כל הביצים בסל אחד: כך חברי הכנסת שוב דואגים רק לעצמם - פוליטי - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל הביצים בסל אחד: כך חברי הכנסת שוב דואגים רק לעצמם

חוק הגליל הוא סוג של זכייה בפיס: קומץ חקלאים מקבלים מהמדינה מתנה של 32 אלף שקל בשנה, רק כדי לגדל עופות בגליל ואף כדי לא לגדל עופות בגליל ■ זהו חוק מפלה, מעוות כלכלית, ומעורבים בו גם ניגודי עניינים - כמו אלה של יוזם החוק, יצחק וקנין, שהוא בעצמו נמנה עם אותו קומץ חקלאים

26תגובות
יצחק וקנין
אמיל סלמן /ג'יני

ח"כ יצחק וקנין מש"ס אפילו לא היה נבוך כאשר פנינו אליו לתגובה בנוגע לניגוד העניינים שהוא מצוי בו לגבי חוק הגליל. "עזבי, כבר שאלו אותי את זה 20 פעם", ענה בזלזול, כאילו העובדה שהוא מקדם חוק שממנו הוא ורעייתו נהנים באופן אישי היא נושא שיש לזלזל בו.

ציפורה ויצחק וקנין הם מגדלי עופות לביצים במושב יערה הסמוך לגבול הצפון. ככאלה הם זכאים לקבל תמיכה קבועה מהמדינה בסך כ-32 אלף שקל בשנה. את התמיכה הזאת הם מקבלים מ-1988, כך שבמשך השנים הם קיבלו כבר יותר מחצי מיליון שקל במתנה מהמדינה, וכעת הובטחו להם עוד 300 אלף שקל - לאחר שוועדת הכספים של הכנסת אישרה לקראת הצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית את הארכתו של חוק הגליל בעשר שנים נוספות, ביוזמתו הברוכה של וקנין.

וקנין לא התבלבל כששאלנו אותו כיצד הוא מקדם חוק שהוא עומד לצאת נשכר ממנו באופן ישיר. "ועדת האתיקה דנה בזה ולא מצאה בעיה", המשיך והסביר. "התמיכה הרי משולמת לחקלאים בגליל מאז 1988, הרבה לפני שהייתי חבר כנסת, והיא לא תשתנה משום שלוקנין תהיה או לא תהיה מכסה לגידול ביצים. הכנסת מאפשרת לחברי כנסת שהם חקלאים להמשיך בעיסוקם החקלאי, וכולם יודעים על הזיקה שלי לנושא ועל כך שאני חלק מקבוצה של 3,000 חקלאים שמקבלים את התמיכה".

מתברר שלפי החוקים המעוותים של כנסת ישראל, זה לגמרי תקין לקדם הצעת חוק שמעניקה תמיכה לקומץ אזרחים, ובהם גם חבר הכנסת עצמו - ואיש לא מוצא בכך פסול. זו כנראה עוד המחשה לדפוסים הקלוקלים בכנסת, שבעטיים חקיקה משונה כמו חוק הגליל, שאמור היה להתבטל ולחלוף מהעולם ב-2017, מוארך עתה בעשר שנים נוספות.

חקלאים בעוטף עזה לא זכאים למענק

חוק הגליל הוא אחד החוקים האבסורדיים בספר החוקים הישראלי. מי שנהנים מהמתנה בסך 32 אלף שקל בשנה הם רק חקלאים שגרים ביישובים מסוימים על גבול הצפון, שמגדלים ביצים ועוף למאכל (פטם), ושעשו זאת ב-1988. מובן שהיישובים הערביים הוחרגו עד עתה מהזכות לקבל את המתנה, ורק איום של בג"ץ בפסילת החוק בהיותו לא שוויוני הביא להכללתם בחוק מעתה.

מי שלא ענה על אחד מהקריטריונים האלה, למשל מפני שהתחיל לגדל עופות בשלב מאוחר יותר, לא זכה לקבל את המתנה מהמדינה. מי שאיתרע מזלו והוא חקלאי מגדל עופות המתגורר בעוטף עזה, למשל, גם הוא לא זכאי למתנה הזאת. מי אמר שמדינת ישראל אינה מקדשת את השוויון בין כל אזרחיה?

בסך הכל משלמת המדינה כ-105 מיליון שקל בשנה לתמיכה בחקלאים אלה, מאז 1988, אך רק קומץ חקלאים נבחר זכה ליהנות מהתמיכה, ובהם חבר כנסת אחד. המתנה הזאת משולמת עבור המשך החזקת הלולים בצפון, שהם בעליל לולים הפסדיים, ואין הצדקה כלכלית להמשך הקיום שלהם.

מתוך רצון לספק פרנסה למושבים בצפון, מקבעת המדינה את תושבי הצפון בעיסוק בענף שהוא חסר קיום כלכלי - במקום לסייע להם להתפתח לענפים אחרים, כדאיים יותר עבורם וגם עבור המדינה. בלול ממוצע באזור הצפון מוחזקות כ-2,800 תרנגולות מטילות, בשעה שנקודת האיזון נמצאת בלולים של 20 אלף מטילות ויותר. המדינה, לפיכך, משלמת על חוק הגליל פעמיים: גם בתמיכה ישירה של 105 מיליון שקל בשנה, וגם באובדן היעילות של המשך קיומם של לולים שאין להם הצדקה כלכלית מלכתחילה. אובדן היעילות הזה מוערך על ידי משרד האוצר בעוד 250–300 מיליון שקל בשנה.

כלומר, המתנה של חוק הגליל היא גם מפלה, גם יקרה, גם לא הגיונית כלכלית, וגם הופכת לזכות אבות מוקנית - כזו שמאחר שהיא כבר משולמת במשך כ-20 שנה, ממשיכים לשלם אותה עשר שנים נוספות.

הפגנת מגדלי העופות
גיל אליהו

"זה כמו לזכות בפיס על חשבון המדינה"

חוסר ההיגיון הכלכלי בחוק מגיע לשפל המדרגה בהסדר "חלף הפטם". מתוך 105 מיליון השקלים, 35 מיליון שקל משולמים ל"חלף פטם". זהו מונח מכובס ל"אין פטם", כלומר תשלום סובסידיה מטעם המדינה למי שאינם מגדלים פטם (עוף).

אם חוק הגליל מסבסד חקלאים הפסדיים כדי שימשיכו להפסיד לאורך שנים, חלף הפטם מסבסד גם את אלה שכבר אינם חקלאיים הפסדיים - מפני שהם הפסיקו לגדל פטם והפסיקו להפסיד. למרות זאת, הם זכאים להמ­שיך ולקבל סובסידיה מהמדינה, רק מכיוון שפעם הם גידלו פטם וקיב­לו את הזכות לסובסידיה.

בדיונים בכנסת על הארכת חוק הגליל התברר כי מתוך 590 מגדלי פטם שזכאים לסובסידיה לפי החוק - 472 מקבלים את הסובסידיה כחלף פטם, כלומר כבר אינם מגדלים פטם. רק 118 מגדלים מתוך 590 שמקבלים את הסובסידיה, ממשיכים לעסוק בתחום ולגדל פטם. במלים פשוטות, המדינה משלמת כאן שכר למי שאינו עובד, עבור הזכות שלו שלא לעבוד.

יתרה מכך, את הזכות שלא לגדל פטם ולקבל על כך סובסידיה, חקלאי הצפון יכולים להוריש לילדיהם וגם למכור. כך נוצר שוק חדש ביישובי הצפון, שבו מי שאינו מגדל פטם מוכר לאחרים את הזכות שלא לגדל פטם, ולקבל בתמורה לכך 30 אלף שקל מתנה מהמדינה. "זה ממש לזכות בפיס, על חשבון המדינה", מגדירה זאת עו"ד נילי אבן חן מהתנועה לאיכות השלטון, שניסתה למנוע את הארכת החוק בעשר שנים.

ח"כ יהודה גליק (הליכוד) ניסה למנוע את הארכת הסדר חלף הפטם, אבל נדחה בבוז בידי ח"כ דוד ביטן, יו"ר הקואליציה, שנלחם בעוז על אישור החוק - כולל סעיף חלף הפטם. עם זאת, גליק הצליח לטעון כי זהו סעיף חדש, וכעת המשך הדיון בסעיף הבעייתי מונח לפתחו של ח"כ יואב קיש (הליכוד), יו"ר ועדת הכנסת, המסוכסך עם ביטן. במקרה הזה, ייתכן שהאינטרסים האישיים של חברי הכנסת יצליחו לעשות את מה שלא עשה ההיגיון הישר, וימחקו את הסעיף המגוחך בעניין חלף פטם מחוק הגליל.

אם זה לא יקרה, חוק הגליל, על סעיף חלף הפטם הכלול בו, יקבל בקרוב את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. כך הצעת חוק, שקודמה בידי חברי כנסת הפועלים מתוך ניגוד עניינים מובהק, שמקנה מתנה מפלה ל-3,000 חקלאים בצפון ומשלמת שכר לאזרחים עבור זכותם שלא לעבוד, תקבל את אישורה של כנסת ישראל. ככה זה כשחברי הכנסת דואגים לעצמם הרבה יותר משהם דואגים לאינטרס לאומי כלשהו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם