשד אם לא מדובר בחוסר שיתוף פעולה מכוון ממש בניהול הרפורמה.

הדמות העיקרית המככבת בדו"ח מבקר המדינה היא זאת של הסמנכ"לית למנהל בנציבות, עדנה אלפסי, שנראית כמי שאינה מצליחה לבצע משימות חיוניות שנדרשות לפעילות מטה הרפורמה בנציבות. כך, כל משרדי הממשלה נדרשו בידי הנציבות לטייב את נתוני כוח האדם שלהם, ודווקא נציבות שירות המדינה עצמה כשלה בביצוע הטיוב הנדרש. כך, הנציבות קבעה משך זמן מקסימלי לעריכת מכרזים לגיוס כוח אדם לממשלה, אבל דווקא היא עצמה כשלה לעמוד בסטנדרט שהוצב על ידה.

כך, מכרזים לגיוס משרות קריטיות למטה הרפורמה התעכבו במשך חודשים, וגם התערבות של דיין במחלוקת הפנימית לגבי פרסום המכרזים לא הועילה. כך, כל ניהול הרכש של הנציבות התברר ככושל, כאשר פעם אחר פעם נאלץ חשב משרד ראש הממשלה לאשר תשלומים בדיעבד לספקים בשל כשלים בהשלמת ההתקשרויות אתם, ועיכובים רבים היו כמובן לרכש שנדרש למטה הרפורמה.

האופוזיציה הפנימית תוקעת את הרפורמה

אלפסי מצוטטת בדו"ח מבקר המדינה כמי שאינה מסתירה את עמדתה נגד הרפורמה. "בתשובתה של הסמנכ"לית למינהל", נכתב בדו"ח, "היא כתבה כי עם החלת הרפורמה נוצרו שתי נציבויות: 'הנציבות הישנה' ו'נציבות הרפורמה', וכי יש עובדים החשים תסכול וכי אינם 'חלק מהרפורמה'. היא ציינה כי מצאה עצמה 'בין הפטיש לסדן', וכי מציאות זו הייתה ידועה לנציב". דיין הגיב על דבריה ואמר למבקר המדינה כי "רק במקרים בודדים, במערכות יחסים בין עובדים בנציבות קיים פוטנציאל לפגיעה בעבודה; אין לייחס את האמור בתשובת הסמנכ"לית לרוב עובדי הנציבות; הטענות דלעיל בדבר תסכול עובדים הן טענות בעלמא, שאינן מבוססות ומיוחסות לגורמים עלומים".

התשובה הזאת של דיין מלמדת כי הוא ידע, כמובן, על קיומה של אופוזיציה פעילה בתוך הנציבות נגד הרפורמה, אבל כשל מלרסן אותה. "ההתנהלות שתוארה בנושא זה משקפת חולשה תפקודית משמעותית של הנציבות ופוגעת ביכולת הנציבות ליישם את הרפורמה, בהתאם לתכנונה. עמדת הסמנכ"לית, שלפיה קיימות למעשה 'שתי נציבויות' בנציבות, מגבירה את החשש כי מדובר בחסם המעמיד בסכנה את היכולת להביא את יישום הרפורמה לכלל סיום מוצלח", כתב על כך מבקר המדינה.

המבקר לא חסך ביקורת מדיין: "חילוקי דעות פנימיים פגעו ביכולת של הנציבות לקדם את הליך יישום הרפורמה באופן מיטבי, זאת לעתים מכיוון שהחלטות הנציב בנוגע לחילוקי דעות פנימיים לא יושמו. בלי לקבוע אם היו מקרים שבהם לא הכריע הנציב בעניינים שהיו שנויים במחלוקת, ואם היעדר ההכרעה נעוץ בהימנעותם של גורמים מקצועיים בנציבות מללבן את המחלוקות ביניהם".

חוסר הניסיון הניהולי של דיין, לפיכך, היה לו לרועץ בחוסר היכולת שלו להכריע במחלוקות הפנימיות — וגם לאכוף את ההכרעות שלו. החולשה הניהולית שלו הביאה לכך שהתקדמות הרפורמה נשרכה, וכיום הוא נמצא ערב סיום כהונתו כאשר הרפורמה עדיין אינה בשלה ועדיין לא עברה את נקודת האל־חזור הקריטית שלה.

הכוונות שלו היו טובות, אבל הביצוע נפל מהכוונות בגלל היעדר ניסיון מתאים. מהבחינה הזאת, התחזית כי דיין אינו האיש המתאים להוביל מהפך בנציבות שירות המדינה בפרט ובשירות המדינה בכלל, אכן התאמתו.

אלא שלנוכח היעדר הכוונות הטובות של ראש הממשלה, והחשש כי נתניהו יוודא שהנציב הבא יהיה אפילו חלש מדיין בכך שהוא גם לא יקדם את הרפורמה וגם לא ילחם ביושר נגד גחמות של ראש הממשלה, דיין כנראה עוד ייזכר כאן כאחד הנציבים היותר משמעותיים והיותר אמיצים שהיו לנו. ככה זה כשלראש הממשלה אצה הדרך לפרק תאגיד שידור, אבל לא להבריא את הארגון הכושל שהוא עומד בראשו — ממשלת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#