נתניהו וכחלון הבטיחו להוריד מסים. מה גרם להם לשכוח? - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו וכחלון הבטיחו להוריד מסים. מה גרם להם לשכוח?

עודפי גביית המסים צפויים להסתכם השנה בלא פחות מ-10 מיליארד שקל, בין השאר בזכות עסקת מובילאיי ■ האופציה המועדפת על נתניהו וכחלון היא דווקא חלוקת סוכריות למצביעים, בדמות הורדת מסים ■ עם זאת, ההחלטה על כך תתקבל רק אם יושגו הבנות בנוגע לתאגיד

13תגובות
בניימין נתניהו ומשה כחלון בישיבת הממשלה על תקציב המדינה
אמיל סלמן

לפני כשבועיים, כשעוד היה נדמה שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הם חברים, הודיעו השניים כי הממשלה תוריד בקרוב מסים. זה היה לאחר שכחלון עידכן את נתניהו כי בקופת המדינה יש עודפי מסים כמו ב-2016. כמה עודפים? כחלון ביקש להמתין עד תחילת אפריל כדי לראות מה היה סך גביית המסים ברבעון הראשון של 2017 (ינואר־מארס). כמה שעות אחרי ההודעה המשותפת התבשרו נתניהו וכחלון, כמו כל הציבור, על עסקת מובילאיי, עסקה שאמורה להעשיר את קופת המדינה בעוד 6-4 מיליארד שקל.

נתניהו וכחלון סיכמו כי עוזריהם הבכירים, מנכ"לי משרדי ראש הממשלה והאוצר, אלי גרונר ושי באב"ד, יקבעו מה עושים עם עודפי המסים, או במלים אחרות כיצד מיטיבים עם העם, כשהדיבורים על הקדמת הבחירות נהפכים עם כל יום שעובר לאקטואליים יותר. אלא שאז הגיע לשיאו משבר התאגיד, ונתניהו, כחלון ועוזריהם שכחו את עודפי המסים - וכל זמנם, כשאין נסיעות לחו"ל, מתמקד כעת בנושא התאגיד. לפיכך לא התקיימה בשבועיים האחרונים כל שיחה בין נתניהו לכחלון או בין גרונר לבאב"ד בנושא עודפי המסים, וגם לא נקבעה שיחה בנושא לשבוע הקרוב.

האוצר אוהב תחזיות נמוכות

השאלה שנשאלה בשנה שעברה, ועולה שוב השנה, היא למה למדינה יש עודפי מסים. התשובה לשאלה זו, עד כמה שהדבר נשמע משונה, היא כי יעד גביית המסים שאגף הכלכלן הראשי באוצר קבע ל–2017 (כפי שקבע גם ל–2016 וגם ל–2018) הוא נמוך במיוחד. לכן היו עודפים ב–2016, ולכן יהיו עודפים גם ב–2018.

הסיבה הבסיסית לעודפי המסים היא הצמיחה הנאה של המשק בשנים האחרונות, שמביאה לתעסוקה מלאה, ולתופעות חריגות כמו רכישות רכב חסרות תקדים (רכב, כידוע, הוא עתיר מסים). סיבה נוספת לעודפי המסים בשנים האחרונות היא אירועים לא מתוכננים כמו מכירת מובילאיי, שמכניסים לקופת המדינה סכומים חד־פעמיים נכבדים. אירועים אלה חוזרים על עצמם מדי שנה, וקופת המדינה מתעשרת.

אבל לשאלה למה יש למדינה עודפי מסים יש עוד תשובה חשובה, שרבים אוהבים לדלג עליה. התשובה הזאת היא לכאורה טכנית: משום שהכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, קבע ל–2017 יעד גביית מסים נמוך, שר האוצר אהב את היעד ואימץ אותו, ובהמשך גם הממשלה אהבה את היעד ואימצה אותו.

מייסדי מובילאיי, זיו אבירם ואמנון שעשוע
אוליבייה פיטוסי

הגבייה בפועל גדלה בקצב של 6%

המספרים פשוטים מאוד. יעד גביית המסים של האוצר ואגף הכלכלן הראשי באוצר ל–2017 הוא 294 מיליארד שקל. ב–2016 גבתה המדינה מסים בסך של 283 מיליארד שקל. כלומר, ההערכה של נוה ושל הממשלה היא כי המדינה תגבה השנה רק 10.6 מיליארד שקל יותר מאשר ב–2016 — הבדל של 3.8%.

זאת כשכל חודש בשנה וחצי האחרונות קובע החשב הכללי באוצר, וחוזר וקובע, כמו קאטו הזקן בשעתו, כי גביית המסים בישראל גדלה בקצב שנתי של 6%. נתון זה תואם את התחזיות המאקרו־כלכליות של האוצר ובנק ישראל לצמיחת המשק השנה — 2.8%, לאינפלציה הצפויה השנה — 2%, לגידול באוכלוסייה, לגידול בשכר, לגידול ביצוא ועוד.

ולא דיברנו עדיין על העמקת הגבייה והמלחמה בהון השחור. גידול של 6% בגביית המסים ב–2017 משמעו כי גביית המסים השנה תגיע ל–300.15 מיליארד שקל — 6.5 מיליארד שקל יותר מתחזית הכלכלן הראשי באוצר. אלה הם עודפי גביית המסים השנה. יחד עם גביית המסים מעסקת מובילאיי, מדובר אפוא בעודף מסים השנה של לפחות 10 מיליארד שקל.

לפי נתוני האוצר, בינואר־פברואר גביית המסים הסתכמה ב–51.8 מיליארד שקל. מדובר בגבייה מכובדת מאוד, גבוהה ריאלית ב–5.7% מהגבייה בינואר־פברואר 2015. בחודשים הראשונים של כל שנה, באופן מסורתי, גביית המסים נמוכה. הגבייה בפברואר גבוהה ריאלית ב–8.5% מהגבייה בפברואר שנה שעברה. אם בחודשיים גבו 51.8 מיליארד שקל, ב–12 חודשים ייגבו לכאורה 310.8 מיליארד שקל.

כלומר, העודף בגביית המסים, מול התחזית של האוצר והממשלה, מגיע לכמעט 17 מיליארד שקל (וזה בלי תגמולי המס מעסקת מובילאיי). כדי להקטין את סיכויי השגיאה, כחלון אמר לנתניהו שהוא מעדיף לדבר אתו על הורדת מסים בתחילת אפריל, כשלאוצר יהיו תוצאות גבייה של שלושה חודשים. עדיף להסתמך על רבעון מאשר על חודשיים, אולי משום שהמספרים בחודשיים יותר מדי טובים.

מדוע האוצר מקפיד בשנים האחרונות לקבוע יעדי גבייה נמוכים? זו שאלה טובה, שאין עליה תשובה טובה. ייתכן שבאוצר מעדיפים גישה שמרנית. מובן שבגישה כזאת יש עקב אכילס — היא מייעדת פחות כספים לצד ההוצאות של הממשלה, בעיקר בתחום האזרחי. יש שיגידו כי האוצר קובע יעדים נמוכים, כי אז מתברר "במפתיע" שיש עודפי גבייה, ושר האוצר יכול לטפוח לעצמו על השכם בשל מדיניותו המוצלחת, ולחלק כספים לציבור כראות עיניו. חלוקת הכספים חשובה כפליים כשמדובר בתקופה של הקדמת בחירות.

בהודעה הקצרה שפירסמו נתניהו וכחלון לפני שבועיים נאמר: "ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שוחחו ביניהם וסיכמו כי בעקבות ההישגים הכלכליים של מדינת ישראל בשנה האחרונה, ולנוכח רצונם בהמשך עידוד פעילות המשק לטובת אזרחי ישראל, יגבשו מתווה משותף להפחתת מסים". לא פורט באיזה מסים מדובר ומתי יופחתו המסים.

שלוש האופציות של כחלון ונתניהו

קרנית פלוג
אמיל סלמן

בפני נתניהו וכחלון עומדות שלוש אפשרויות עיקריות. במקרים דומים בעבר, נגיד בנק ישראל, אז סטנלי פישר, לחץ על ראש הממשלה ועל שר האוצר להפחית את חובות המדינה, ובכך להקטין את יחס החוב־תוצר של ישראל. התועלת ברורה - המדינה תשלם פחות חובות, יהיה יותר כסף להוצאות משרדי הממשלה, וגם המעמד הפיננסי הבינלאומי של ישראל יהיה טוב יותר.

הנגידה הנוכחית, קרנית פלוג, דוגלת בגישה אחרת. היא לוחצת שוב ושוב להפניית עודפי המסים להגדלת התקציבים החברתיים (חינוך, בריאות ורווחה) ותקציבי התשתיות, בטענה שישראל מפגרת בתחומים אלה אחרי הרוב המכריע של מדינות OECD. פלוג מדגישה כי אימוץ המלצותיה יתרום לשיפור הצמיחה במשק, בוודאי בטווח הבינוני והארוך.

וקיימת האופציה השלישית, האופציה שנתניהו וכחלון מאמינים בה. נתניהו באופן מובהק תומך בהורדתם, לפי סדר עדיפות יורד, של מס החברות, מס ההכנסה על שכבות הביניים והמע"מ. כחלון תומך גם הוא בהורדתם של שלושת המסים האלה, אך גם בהגדלת התמיכה בשכבות החלשות כדי לצמצם את הפערים בחברה. האופן שבו תתבצע הורדת המסים והעברת התקציבים להקטנת הפערים בחברה ייקבעו על ידי גרונר ובאב"ד, אך ראשית נתניהו וכחלון נדרשים להגיע להבנות בנושא התאגיד.

הורדת מס הכנסה תיעשה לבעלי השכר הבינוני במשק (בעלי השכר הנמוך לא משלמים מס הכנסה). כחלון אמר בוועידת פייננס של TheMarker בשבוע שעבר כי אף יחזק באמצעות מס הכנסה שלילי את העובדים שאינם מגיעים לסף המס. הפעם האחרונה שבה הורד מס ההכנסה היתה לא מזמן, בתחילת ינואר 2017. ההפחתה תיעשה על ידי שינוי מדרגות המס. משמעות המהלך תהיה תוספת שכר של עשרות שקלים לעובד.

לא ברור כמה כסף מייעדים ראש הממשלה ושר האוצר להורדת המע"מ. לפיכך, לא ברור אם המע"מ יופחת מ–17% ל–16.5% או ל–16%. כל הורדה של מע"מ ב–1% תגרור אובדן הכנסות של 4.8 מיליארד שקל לקופת המדינה. מדובר בסכום נכבד. מאידך גיסא, הורדת המע"מ מיטיבה יותר עם השכבות החלשות. המע"מ הורד ל–17% ב–1 באוקטובר 2015. הפעם האחרונה שבה היה במשק מע"מ של 16.5% היתה מ–1 ביולי 2009 עד 1 בינואר 2010. הפעם האחרונה שבה היה במשק מע"מ של 16% היתה מ–1 בינואר עד 1 בספטמבר 2012.

מס החברות יורד ל–22%. מס החברות ירד מ–25% ל–24% ב–1 בינואר 2017 ואמור לרדת ל–23% ב–1 בינואר 2018. הורדת מס החברות נועדה לעודד את התעשיות בישראל, ולעודד חברות זרות לעבוד בישראל. ייתכן שהורדת המע"מ תהיה גדולה יותר, כדי להתמודד עם הורדות מע"מ במדינות המתחרות בישראל על שוקי חו"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#