השנה הראשונה שלי בכנסת: "הנושא החשוב באמת הוא ההקשבה לציבור" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השנה הראשונה שלי בכנסת: "הנושא החשוב באמת הוא ההקשבה לציבור"

איילת נחמיאס־ורבין חולמת להיות שרת התחבורה, שרן השכל־הרפז פועלת לביטול המועצות החקלאיות ומירב בן־ארי מסייעת לצעירים חסרי בית ונרשמה להגרלה במסגרת מחיר למשתכן ■ שלוש חברות כנסת חדשות מסכמות שנה ראשונה במשכן

2תגובות
ח"כ שרן השכל וח"כ אילת ורבין-נחמיאס
אמיל סלמן

ח"כ איילת נחמיאס־ורבין: "מתעסקים בקוטג' במקום בנטל הכלכלי של הילדים"

מוטי מילרוד

ח"כ איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני) אוהבת להגדיר את עצמה כמי שנמצאת בפוליטיקה 25 שנה, ובכנסת רק שנה אחת. הח"כית הטרייה, שקיבלה באחרונה את אות הפרלמנטר המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, החלה את דרכה הפוליטית בתא אופק באוניברסיטה העברית, אותו תא פוליטי שממנו יצאו אופיר פינס ואיתן כבל.

ב–1991, כשראש הממשלה המנוח יצחק רבין היה במדבר פוליטי ותיכנן את דרכו חזרה, נחמיאס־ורבין הצטרפה לסייע. "בלשכה היו אז שלושה אנשים", היא מספרת. "רבין, שבס (שמעון שבס, ששימש לאחר מכן כמנכ"ל משרדו) ואיריס המזכירה. הצעירים תמכו בפרס, ואני הייתי הפרצוף הצעיר של רבין. היה בו משהו שמשך אותי אז, שגם כיום אני מתקשה להסביר. הוא שאל 'מה שלומך?' לעתים רחוקות, אבל כשהוא שאל — הוא באמת רצה לדעת".

היכולת לדבר עם אנשים חשובה לנחמיאס־ורבין, ויש לה מקום גדול באג'נדה האישית. "פוליטיקאים מדברים לכאורה כל הזמן עם אנשים", היא אומרת, "אבל באופן מעשי הם מאבדים את היכולת להקשיב. אני עובדת כל היום בלי לאבד את זה".

למה מאבדים את זה?

"כי יש תחושה של 'וואו, אני חבר כנסת'. דווקא בגלל שהגעתי מאוחר לכנסת, ואחרי שנכשלתי בפריימריס 2012, אני מזכירה לעצמי שוב ושוב שהקשבה לציבור היא הנושא החשוב באמת".

בשיחה עם ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרת שלא היית מגיעה לכנסת במפלגה עם פריימריס, כי כדי להתמודד בפריימריס של המחנה הציוני, למשל, צריך להיות אדם עשיר.

"אני לא אדם עשיר, אבל הוצאתי לא מעט מהחסכונות העתידיים של הילדים שלי עבור שני סבבים, שכל אחד מהם עלה לי 284 אלף שקל. בפעם האחרונה גייסתי תרומות בסך 100 אלף שקל, אבל היתר הגיע מכיסי. כולם מוציאים סכומים כאלה, ואני מסכימה שפריימריס זה לא דבר שוויוני. הבעיה הגדולה ביותר היא שמדובר בשיטה של 'כוכבים'. אנשים שרואים בטלוויזיה או בעיתון הם בעלי יתרון — ולאו דווקא אלה המתמידים. זהו חלק מהבעיה שלנו. המפלגה שלי הפסיקה להאמין בעצמה, באנשים שהיא מגדלת, והיא ויתרה למשל, על עריכת פריימריס מחוזיים. מי שמוותר על אנשים בשטח, רואה את זה אחר כך בקלפי".

ניר קידר

הציבור שאליו מכוונת נחמיאס־ורבין הם התעשיינים, שמתוכם היא מגיעה. אביה ניהל מפעל בינוני למוצרי השקיה, ומת באופן פתאומי לפני תשע שנים. היא, יחד עם אחיה, שכבר היו מעורבים במפעל, לקחו אותו על כתפיהם, בזמן משבר כלכלי עולמי. כיום מעסיק המפעל שממוקם ביבנה 110 עובדים, ונחמיאס־ורבין מכירה על בוריים את צורכי התעשיינים הוותיקים בישראל.

"המושג תעשייה מסורתית אינו נכון", היא מתקוממת. "צריך לקרוא לזה 'תעשייה בשלה' כמו בשאר העולם. מישהו החליט לוותר על התעשייה הזאת והפך את ההיי־טק לקטר הצמיחה, בזמן שדווקא התעשייה הבשלה היא אבן הראשה של הכלכלה הישראלית".

מה צריך לקרות פה כדי שהתעשייה הבשלה תחזור לקבל מקום של כבוד?

"יש צורך בחינוך מקצועי־טכנולוגי אפקטיבי, בתיאום גדול יותר בין משרד החינוך למשרד הכלכלה, וצריך שמשאבי המכללות הטכנולוגיות יגדלו ב–50%. במקביל, נדרשות הכשרות טכנולוגיות אפקטיביות לבני 40 פלוס, במקום כל מיני שטויות שמשרד הכלכלה מממן כיום. בנוסף, יש להרחיב את הטבות המס: חשוב ונכון לתת הטבות מס ליצואנים, אבל חשוב לתת גם למי שמייצר לשוק המקומי, על פי קריטריונים של חדשנות ותרומה לפריון ולשוק העבודה. התעשייה נדרשת לרמה גבוהה של חדשנות כל הזמן".

מלבד טיפול בתחום התעשייה, לקחה על עצמה נחמיאס־ורבין את האתגר של הורדת יוקר המחיה. "מתעסקים בקוטג' ולא בנטל הכלכלי של גידול ילדים", היא אומרת. "ילד עד גיל 13 יעלה כיום להוריו 630 אלף שקל. איך אפשר לצפות ממשפחה ישראלית ממוצעת לחיות ברווחה?"

ומה הפתרונות?

"לצמצם את הפער בין ימי חופשה של ילדים והורים על ידי ביטול הלימודים בימי שישי והפחתת אותם ימים מהחופש גדול, מחופשת פסח וחופשות נוספות. יש לי הצעה לשר האוצר, משה כחלון: לפני שאתם רצים לחופשת יום ראשון (הצעת החוק של ח"כ אלי כהן מכולנו לכונן סוף שבוע ארוך שש פעמים בשנה) — בדקו את יום שישי. הפער בין חופשות הורים לחופשות ילדים מלווה בתשלומי עתק לקייטנות או לשמרטפים, או לקיחת ימי חופשה מהעבודה. השיטה שלי תביא להקלה כלכלית משמעותית לכל משפחה".

נחמיאס־ורבין גם חתומה על חוק שעבר במושב הקודם, שיעניק מענק פטירה להורים שילדיהם מתו ממחלות ונכות. "מדובר בחוק חברתי שייתן ל–250 משפחות מענק חד־פעמי של 8,600 שקל".

גם הסוגיה של מספר הנשים בתפקידים בכירים במשק מעסיקה אותה. "כיום מספר הדירקטוריות בחברות ציבוריות הוא 17%, כי אין חקיקה. אני מציעה את המודל האיטלקי, שקבע בחוק כי שליש מהתפקידים האלה צריכים להיות מאוישים על ידי נשים. אם זה עובד שם, אין סיבה שזה לא יעבוד פה".

באחרונה זכית באות הפרלמנטר המצטיין.

"זה קורה כשאתה מתעקש לקיים דיונים על נושאים לא פופולריים".

מה תרצי לעשות בהמשך הדרך?

"פעם הייתי אומרת ראש עיריית תל אביב, ועדיין לא אתנגד, אף שאני רוצה להיות שרת התחבורה".

לא ראשת ממשלה?

"להגיד ראשת ממשלה זו אמירה לא אחראית מצדי. אני אדם ריאלי שמחובר למציאות. אין לי את הנרקסיזם שאומר 'את מתאימה לכל דבר והשמש זורחת לי מהמקום שעליו אני יושבת'. אני משתדלת לא להיות יומרנית, כי יומרנות זה דבר בעייתי".

ח"כ שרן השכל־הרפז: "איימו עלי בטלפון שלא אבחר בפריימריס, אבל זה לא מרתיע אותי"

ח"כ שרן השכל
ליאור מזרחי

"הייתי מ"כית ולוחמת מג"ב, ואני מכירה היטב את השטח מעברי הקרוב", כך השיבה חברת הכנסת הצעירה שרן השכל־הרפז (הליכוד) לח"כ ששאל אותה מה היא עושה בוועדת חוץ וביטחון. "הדור שלנו גדל בסביבה שונה מהדורות שלפניו, ויש לנו ניסיון שמביא עמו ידע טכנולוגי ותבניות חשיבה שונות".

מבחינה אישית, השכל היא ככל הנראה חברת הכנסת עם השם יוצא הדופן מכולן. "כולם טועים. השאלה שנשאלה הכי הרבה בכנסת היא מה השם שלי, ותמיד אני צריכה לתקן", היא מסבירה.

מאיפה הגיע השם שרן (Sharen)?

"אבא שלי רצה שכל אחת מהבנות שלו ייקראו על שם אזור כלשהו. לאחותי קוראים כנרת ולי רצו לקרוא שרון, אך אמי צרפתייה והשם שרון לא מסתדר בצרפתית, לכן קראו לי שרן. אחת מבנות משפחתי בצרפת גם נקראה באותו שם, כי הוא מצא חן בעיני הוריה".

לפני שהגיעה לכנסת, השכל לא עסקה בפוליטיקה. "עבדתי יחד עם בן הזוג שלי בניהול העסק שלו — בית דפוס בהרצליה שמתמחה בפלוטים — תוכניות בנייה ענקיות. לפני כניסתי לכנסת שכרנו עובדת אחרת שלמדה ממני את העבודה", היא מספרת. "נכנסתי לכנסת ב–27 באוגוסט 2015, כחמישה חודשים לאחר כינונה, בעקבות התפטרותו של דני דנון שמונה לשגריר ישראל באו"ם. התכוננתי מאז הבחירות, כי הערכתי שמישהו יפרוש.

"בעבר עשיתי התמחות אצל מיקי איתן, כשכיהן כחבר כנסת, כך הכרתי את המערכת וידעתי למה אני נכנסת. עם זאת, אני לומדת דברים חדשים, ומתפלאת בכל פעם מחדש עד כמה אני נהנית. אני חברה בארבע ועדות: חוץ וביטחון, שקיפות, מדע וטכנולוגיה ומלחמה בנגע הסמים. אני נהנית גם מתחושת האחריות".

מהם תחומי הפעולה שאת רוצה לשנות ולהשפיע בהם?

"התחום הכלכלי חשוב לי, ואני רוצה להפחית את הביורוקרטיה הממשלתית. כרגע, אני עוסקת ביוקר המחיה בתחום המזון. למדתי לעומק כיצד פועלות מועצות הייצור החקלאיות, כיצד הסיטונאים עובדים מול החקלאים, ואני פועלת לביטול המועצות החקלאיות. לא הגיוני שהמדינה תחייב את החקלאים לשלם למועצות, כשאלה לא נותנות להם בתמורה את השירות.

"זהו אבסורד — לחקלאי שלא משלם את ההיטלים למועצות מעקלים את הטרקטור, והוא עלול להגיע לפשיטת רגל. בנוסף, כיום משלמים את ההיטלים לא לפי התוצרת, אלא לפי גודל החלקה — זה מגוחך. תביעות הוגשו נגד חקלאים, ויש לעצור את כל ההליכים. הגשתי הצעת חוק לביטול מועצת הצמחים, והוקמה ועדה בין־משרדית. הצעת חוק אחרת שלי, לביטול מועצת הדבש, נמצאת בוועדת הכלכלה. אנחנו מקיימים דיונים אם להעלות אותה שוב לוועדת השרים לחקיקה כדי לאשרה".

הפעילו עליך לחצים?

"בעלי עניין מפעילים לחצים וקיבלתי בטלפון איומים מקבוצות אינטרסים. לא חשבתי שזה יקרה — שאנשים יאיימו עלי שלא אבחר בפריימריס. אבל זה לא מטריד אותי".

התלוננת אצל קצין הכנסת?

ליאור מזרחי

"לא".

הקמת - ואת עומדת בראש השדולה למען הקנאביס הרפואי.

"נחשפתי למצב האבסורדי של צרכני הקנאביס הרפואי דרך הורים של ילדים שסובלים מהתקפי אפילפסיה. בחו"ל ניתן לקנות שמן קנאביס שלא כולל את החומר הפעיל, אבל בישראל זה אסור. הורים לוקחים את ילדיהם לחו"ל, או שמנסים לייצר את השמן באופן בלתי חוקי בישראל כדי להקטין את מספר ההתקפים. צריך לעזור להם. אני גם פועלת לאיסור הפללה בגין השימוש.

"כיום 10% מהאוכלוסייה הבוגרת משתמשת בקנאביס בשעות הפנאי, וניתן לפתוח תיק פלילי בגין השימוש. מנתונים שקיבלנו על 2009–2011, עולה כי נפתחו 25 אלף תיקים פליליים בגין שימוש עצמי. באותן שנים ישבו 500 איש במאסר של עד שנה בגין שימוש עצמי. זה לא נורמלי. לפי הצעת חוק שהגשתי, במקום הפללה יוטלו עליהם קנסות. הגעתי להסכמות בנושא עם השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן. הוא ביקש שנקים צוות חשיבה שיהיו בו נציגים מהמשרד לביטחון הפנים, המשפטים, והרשות למלחמה בסמים. נקיים דיון מעמיק".

הכרזת לפני כחודשיים מיהן החברות שבעניינן תקיימי התייעצות בטרם תשתתפי בהצבעה.

"החלטתי לפרסם קשרים אישיים שלי עם חברי ילדות או בני משפחה שעלולים לעורר ניגוד עניינים. החברות והארגונים אליהם אני קשורה הם שטראוס, כוח לעובדים, קבוצת אריסון והתעשייה האווירית".

את לא חושפת את הקשר שלך אליהם?

"יש לי קרובי משפחה וחברים שעובדים בחברות האלה, הן כבעלים או בתפקידים אחרים. לכן, בכל הצבעה שקשורה באופן ישיר לאותן חברות, אפנה ללשכה המשפטית לשאול אם אני יכולה להשתתף בהצבעה".

את מפרסמת את יומן הפגישות שלך. האם נפגשת עם נציגי נובל אנרג'י במהלך הדיונים על מתווה הגז?

"נפגשתי עם אנשי החברה וגם עם נציגי הארגונים של הירוקים כי רציתי ללמוד את הנושא. הייתי באחרונה בוושינגטון, ונשאלתי על ידי חברי קונגרס לגבי יישום מתווה הגז. אני סבורה שחשוב להעביר את המתווה כמה שיותר מהר. ככל שהעיכוב גדל, כך מתעכבות ההשקעות — ועמן הזרמת הכספים לקופת המדינה".

ומה עם פרסום הצהרת ההון שלך?

"התחתנתי בשבוע שעבר, וכבר דיברתי על כך עם בן זוגי. יש לו חששות לגבי החשיפה של הצהרת ההון, כי מדובר בפגיעה בפרטיות שלו. עם זאת, הוא מבין שהתחתן עם נציגת ציבור, והחיים שלי צריכים להיות יותר פתוחים לציבור".

את משמשת כראש קבוצת הידידות ישראל־צ'ילה, וראש קבוצת הידידות ישראל־טג'יקסטן.

"אמנם אין לי רקע דיפלומטי, אבל נציגויות ושגרירויות מבקשות להיפגש אתי. יש לי משפחה כמעט בכל מקום: אבי גר בקנדה, אמי בארץ, סבתי בצרפת, יש לי דודים בבלגיה וקרובים בנורווגיה, ואני מכירה תרבויות שונות".

את חולמת להיות שרת חוץ?

אשמח להיות יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה. אם יתנו לי הזדמנות לכהן כשרה, אשמח להיות שרת החקלאות, או כל דבר הקשור במים, קרקע, בעלי חיים, גידולים ויוקר המחיה".

ח"כ מירב בן־ארי: "הופתעתי מהברברת האין סופית בכנסת"

אייל טואג

מירב בן־ארי (כולנו) מכירה את הפוליטיקה המקומית בתור חברה לשעבר במועצת העיר תל אביב, וגם את הפוליטיקה הסטודנטיאלית, אבל אף אחד לא הכין אותה ל"ברברת האין סופית בכנסת", לדבריה.

"בהתחלה הייתי בהלם", היא אומרת. "גם מדהים אותי לראות עד כמה אנשים נהנים מכך". בן־ארי הופתעה גם מהרעש התקשורתי שמעוררות אמירות של חברי כנסת. "הרבה פעמים אני אומרת מה שאני חושבת, וכנראה שזה לא טוב בכנסת", היא אומרת. "בדיון על תשלומי הורים בוועדת החינוך, אמרתי שצריך להציב סדרי עדיפויות, ושאימהות מעדיפות לעתים לקנות סיגריות, במקום לתת כסף לחינוך הילדים. העליתי פוסט בנושא והדברים עוררו מהומת אלוהים. עשו לי שיימינג כשהתייחסו לחלק מהדברים שאמרתי, אך לא התייחסו למהות. למרות זאת, אמשיך לומר את מה שאני חושבת".

בן־ארי נחשבת לדמות עצמאית מאוד. כך למשל בנושא במתווה הגז. "הרגו אותי עם הגז", היא אומרת. "היתה הפגנה מתחת לבית שלי, ואף אחד מהשכנים לא ידע שאני חברת כנסת. ישבתי עם המפגינים והיה לי קשה. לא ידעתי איך להגן על המתווה, ולא היתה לי תשובה הולמת. מצד אחד המוחים צודקים, ומצד שני אני חלק מהקואליציה. תמכתי במתווה בסופו של דבר, כי לא אלך נגד המשמעת הקואליציונית, אבל במקרים אחרים אתקזז, ולא אצביע בניגוד לעמדתי".

יו"ר הסיעה שלך, רועי פולקמן, אמר שאתם לא מאמינים בשתי מדינות לשני עמים.

"אני כן מאמינה בשתי מדינות לשני עמים". את ראש הסיעה שלה, שר האוצר משה כחלון, היא מעריצה. "לפני הבחירות פניתי לחבר משותף שלא קשור לפוליטיקה, ואמרתי לו שאני שרוצה להכיר את משה כחלון. היה לנו חיבור טוב וכל השאר היסטוריה. אני רואה במשה מנטור ואוהבת אותו כבן אדם".

את חווה על בשרך את משבר הדיור של הצעירים?

"המשפחה שלי גרה בנתניה, בה גדלתי, ואני גרה בדירה שכורה בתל אביב. אין לי כסף לרכוש דירה. נרשמתי באחרונה להגרלה במסגרת מחיר למשתכן בראש העין. אם אזכה יגידו שזאת קומבינה, אבל אין לי מזל בהגרלות ואני לא מאמינה שאזכה".

אילו יוזמות היו לך בכנסת בשנה האחרונה?

"חוק צרכני אחד הוא חוק הגנת הצרכן, שהתקבל בקריאה שלישית. החוק מחייב את נותני השירות או בתי העסק ליידע את הצרכן 21 יום לפני תום מבצע שעליו הוא משלם, כך שהלקוח יידע שהמחיר שגובים ממנו מדי חודש עתיד להשתנות.

"חוק חברתי שלי קובע מענק לימודים עד גיל 18 לילדים של אימהות חד־הוריות, שהתקבל בקריאה שנייה ושלישית, והוצע על ידי עמותת ידיד. עד כה, המענק שולם רק לילדים עד כיתה ט'. לפי החוק, כל אם חד־הורית תקבל מענק שנתי של 1,000 שקל, החל מכיתה א' ועד כיתה י"ב.

אייל טואג

"בנוסף, פעלתי להקמת תוכנית סיוע לצעירים חסרי בית בעלות של 20 מיליון שקל, שמקודמת עם משרד הרווחה בירושלים, תל אביב, חיפה, פתח תקווה ומקומות נוספים. בין היתר, משרד השיכון הקצה 2 מיליון שקל לסיוע בשכר דירה לצעירים מחוסרי בית".

חברות כנסת רבות מדברות על הטרדות מיניות שעברו.

"שירתתי בגולני חמש שנים. הייתי קצינת חינוך, וחייתי עם 500 גברים בגדוד. שאלתי את המפקד שלי, 'מה עם כל שירי ההווי?'. הוא ענה: 'כל קוץ במדבר הוא פרח'. באותה תקופה לא הרגשתי מוטרדת, אלא מוחמאת. לא היה אז עם מי לדבר. הייתי בת 20, בשירות צבאי, והייתי במקום אחר. אם מישהו היה מטריד אותי כיום, הייתי הולכת להתלונן במשטרה בלי לחשוב פעמיים. אנחנו צריכות להיות חזקות".

מהזווית האישית שלך: איך זה להיות רווקה בת 40, שהיא גם חברת כנסת?

"קודם כל, זה נראה לא טבעי. אם בתל אביב זה איכשהו עובר, במחוזות אחרים שואלים אותי: 'למה לא התחתנת? הכל בסדר?', שואלים את העוזרים שלי, 'מה הבעיה?'. אמרו עלי שאני לסבית, כי אני עוזרת לקהילה הלהט"בית. החיפוש הכי נפוץ עלי בגוגל הוא 'מירב בן־ארי רווקה'".

ואיך את משיבה לשאלות?

"שמתי את הקריירה שלי במקום הראשון באופן חד־משמעי. זה נשמע כמו קלישאה, אבל אלה החיים שלי. דווקא עכשיו אני בזוגיות כבר כשלושה חודשים עם בחור בן 42 שעובד בירושלים, וזה הקשר הכי ארוך שלי בשנתיים האחרונות. אני לא בטוחה שרציתי את זה מספיק, תמיד הסתכלתי ימינה ושמאלה, ופחות התלהבתי מהקטע של הזוגיות והשבתות המשפחתיות. רוב הגברים הישראלים מעדיפים אשה שתחזור הביתה בזמן, ותהיה עם הילדים. כשאני יוצאת לדייט, אני לא אומרת שאני חברת כנסת".

ומה עם ילדים?

"אני מאוד רוצה ילדים".

מה יש בהצהרת ההון שלך?

"אופניים חשמליות".

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#