המינויים המקצועיים תקועים - והמשק מפסיד - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המינויים המקצועיים תקועים - והמשק מפסיד

המהלכים לאיוש התפקידים החשובים האלה התחילו באיחור ומתנהלים בעצלתיים, תוך הסתמכות על ממלאי מקום

תגובות

מדינת ישראל פועלת כיום ללא שלושה בעלי תפקידים בכירים מהותיים: הממונה על ההגבלים העסקיים, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה ומפכ"ל המשטרה. שלושת המינויים התעכבו לאחרונה בגלל השתהות של מקבלי ההחלטות, אי־היערכות מתאימה וחילוקי דעות לגבי זהות המועמדים. ההשפעה של גרירת הרגליים הזאת חורגת בהרבה מהניהול השוטף של הגופים עליהם הם מופקדים — הדבר משפיע לא רק על התנהלות הגופים הללו אלא גם מעכבת קבלת החלטות חשובות למשק, ולביטחון התושבים.

המהלכים לאיוש התפקידים החשובים האלה התחילו באיחור ומתנהלים בעצלתיים, תוך הסתמכות על ממלאי מקום. התוצאה היא שיתוק הגופים למשך תקופה ארוכה, מה שמונע קבלת החלטות החשובות לצמיחת המשק, להגברת התחרות, ולהרתעה ולאכיפה.

1. הפארסה הראשונה היא ההליך למינויו של הממונה על ההגבלים. הממונה היוצא, פרופ' דיויד גילה, הודיע כבר לפני שלושה חודשים על התפטרותו מהתפקיד, בעקבות התנגדותו למתווה הפשרה עם מונופול הגז. מאז, פועלת הרשות ב"ווליום נמוך", ובאי־ודאות שתימשך עוד כחודש־חודשיים עד למינויו של ממונה חדש. מדוע מחודש יוני ועד עתה לא הוקמה, כמתחייב, ועדת איתור לבחירת המחליף. לו הוקמה כבר ביוני — ההליך היה מסתיים, והיתה מתאפשרת גם תקופת חפיפה בין גילה לבין מחליפו.

מחרתיים (ביום שלישי) ייכנס לתפקיד ממלא המקום הזמני של רשות ההגבלים, היועץ המשפטי של הרשות אורי שוורץ, אבל הוא יודע שהגיע רק כדי לחמם את הכיסא. החלטות חשובות שהרשות נדרשת לקבל צפויות להתעכב, ויש סיכון גם לשחיקה בכושר ההרתעה שלה.

זאת ועוד, אם שר הכלכלה, אריה דרעי, יתמיד בהתנגדותו לחתום על מתווה הגז ויתעקש לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה לפתחו של הממונה הבא, צפוי עיכוב של חצי שנה עד שנה ואולי אף יותר, באישור המתווה — מה שיעכב השקעות חדשות של מונופול הגז. לעומת זאת, אם כבר היו ממנים מחליף לגילה - ניתן היה לקדם את אישור מתווה הגז באמצעות הממונה על ההגבלים.

עופר וקנין

2. במצב דומה נתונה גם המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. יו"ר המועצה, פרופ' יוג'ין קנדל, הודיע כבר לפני חודשיים , בתחילת יולי 2015, על כוונתו לפרוש בתום שש שנות כהונה. לפני כמה שבועות קנדל יצא לחופשה, שממנה לא ישוב לתפקיד. כתוצאה מכך, המועצה פועלת ללא יו"ר ואפילו לא מונה ממלא מקום זמני.

דווקא כעת, כשתקציב המדינה ומתווה הגז נמצאים בשלבי אישור, ויש אי־ודאות לגבי יישומו של דו"ח ועדת לוקר ומחלוקת חריפה על גובה תקציב הביטחון — מן הראוי היה חשוב היה לשמוע את עמדתו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שאינו בנמצא. לצורך איוש המשרה הזאת לא תמונה כנראה ועדת איתור, מאחר שמדובר במשרת אמון של ראש הממשלה, וסביר להניח שייבחר כלכלן בכיר המקורב לבנימין נתניהו.

עופר וקנין

במשרד ראש הממשלה מתלוצצים ואומרים כי רוב המינויים הבכירים שנתניהו ביצע בממשלתו הנוכחית הם של חובשי כיפה, שעלו מארה"ב: אלי גרונר מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה; רון דרמר — לשגריר בארה"ב; דורי גולד מונה למנכ"ל משרד החוץ; ושלמה פילבר, היחיד שלא עלה לישראל מארה"ב, מונה למנכ"ל משרד התקשורת. האם יימצא מועמד בעל רקע דומה גם לתפקיד יו"ר המועצה לכלכלה — לאחר שמועמדותו לתפקיד של פרופ' אבי שמחון ירדה, ככל הנראה, מהפרק. זאת לנוכח התבטאויותיו בעבר על חרדים ועולים מברה"מ.

3. ובינתיים, במשטרה עסוקים בעיקר במריבות. לאחר פרשיות המין המביכות, שהובילו לפרישתם של שבעה ניצבים בשנה האחרונה; ההיערכות הלקויה למצעד הגאווה בירושלים, שעלתה בחיי אדם; וההסתבכות של קציני משטרה ב"פרשת רונאל פישר", במסגרתה הם נחשדו בהעברת מידע לפישר — יש לשבח את נחישותו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שהחליט למנות מפכ"ל מבחוץ ובחר בתת־אלוף גל הירש לתפקיד.

אלא שגם כאן הליכי המינוי התעכבו זמן רב מדי, בין היתר עקב חילוקי דעות בין נתניהו לארדן על זהות המחליף. וכעת, לנוכח שורה של תלונות על תפקודו של הירש במלחמת לבנון השנייה ועל התנהלותו העסקית, לא ברור האם ומתי המינוי יאושר. בקרוב צפוי הליך אישור לא פשוט בוועדת טירקל, וכלל לא ברור עד מתי ישמש בנצי סאו כממלא מקום המפכ"ל.

ירון קמינסקי

העיכוב במינויים אינו אופייני רק לממשלה הזאת, גם בממשלתו הקודמת של נתניהו מינויים של בעלי תפקידים בכירים נמשך זמן רב: מינויה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אושר רק לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות, וחודשים ארוכים שבהם כיהנה כנגידה בפועל.

בתחילה הודיע נתניהו על כוונתו למנות לתפקיד את הכלכלן יעקב פרנקל — שהסיר את מועמדותו בעקבות חשיפת פרשה בדיוטי פרי בהונג קונג, שהתרחשה ב–2006. בעקבות כך, נתניהו הודיע על מינוי של הכלכלן ליאו ליידרמן — שגם הסיר את מועמדותו זמן קצר לאחר ההודעה. לאחר שנשלחו מכתבים אנונימיים שבו ליידרמן הואשם, לכאורה, בהטרדה מינית — טענות שהוכחשו על ידו אז.

על הממשלה להאיץ את איוש תפקידי הממונה על ההגבלים, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ומפכ"ל המשטרה. אך חשוב מכך, עליה לקבוע נוהל מחייב, שלפיו הליכים לבחירת מחליפים לבעלי תפקידים בכירים יתחילו שישה חודשים לפני תום כהונתם של הפורשים, או מיד עם התפטרותם, ויכללו שימוע ציבורי.

כך, ניתן יהיה לבחור מועמדים בשיקול דעת, בלי לחץ, לבצע חפיפה עם הפורשים, לצמצם זעזועים בארגונים הממשלתיים ולמנוע תקופות ארוכות ומשתקות של אי־ודאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#