דיל יקר, שייצור כאוס: פרשת התאגיד - מה השיג נתניהו, כמה זה יעלה, ומה יקרה עכשיו - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיל יקר, שייצור כאוס: פרשת התאגיד - מה השיג נתניהו, כמה זה יעלה, ומה יקרה עכשיו

וגם: כמה עובדים יפוטרו, מי ישלוט בחטיבת החדשות בשידור הציבורי, והאם המתווה החדש בכלל ישים?

58תגובות
שר האוצר, משה כחלון, במסיבת העיתונאים היום
עופר וקנין

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צפויים לקדם השבוע את יישום המתווה לשידור הציבורי, שכולל את פירוק חטיבת החדשות של תאגיד השידור החדש, "כאן", והחזרת החדשות לידי רשות השידור. ניתוח המתווה מעלה כי הדיל הפוליטי של נתניהו וכחלון יאפשר למקורבי ראש הממשלה שליטה בשידור הציבורי — ואף יעלה הרבה יותר לקופה הציבורית, בניגוד להתחייבויותיו הקודמות של כחלון, שהצהיר כי לא יאפשר מתווה שידרוש עלויות נוספות. מעבר לכך, הדיל ייצור כאוס מוחלט בשידורים. אלה התשובות לשאלות הבוערות בעקבות הדיל על השידור הציבורי.

מה רצה נתניהו?

מאז הודיע ש"התאגיד חמק לי בצוק איתן", היה ברור שנתניהו יעשה הכל כדי לרסק את הסיכוי לרפורמה משמעותית בשידור הציבורי. אחרי שנתניהו איים בבחירות, התחיל משא ומתן מרתוני עם כחלון.

בדיונים הרבים בשבוע שעבר, נתניהו דרש לסגור לחלוטין את התאגיד ו"לשקם את רשות השידור", או לכל הפחות להדיח את ראשיו ולאפשר לו למנות אנשים שקרובים אליו. מנגד, כחלון התעקש על עלייתו של התאגיד לאוויר במועד.

כשנתניהו נתקל בהתנגדות, הוא הציב מטרה חדשה לנגד עיניו: חיסול חטיבת החדשות של התאגיד. חטיבת החדשות הוקמה בתקציב של 160 מיליון שקל, והיתה אמורה להיות תחום הליבה של התאגיד. בפגישות הרבות שהתקיימו, נתניהו נקב בשמותיהם של האנשים שמנהלים את התאגיד, ציין את תוכנית התחקירים שעומדת להיות משודרת בו — ודרש להשתיק את קולם. נתניהו רצה שרשות השידור הישנה, החבוטה והכנועה, תמשיך לשלוט בשידור הציבורי. הוא אכן השיג זאת.

מה יקרה החל ב-15 במאי?

בעיקרי הרפורמה אין לכאורה שינוי. רשות השידור תיסגר סופית ב–15 במאי (דחייה של שבועיים מהמועד שנקבע עד כה) — וכל עובדיה יפוטרו. תאגיד השידור "כאן" יתחיל לפעול, אבל תחת סמכותו יהיו רק שידורים שאינם חדשות: תוכניות דרמה ובידור, ותחנות הרדיו כמו רשת ג' ו–88FM.

במקביל, יוקם תאגיד חדשות נפרד, שיספק את כל שידורי החדשות לטלוויזיה ולרדיו של התאגיד. עובדי תאגיד החדשות יהיו העובדים הנוכחיים שעוסקים בחדשות בטלוויזיה וברדיו ברשות השידור — שתיסגר.

אחרי התסבוכת הזאת, בשורה התחתונה, המתווה מפרק בפועל את חטיבת החדשות של תאגיד "כאן", ומחזיר במקומה את אנשי רשות השידור. לפי המתווה, כל אנשי חטיבת החדשות של התאגיד יפוטרו, ובהם ברוך שי, שהגיע רק באחרונה כדי לנהל את החטיבה. גם מגישים כמו קלמן ליבסקינד, אסף ליברמן ועיתונאים כמו שאול אמסטרדמסקי — כולם ימצאו את עצמם בחוץ.

בעקבות התעקשות של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תאגיד החדשות יפעל על פי כללי ממשל תאגידי הדומים לתאגיד "כאן". כלומר, מינוי הבכירים בתאגיד החדשות יהיה באמצעות ועדת איתור בראשות שופט, שאמורה ליצור חיץ בפני הדרג הפוליטי.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד
עופר וקנין

מתי תמונה המועצה?

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד התחייב כי בתוך חצי שנה, אבל בהסתמך על ניסיון העבר, ניתן יהיה למשוך את מינוי המועצה והמנהלים החדשים במשך שנים. למשל, החוק להקמת תאגיד כאן נחקק ב–2014 — אך בחלוף שלוש שנים התאגיד עדיין לא התחיל לשדר. בינתיים, מי שישלוט בחדשות ברשות השידור, יהיה מקורבו של נתניהו, ברי בר ציון. בר ציון מונה למנהל המיוחד של רשות השידור תחת כונס הכנסים הרשמי.

הדיל בין נתניהו לכחלון על תאגיד החדשות יוצר למעשה גוף תקשורת חדש, המבוסס על אנשי רשות השידור ועל מבנה ניהול זמני שעשוי להתקיים לתקופה ארוכה מאוד — וגם הופך את תאגיד "כאן" לגוף נכה, שיעסוק רק בענייני בישול, בידור, אופנה וטבע. מנהלי התאגיד, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, אמנם לא יודחו, אך הם נושלו מכל סמכות בתחום הליבה — החדשות.

כדי להעביר את המתווה בחקיקה, הכנסת תתבקש לאשר ביום רביעי בשלוש קריאות הצעת חוק לדחייה בשידורי התאגיד עד ל–15 במאי. הצעת החוק בעניין צפויה לעבור לוועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שתאשרה באותו היום. יתר השינויים יוכנסו בחקיקה עד ה–15 במאי.

מי סגר את הדיל?

בדיונים בין הצדדים, שבהם השתתפו גם מנדלבליט ונציגיו, שר התיירות יריב לוין, באב"ד ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, הועלו הצעות שונות. למשל, הוצע שהתאגיד יוקם בלי מחלקת חדשות — אך הצעה זו נדחתה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט.

בכל הדיונים שהתקיימו לא השתתף אף אחד מאנשי המקצוע שעוסקים בסוגיית השידור הציבורי בשנים האחרונות. כל הפקידים שהובילו את ניסיונות הרפורמה ברשות, ולאחר מכן הובילו את הקמת התאגיד, נותרו מחוץ למשא ומתן. אנשי האוצר, אגף התקציבים והממונה על השכר מודרו מהדיונים, וכך גם הדרג המקצועי במשרד התקשורת. כמובן, מנהלי תאגיד השידור הציבורי לא הוזמנו כלל לתת חוות דעת או להשתתף בדיונים.

מי שסגר את הדיל בסופו של דבר היו פילבר ובאב"ד. השניים עשו הכל כדי להגיע למתווה כלשהו שיאפשר לסגור דיל פוליטי, אבל היכולת שלהם להיות מעורים בפרטים ולהוביל מהלך שיהיה ניתן ליישום מוטלת בספק. מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם אמר בעבר כי הרפורמה ברשות השידור "מלאה חורים יותר מגבינה שווייצרית". המתווה הנוכחי מחורר עוד יותר.

מי ישלוט בחטיבת החדשות?

התשובה היא כמובן נתניהו. ראש הממשלה ידאג למנות שופט ומועצת תאגיד לפי רוחו, וההערכה היא שהכתבים ואנשי החדשות שייבחרו יתאמו את הקו של נתניהו. מקורות שהיו מעורבים במשא ומתן טענו כי בשיחות, כשנתניהו שמע שתאגיד התקשורת החדש יוקם במתכונת של "כאן", הוא טען שבעוד שנה וחצי עלול להתברר לו ששוב התקבלו עובדים כמו קובלנץ.

על פי המתווה שסוכם לבסוף, הסמכות בפועל לשליטה בתחום החדשות תהיה בידי בר ציון. שמו של בר ציון נקשר בכמה טענות שהועלו בעת שכיהן כמנהל בבית החולים ביקור חולים, ולאחר מכן בתוכנית ויסקונסין. התוכנית ספגה ביקורת חריפה מהנהלת משרד התמ"ת בגין כשלים רבים. לאחר מכן ניסה נתניהו למנות את בר ציון לנציב שירות המדינה, אך בעקבות סערה ציבורית הוא נאלץ לפרוש מההתמודדות.

נתניהו רדף את אנשי תאגיד השידור משום שטען כי הם מקורבים לאויבו, מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. גם בר ציון עצמו עבד במשך תקופה של כמה שנים ברשת ידיעות אחרונות כמקים ומנהל מקומונים. למרות זאת, נתניהו לא מחשיב אותו כאיש של מוזס.

בר ציון יהיה זה שינהל כעת את כל מעבר העובדים מרשות השידור לחטיבת החדשות החדשה בתאגיד. הוא המנהל לששת החודשים הראשונים — עם אפשרות להארכה, שצפוי כי תהיה — עד למינוי המועצה ומנהלים. כלומר, יהיה בכוחו של בר ציון לעצב את פניו של תחום החדשות בשידור הציבורי למשך שנים רבות.

בעקבות הביקורת על כך, הודיע ביום שישי משרד התקשורת: "כדי למנוע לזות שפתיים, מבקשים במשרד התקשורת לקבוע בחוק מנגנון פיקוח אחר מטעם כונס הנכסים ובית המשפט, במקום המנהל המפקח מטעם הכנ"ר על רשות השידור, בר ציון. משרד התקשורת פנה למשרד המשפטים בבקשה להמליץ על פתרון משפטי חלופי שיבצע את הפיקוח על ההנהלה המקצועית של תאגיד החדשות בתקופת הביניים עד למינוי הנהלה קבועה".

העורך הראשי של שידורי החדשות יהיה העיתונאי צ'יקו מנשה, המשמש כיום מנהל רשת ב', ונבחר גם להיות משנה למנהל חטיבת החדשות בתאגיד. מנשה עצמו הכחיש בציוץ בטוויטר כי היה לו מידע כלשהו על הכוונה למנותו לתפקיד כזה, וגם כלל לא בטוח שהוא יאות לקחת על עצמו את התפקיד.

מנשה חזר לרשות השידור בחוזה אישי בתקופת ההנהלה הקודמת, תחת בן מנחם, ומונה לפרשן המדיני של רשת ב'. הוא זוכה להערכה מקצועית רבה בקרב כל הגורמים והקולגות העיתונאיים, בעיקר סביב ניהול מוצלח רשת ב' בעידן המשבר הנוכחי. עם זאת, סימן השאלה היא מה יהיו סמכויותיו בפועל לנהל את חטיבת החדשות ולקבוע מי יהיו העיתונאים שיובילו את השידור הציבורי.

עד נובמבר, לפי המתווה, אמורה לקום מועצה חדשה ומנהלים לתאגיד החדשות. אלא שנתניהו עשוי לדחות זאת שוב ושוב, כפי שעיכב את מינויה של מועצת התאגיד במשך שנה שלמה. בנוסף, הוא גם עשוי לדאוג למנות שופט ומועצת תאגיד לפי רוחו.

נתניהו במשרד ראש הממשלה, החודש
אוליבייה פיטוסי

האם המתווה בכלל ישים?

לא. מלבד אלה שסגרו את הדיל הפוליטי, כל אנשי המקצוע לא מבינים כיצד יהיה ניתן ליישם אותו. חלקם מזהירים מכאוס מוחלט בשידורי החדשות בשידור הציבורי, שעלולים להביא אף להשבתתם. כולם מסכימים שלא יהיה ניתן בתוך חודש וחצי ליישם שינויים כה מרחיקי לכת.

למשל, מספר העובדים בתחום החדשות: תקן העובדים הנוכחי בחטיבת החדשות של התאגיד הוא 361 עובדים. בהסכם נקבע כי לא תהיה כל חריגה בתקציב ובמספר התקנים של חטיבת החדשות של התאגיד. כלומר, עובדי החדשות של רשות השידור יחויב להתאים את עצמם למסגרת הפעילות של התאגיד.

אלא שברשות השידור מועסקים בתחום החדשות (כולל ערוץ 1, רשת ב' וערבית, וכולל מחלקת דיגיטל בחדשות) יש 450–500 עובדים. כלומר, תוך חודש וחצי ייאלצו ראשי רשות השידור למצוא מתווה שבו מפוטרים כ–150 עובדי חדשות, ואילו הנותרים ממשיכים להפעיל את תחום החדשות בתאגיד.

מקורות רבים טענו כי זו משימה בלתי־אפשרית, אלא אם מעלים את מספר התקנים בעלות נוספת של עשרות מיליוני שקלים. המתווה מניח גם שכל עובדי החדשות ברשות השידור יסכימו להוריד כמעט 40% משכרם ולעבוד בתקן של עובדי התאגיד. "אין סיכוי שיהיו הסכמות על רמות השכר לפחות עד ינואר", אמר מקור המעורה בפרטים.

גם סוגיית כישורי העובדים ככל הנראה לא עלתה לדיון. לתאגיד גויסו עובדים לתקנים מיוחדים של כתבים שישמשו בשלוש פלטפורמות בו זמנית — טלוויזיה, רדיו ודיגיטל. תקנים אחרים הם לכתבים שהם גם עורכים. ברשות השידור אין תקנים כאלה כיום, ואין כוח אדם שהוכשר והותאם לכך. כיצד יהיה ניתן להשתמש בתקני התאגיד לעובדי רשות השידור שלא הוכשרו לכך? "זו בדיחה רעה", אמר מקור המעורה בפרטים.

בנוסף, במבנה הנוכחי יהיו שני תאגידים, זה לצד זה — האחד האחראי על חדשות, והאחר על שאר השידורים. מנגנון פעילות כזה, אומרים כל המקורות המעורים בדבר, הוא מתכון בטוח למאבקי סמכויות, אי־הסכמות — ובעיקר כאוס.

מתכנני המתווה ראו לנגד עיניהם את מנגנון הפעילות בשידור המסחרי, שבו גופי השידור (למשל קשת ורשת) שולטים בחברת החדשות של ערוץ 2. אלא שבשידור המסחרי ההיררכיה ברורה: גופי השידור שולטים בחברת החדשות ובעלי רוב בדירקטוריון של חברת החדשות. ואילו במודל הנוכחי של שני תאגידי השידור הציבורי, תאגיד "כאן" הקיים ותאגיד החדשות החדש, אין מנהל אחד שאחראי על קבלת החלטות בערוץ — למשל שיבוץ תוכניות, החלטות לגבי פריצות לשידור. "מנגנון שבו שני גופים פועלים במקביל בערוץ אחד ללא סמכות אחת המקבלת החלטות לא קיים ולא אפשרי תפקודית", אומרים מקורות בתחום.

כמה עובדים יפוטרו?

הפשרה הזאת לא הועילה במאומה להקטנת מספר המפוטרים הכולל. עד כה היו אמורים כ–600 עובדים מרשות השידור לפרוש, מתוך כ–1,050 עובדים ברשות השידור כיום (כ–450 עובדים מהרשות היו אמורים גם כך להיקלט בתאגיד "כאן"). כעת, בעקבות מעבר עובדי רשות השידור לתאגיד החדשות, המספר יופחת ככל הנראה ב–100–200 עובדים. מנגד, כל עובדי חטיבת החדשות בתאגיד כאן, כ–150 עובדים, יפוטרו גם הם.

בעוד מסלול הפיטורים ברשות השידור ברור ומוסכם, בתאגיד השידור "כאן" רוב העובדים עזבו את מקומות עבודתם הקודמים, ונשכרו לתאגיד רק בשנה האחרונה. לעובדים אין הסכמי פרישה ואין הסכם קיבוצי, ולא ברור מה תהיה עלות הפרשתם.

לא ברור כיצד ינהג יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. עובדי התאגיד מאוגדים גם הם בהסתדרות, והוא לכאורה אמור להגן עליהם. באב"ד טען כי הדיל הנוכחי מתואם עם ניסנקורן, אך עד כה ניסנקורן לא הבהיר כיצד הוא מתכוון לפעול. אם הוא יביע התנגדות לפיטורים ההמוניים של עובדי התאגיד, המתווה עלול להיכשל.

אולפני תאגיד השידור הישראלי
דוברות כאן בהקמה

האם המתווה החדש יעלה יותר?

בוודאי. אנשי המקצוע עדיין לא סיימו לערוך את החישובים השונים, אבל מדובר ככל הנראה בהפסד מיידי של לפחות 100 מיליון שקל, ועלות שנתית נוספת לשידור הציבורי של עשרות מיליוני שקלים. אמנם במשרד האוצר טוענים כי הושג סיכום עם משרדי ראש הממשלה והתקשורת שעלות המתווה לא תהיה גדולה מהתקציב הנוכחי — אך זו הערכה שנראית שגויה, בלשון המעטה.

ראשית, עלות הפשרה תגדיל בסופו של דבר בעשרות במיליוני שקלים בשנה, ואפילו מעבר לכך, את ההוצאה הממשלתית לתאגיד "כאן" ולתאגיד החדשות — בשל פעילותם של מנגנונים כפולים. למשל, הנהלה כפולה, מטה ופונקציות רבות נוספות (ללא כל סיבה עניינית, צריך להודות). כמו כן, עלות נוספת נובעת מהצורך להגדיל משמעותית בכ–100 תקנים את מצבת כוח האדם בתאגיד החדשות כדי להתאימו למצב הנוכחי ברשות השידור.

מלבד זאת, שולמו עד כה כספים מיותרים שיושלכו לפח. למשל, כ–55 מיליון שקל ששולמו בעבור משכורות לאנשי חטיבת החדשות, שיפוטרו כעת. עלויות הפרישה שלהם עדיין לא נקבעו, וזו תהיה עלות נוספת (עלות הפרישה של עובדי רשות השידור לא תפחת, שכן כל עובדי הרשות — גם אלה שעוברים לתאגיד החדש — מקבלים את תנאי פרישה מלאים).

התאגיד הספיק גם לחתום על שורה של חוזים בסכום של כ–30 מיליון שקל על הפקות שונות, וייאלץ לשלם כנראה עד השקל האחרון, בעוד לפי המתווה הנוכחי לא יהיה כל שימוש בהפקות אלה. המתווה גם לא מתייחס לשורת הוצאות ענק אחרות שהתאגיד כבר הוציא, וכעת לא ברור מה ייעשה בהם. התאגיד השקיע עשרות מיליוני שקלים בבינוי אולפנים זמניים במודיעין, בתל אביב ובירושלים — שכעת כנראה לא יהיה כל צורך בהם.

האם המתווה יעמוד במבחן משפטי?

מנדבליט הבהיר לנתניהו בשיחות עמו כי גם המתווה הנוכחי "לא חף מקשיים משפטיים", אך הוא יגן עליו בבג"ץ, שכן הוא לא מוצא בו בעיות חוקתיות. הבעיה המרכזית היא ככל הנראה חוסר היכולת לנמק בבג"ץ מה עומד מאחורי המהלך הפתאומי לפרק חטיבת חדשות שהוקמה על פי חוק, ולהגיב לטענה כי מדובר במהלך שסובל מחוסר סבירות קיצוני. "זה חוק פרסנולי לגמרי. להוציא מידי עומר וקובלנץ את החדשות ולהעביר לבר ציון", אמר מקור המעורה בפרטים. "זה יהיה רע מאוד בבג"ץ".

ככל הנראה המדינה תטען כי יש סיבה להמשיך להשאיר את עובדי רשות השידור, מכיוון שהם מנוסים ובקיאים יותר בשידור ציבורי, אך עמדה זו מנוגדת לחוות דעת מקצועיות ולמסקנות של ועדת לנדס שדנה בנושא.

סוגיות נוספות שיעלו לדיון יהיו קשורות כמובן לפגיעה חופש הביטוי ומניעת השידורים של הגוף החדש. סוגיית העובדים תהיה גם היא מרכזית. כ–150 עובדי החדשות בתאגיד "כאן" יפוטרו חודשים ספורים לאחר שנשכרו בצעד בלתי־מוסבר. בעוד רשות השידור נסגרה כחלק מרפורמה ועובדיה פוטרו ממילא, במקרה הנוכחי העובדים מפוטרים — צעד דרסטי שייטען לגביו כי נעשה ללא תכלית ראויה, שלא מטעמים כשרים, ענייניים ולגיטימיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#