החרדים דורשים לבטל גם קיצוצים שלא באמת התרחשו - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החרדים דורשים לבטל גם קיצוצים שלא באמת התרחשו

המפלגות החרדיות דורשות במו"מ הקואליציוני להחזיר את תקציביהן למצבם לפני כהונתו של לפיד כשר האוצר ■ אלא שבפועל, מרבית "התקציבים החרדיים" - ובייחוד אלה של רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה - כלל לא קוצצו, והן גם לא חויבו בלימודי ליבה או בפיקוח ממשלתי

14תגובות

במשא ומתן הקואליציוני עם הליכוד, ש"ס ויהדות התורה דורשות לבטל את כל הקיצוצים שהוטלו על הציבור החרדי מאז 2013 ולהחזיר את התקציבים החרדיים למצבם ב–2012 - "להשיב את הגלגל אחורנית", נכתב בעיתון החרדי "המודיע". ככל הנראה, המדינה תידרש לתקצב במיליארדי שקלים את ההסכמים בין הליכוד למפלגות החרדיות.

התחום היקר למפלגות החרדיות הוא החינוך. התלמידים ברשתות הפרטיות של ש"ס ויהדות התורה מקבלים תקציב גבוה מעט מזה של בתי הספר הממלכתיים, בעוד שבתי הספר הפרטיים מקבלים תקציבים נמוכים יותר. עם זאת, רשתות החינוך של יהדות התורה ושל ש"ס, המתוקצבות ביותר מ-1.7 מיליארד שקל בשנה, לא נפגעו בימי הממשלה היוצאת. מי שכן סבלו מקיצוץ בתקציבים בשנתיים האחרונות הן ישיבות האברכים (כוללים), שתקציבן קוצץ מכמיליארד שקל ב–2012 לכ–500 מיליון שקל ב-2014. כל הנתונים לקוחים מתקציב המדינה ומעמותת הסדנא לידע ציבור.

ייתכן שהמפלגות החרדיות לא רק ידרשו להחזיר את מאות המיליונים שקוצצו, אלא לקבל מיליארדים נוספים לרשתות החינוך, בנוסף לדרישות כמו הגדלת קצבאות הילדים. ואולם העלות המשמעותית ביותר למשק היא אי־אכיפת לימודי הליבה והאי־פיקוח על ניהול הרשתות, מה שלא תורם להשתלבות האוכלוסייה בשוק התעסוקה וממשיך את הישענות האברכים על המדינה.

תלמידים חרדים
איל ורשבסקי

מעיין החינוך התורני - התקציב לא קוצץ

התקציב של רשת החינוך הפרטית של ש"ס, מעיין החינוך התורני, היה בסכנה ממשית ב-2013, מאחר שמשרד האוצר החליט לקצץ את תקציב הרשתות החרדיות ב-25%, לאחר דו"ח ביקורת חמור במיוחד של אגף החשב הכללי באוצר, שחשף ברשת - שמתוקצבת על ידי המדינה - אי סדרים בהיקף גדול, העסקת קרובי משפחה והעסקה פיקטיבית.

עם זאת, לבסוף נותר תקציב מעיין החינוך על כנו, ואף גדל בשנתיים האחרונות. משרדי החינוך והאוצר ניהלו משא ומתן עם בכירי ש"ס להסדרת פעילות הרשת ופיקוח המדינה עליה. הצדדים חתמו על הסכם עקרונות, אך הסכם סופי לא נחתם עד היום.

בסופו של דבר, תקציב הרשת ב-2014 הסתכם ב–545 מיליון שקל, לאחר שמשרדי האוצר והחינוך הזרימו אליה 20 מיליון שקל נוספים מעבר לתקציב המקורי ל–2014. תקציב הרשת השנתי גבוה בכ-18 מיליון שקל מזה של 2012, ערב הבחירות לכנסת הקודמת, ותקציבה לא קוצץ גם ב-2013.

בסופו של דבר, הרשת, שבה רק הבנות לומדות לימודי ליבה, לא חויבה בליבה באופן מלא ותקציבה לא קוצץ.

מרק ישראל סלם

החינוך העצמאי - 
התקציב לא קוצץ

ברשת החינוך העצמאי, המזוהה עם יהדות התורה, לומדים 130 אלף תלמידים. היא גדולה בהרבה מהרשת המקבילה של ש"ס ותקציבה גבוה פי יותר משניים - כ–1.3 
מיליארד שקל בשנה.

תקציב הרשת הוא הגבוה ביותר בקרב תקציבי החינוך שמעבירה הממשלה לחרדים, אבל גם כאן המדינה כמעט שאינה מפקחת על הנעשה - לא על הניהול והשימוש בתקציבי המדינה ולא על איכות הלימודים או על המקצועות הנלמדים. בניגוד לרשת של ש"ס, לא בוצעה ביקורת עומק על ניהול רשת החינוך העצמאי, וגם אין חתירה להסכם להסדרת פעילותה.

שבוע לפני הבחירות פנה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) במכתב למורים ולעובדי הרשת, בבקשה שישכנעו את הורי התלמידים ואת משפחותיהם להצביע למפלגתו, תוך שהוא מזהיר "מסכנות קיומיות" העומדות בפני הרשת אם יהדות התורה תיוותר באופוזיציה.

אלא שלמרות החשש מ"סכנות קיומיות", תקציב החינוך העצמאי ב–2014 היה 1.16 מיליארד שקל, בדומה לתקציב הרשת ב–2012 (1.1 מיליארד שקל, לאחר גידול של כ–200 מיליון שקל במהלך השנה). גם ב–2013 הסתכם תקציב הרשת בכ–1.1 מיליארד שקל. בנוסף, המדינה מתקצבת את הרשת בכ–200 מיליון שקל בתקציב נפרד לצורך "פעולות", וגם הוא לא נפגע בשנים האחרונות.

בסופו של דבר, הרשת לא חויבה בלימודי ליבה ותקציבה לא נפגע.

מוסדות הפטור - 
התקציב לא קוצץ

עוד מהפך שהוחמץ בשנתיים האחרונות היה במוסדות הפטור החרדיים. מלבד שתי הרשתות הגדולות, כ–50 אלף תלמידים חרדים לומדים במוסדות "פטור", שמקבלים תקצוב חלקי מהמדינה (של עד 75% מתלמיד רגיל), ואינם מלמדים את מקצועות הליבה באופן מלא, או שאינם מלמדים ליבה כלל.

ב–2013 דרשה הממשלה להעלות בהדרגה את מספר שעות הליבה שמוסדות אלה מלמדים, ולהטיל סנקציות תקציביות על מוסדות שלא ילמדו את לימודי הבסיס (לימודי ליבה חלקיים) כנדרש, החל ב–2015. בעקבות לחצים מהצד החרדי, הציג משרד החינוך במהלך הקדנציה מתווה למיתון הקיצוץ, בניסיון להגיע לפשרה עם החרדים, אך משרד האוצר התנגד — ושני המשרדים החליטו לדחות את ההכרעה ל–2018.

התקציב המועבר בין היתר למוסדות הפטור הסתכם בסוף 2014 ב–394 מיליון שקל, לאחר שמשרדי האוצר והחינוך העבירו להם 15 מיליון שקל נוספים, מעבר לתקציב שאושר מלכתחילה. מדובר בתקציב שנמוך בכ–19 מיליון שקל מתקציב 2012. עם זאת, ב–2013 גדל הסעיף התקציבי ב–28 מיליון שקל. תחת סעיף זה מתקצב משרד החינוך גם מוסדות פרטיים חילוניים.

בשורה התחתונה, המוסדות לא חויבו בלימוד ליבה ותקציבם לא קוצץ. עם זאת, מכיוון שחוק ההסדרים ל-2015 לא אושר בכנסת, הממשלה, שממשיכה לתקצב את המוסדות כרגיל, מפרה את החוק.

אייל טואג

הבטחת הכנסה לאברכים - הופסקה

זהו אחד התקציבים לציבור החרדי השנויים ביותר במחלוקת, והוא הופסק בינואר 2015 לאחר מאבק משפטי ארוך, בעקבות עתירה שהגישו התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש, המרכז הרפורמי, תנועת אומ"ץ וישראל חופשית, כחלק ממאבק של יותר מעשור.

במשרדי האוצר והחינוך, שהיו בראשות שרי יש עתיד, המתינו להחלטת בג"ץ, והמשיכו לתקצב את הבטחת ההכנסה כרגיל עד לפסיקה. תקציב 2014 לסעיף זה הסתכם ב-111 מיליון שקל, נמוך במעט מתקציב 2013 (123 מיליון שקל) ו–2012 (127 מיליון שקל).

כעת, כמה חודשים לאחר ביטולה, המפלגות החרדיות צפויות להחזיר את הבטחת ההכנסה לאברכים בדרך אחרת.

תמיכות במוסדות תורה - לא קוצצו

משרד החינוך מפנה כ–25–30 מיליון שקל בשנה לתמיכה במוסדות חרדיים ודתיים. התקציב לא נפגע בשנים האחרונות, וב–2014 הסתכם בכ–27 מיליון שקל, לאחר תוספת של כ–8 מיליון שקל במהלך השנה שהעבירו משרדי האוצר והחינוך.

ב–2013 הסתכמה התמיכה במוסדות דת של משרד החינוך ב–30.6 מיליון שקל (גידול של כ–22 מיליון שקל מהתקציב המקורי בתחילת השנה), וב–2012 היא הסתכמה ב–28.5 מיליון שקל (גידול של כ–20 מיליון שקל מהתקציב המקורי).

תרבות יהודית - התקציב לא קוצץ

סעיף תרבות יהודית של משרד החינוך, שמופנה לארגונים דתיים, לא קוצץ בשנים האחרונות, אך המשרד החליט להעביר למוסדות הקשורים לציונות הדתית תקציבים גבוהים יותר מאשר לגופים דתיים, שהיו קשורים בין היתר לש"ס וליהדות התורה.

כך, למשל, ב–2014 גדל הסעיף התקציבי ב–220% — על ידי תוספת של 37.6 מיליון שקל מעבר לתקציב המקורי, והוא הסתכם ב–120 מיליון שקל. מסתמן כי החרדים ידרשו שלפחות 50 מיליון שקל מתקציב זה יופנו למוסדות חרדיים.

תמיכה בכוללים - קוצצה

הקיצוץ העיקרי בתקציבי החינוך החרדיים בוצע בסעיף אחד — התמיכות של המדינה בכוללים, שבהם לומדים כתחליף לעבודה אחרי הנישואים. אין למשרד החינוך מחויבות כלשהי לתקצב את הכוללים, מכיוון שהם אינם קשורים למערכת החינוך ואינם מוכרים כמוסד חינוך. הסיבה היחידה לתקצובם היתה הסכמים קואליציוניים עם הסיעות החרדיות.

ב–2013 קיצץ משרד האוצר כ–285 מיליון שקל מתקציב הכוללים, והוא הסתכם ב–713 מיליון שקל - לעומת 997 מיליון שקל ב–2012. ב–2014 ביצעה הממשלה קיצוץ נוסף בכוללים, של כ–180 מיליון שקל, והתקציב ירד בסוף השנה ל–535 מיליון שקל. הקיצוץ המקורי ב-2014 היה אמור להיות עמוק יותר, אך לפיד ביקש להגדיל את תקציבי הכוללים בכ-114 מיליון שקל על ידי העברות תקציביות שניתנו להם במהלך השנה.

בסופו של דבר, בתוך שנתיים קוצצו 460 מיליון שקל בתקציבי הכוללים, לאחר שנים של תקצוב גבוה על ידי הממשלה. המפלגות החרדיות צפויות לדרוש להשיב את התקציב הכוללים לגובהו המקורי ואף ליותר מכך.

חוק נהרי - בוטל, אבל

אחד המהלכים היחידים שצלח בתקופת הממשלה האחרונה בעניין המוסדות החרדיים הוא "ביטול" חוק נהרי מ-2007, שחייב רשויות מקומיות להשלים את מימון הממשלה למוסדות חרדיים בתחומן. הממשלה מתקצבת את המוסדות ב–75%–85%, והרשויות נדרשו להשלים את התקציב ל–100%, בדומה לתקצוב של בתי הספר הממלכתיים.

ב–2013 העריכו באוצר שביטול החוק יחסוך כ–100 מיליון שקל לרשויות המקומיות, אך לבסוף הוא לא בוטל לחלוטין, אלא נקבע שרשות לא תהיה מחויבת - רק רשאית - להשלים את תקצוב המוסדות בתחומה, וגם אז, להפחית את התקצוב בהדרגה.

החוק משפיע בעיקר על יישובים בעלי אופי חרדי עם ישיבות ומוסדות דת רבים. המפלגות החרדיות דורשות במשא ומתן הקואליציוני "פתרון" לביטול החוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#