"החרדים ידרשו מנתניהו מיליארדי שקלים תמורת כניסתם לקואליציה" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החרדים ידרשו מנתניהו מיליארדי שקלים תמורת כניסתם לקואליציה"

גפני דורש את ועדת הכספים: "אין לנו משהו אחר לקחת" ■ ואם כחלון יקבל אותה? "בואו לא נהיה דרמטיים, זה לא יגיע לכך"

125תגובות

"העיקרון צריך להיות שיש לשנות את כל הצעדים שנעשו כלפי החרדים בממשלה הקודמת, ולהחזיר את המצב לקדמותו, כפי שהיה בממשלת נתניהו ב–2009–2013" — כך אמר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לפני סוף השבוע, לקראת פתיחת המשא ומתן הקואליציוני.

גפני סירב להתייחס פרטנית לתביעות שתציג סיעתו או לדרישות מגזריות שתציג סיעת ש"ס, ואמר כי "יהדות התורה וש"ס יקיימו דיון עקרוני ונציג את דרישותינו". הרשימות החרדיות צפויות לדרוש את העלאת קצבאות הילדים, שקוצצו ב–2013, ולבטל את הקיצוצים בתקציביהם של ישיבות ומוסדות חרדיים, וכן בתקציב לתלמידים מחו"ל הלומדים בישיבות — קיצוצים של מיליארדי שקלים בשנה שביצעה הממשלה היוצאת בהובלת שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד.

מלבד אלה צפויה יהדות התורה לדרוש כמה תפקידים לחברי הכנסת שלה. באופן מסורתי, הסיעה אינה דורשת תפקידי שרים — ואנשיה מכהנים כסגני שרים וכראשי ועדות בכנסת. כדי לצרף את החרדים לקואליציה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להציע את משרת סגן שר הבריאות ליעקב ליצמן, ועוד משרת סגן שר במשרד אחר — ככל הנראה החינוך — למאיר פרוש. את ראשות ועדת הכספים של הכנסת נתניהו ייעד לגפני, אך כעת מתחרה על התפקיד גם סיעת כולנו. גפני ניהל עם נתניהו יחסים קרובים גם כשיהדות התורה ישבה באופוזיציה.

ליצמן וגפני מתואמים עם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, וינהלו משא ומתן בעניינים עקרוניים כחזית משותפת. דרעי גם מקיים שיחות ותיאום עם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן — וליברמן מצדו משוחח עם יו"ר כולנו, משה כחלון. ש"ס צפויה לדרוש את תיק הפנים לדרעי, וכן לדרוש את מינויו של יצחק כהן כשר במשרד האוצר או במשרד כלכלי משמעותי, כמו משרד התחבורה או משרד הבינוי.

אמיל סלמן

בשיחה עם TheMarker בסוף השבוע דחה גפני את האפשרות שסיעתו לא תזכה בראשות ועדת הכספים. "אצלנו אין דרך אחרת — אנחנו לא לוקחים תפקיד שרים בממשלה", אמר גפני. "אם לא נקבל את ראשות ועדת הכספים, אז בעצם לא נותנים לנו כלום. אם אנו לא לוקחים את ראשות הוועדה, אז אין לנו השפעה שם — מפני שאנו לא יושבים בממשלה. שר יכול להשפיע בממשלה".

כחלון רוצה את ראשות ועדת הכספים כדי שלא יהיה תלוי ביו"ר ועדה מסיעה אחרת.

"אני לא מבין את הטיעון הזה. אם ראשות ועדת הכספים תהיה אצל חבר סיעתו של שר האוצר, מי יפקח עליו?"

"לי לא היו נותנים דמי מעבר", הוסיף גפני. "אני לא התניתי את אישור חוק ששינסנקי בקדנציה הקודמת בקבלת כספים. כל מה שדרשתי (כספים למוסדות חרדיים; צ"ז) היה על השולחן והיה בהסכם קואליציוני. בסך הכל דרשתי שהציבור החרדי לא יופלה לעומת סקטורים אחרים. אני מתנגד להעדפה של החרדים לטובה — אך גם לאפליה שלהם לרעה".

מיכל פתאל

אולי תהיה סגן שר, כמו ליצמן, שמעוניין לשוב לשמש סגן שר הבריאות עם סמכויות של שר?

"כולם יודעים שאני לא הולך להיות סגן שר. מה, אני אהיה סגן שר החינוך או הרווחה?"

על מה דיברת עם נתניהו לאחר הבחירות?

"ראש הממשלה התקשר מיד לאחר סגירת הקלפיות. היתה שיחה חמה ולבבית. הוא בירך אותנו וסיכמנו שנעבוד יחד. עם כחלון לא דיברתי לאחר הבחירות".

מה תעשו אם ראשות ועדת הכספים תינתן לסיעת כולנו?

מוטי מילרוד

"בוא לא נגיע לדרמטיות. אנחנו לא שם. אנחנו לא חושב שהדברים יגיעו לכדי כך. אני מעריך שהליכוד וכחלון יבינו את הדברים. הם הגיוניים ומבינים שאין לנו משהו אחר לקחת".

מה תדרשו ככספים קואליציוניים?

"עברנו את הימים שבהם אמרו שכל הכסף נמצא אצל החרדים, כי זה לא נכון. אנחנו חוזרים ותובעים להכניס לבסיס התקציב את כל הכספים המיועדים למוסדות החרדיים. אנחנו רוצים שהכל יהיה שקוף. לנו אין את החטיבה להתיישבות. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה על מסירת דיווח הן מצוינות".

יש לציין כי בסוף השבוע שעבר הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיות שמסדירות את העברות הכספים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, ההעברות למפלגות במהלך השנה והדילים פוליטיים — כך שיהיו שקופים ומפוקחים".

מה דעתך על נוהל ההעברות שגובש בין יו"ר ועדת הכספים היוצא, ניסן סלומינסקי, לבין משרד האוצר — שלפיו חברי הכנסת מקבלים את פניות האוצר לוועדה חמישה ימים לפני הדיון ויכולים לשגר שאלות מוקדמות לאוצר ולקבל תשובות בטרם הדיון?

חרדים מפגינים נגד גיוס בני ישיבה, ירושלים
אוליבייה פיטוסי

"הנוהל הוא טכני, ולא הועיל כלום. הוא לא מהותי, כי חלק מחברי הכנסת לא קיבלו תשובות ממצות מהאוצר. אני מסכים עם האוצר שיש צורך בהעברות תקציביות במהלך השנה, אבל הוא יצטרך לנמק בפני חברי הכנסת מדוע מבוצעות ההעברות ולמה הכסף לא נכלל במסגרת התקציב השנתי".

דרישות המיליארדים

לפי מסמך שגיבשה עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, היענות לדרישות הצפויות של הסיעות החרדיות בתמורה לצירופן לקואליציה תדרוש העברה ישירה של כ–2.5 מיליארד שקל והעברות נוספות של מאות מיליונים.

בחדו"ש מעריכים כי אלה יהיו הדרישות:

1. הגדלת קצבאות הילדים ב–1–2 מיליארד שקל. בתחילת העשור הקודם קיבל כל ילד מהחמישי ומעלה קצבה בסך 850 שקלים לחודש — פי חמישה הקצבה מהילד הראשון והשני. שיטה הזאת עודדה את ילודה גבוהה, והיטיבה במיוחד עם המגזר החרדי ועם המגזר הבדואי. כיום הקצבה בגין כל ילד שוויניות יותר, בלא תלות במספר הילדים במשפחה.

2. הגדלת תקציבי הישיבות לבני 18 ואילך בכ–400 מיליון שקל, מ–600 מיליון שקל למיליארד שקל — וביטול הקריטריונים המעדיפים ישיבות ציוניות. המשמעות: הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בכל אברך כולל (תלמיד ישיבה נשוי) מכ–400 שקל לכ–800 שקל, והכפלת התקציב לתלמידי ישיבות גדולות (לגיל 17 עד הנישואים).

3. החזרת קצבת הבטחת הכנסה לאברכים, בעלות מוערכת של 130 מיליון שקל — לאחר שבג"ץ פסל את הקצבה הזאת — או פתרון חלופי להגדלת ההקצבות לאברכים. הקצבה, בסך כ–1,000 שקל בחודש, ניתנה עד ראשית 2015 לכל אברך שהיו לו שלושה ילדים ואשתו לא עבדה. היא עודדה אברכים לא לצאת לעבודה, מכיוון שידעו שכשיהיו להם שלושה ילדים, יוכלו לקבל קצבה. כן עודדה הקצבה את נשות האברכים לא לעבוד, או לעבוד ב"שחור". בג"ץ קבע שהקצבה יצרה חוסר שוויון בלתי־חוקי בין האברכים לציבורים אחרים של תלמידים שלא מקבלים הבטחת הכנסה.

4. החזרתו של "חוק נהרי", בעלות מוערכת של כ–200 מיליון שקל. החוק מחייב רשויות מקומיות לממן מוסדות חינוך חרדיים (גם אם אינם מלמדים לימודי ליבה), בנוסף לתקציבי משרד החינוך. העלויות המדויקות של החוק אינן ידועות.

5. הגדלת תקציב התרבות היהודית בעלות מוערכת של כ–50 מיליון שקל. תקציב התרבות היהודית של משרד החינוך מממן שיעורי תורה של ארגוני התרבות המפלגתיים של המפלגות החרדיות, כמו אל המעיין של ש"ס, ושל ארגוני החזרה בתשובה. בתקופת הממשלה היוצאת הופחתה מאוד הזרמת הכספים.

6. החזרת תקציב הפנימיות החרדיות במשרד הרווחה בעלות מוערכת של כ–50 מיליון שקל. תקציב הפנימיות החרדיות מהווה בפועל קופה ב' של תקציב הישיבות הקטנות (ישיבות לגילאי תיכון) של משרד החינוך. הסעיף בוטל בימי הממשלה היוצאת.

7. הגדלה של תקציב קריות החינוך במשרד הפנים, בעלות מוערכת של כ–10 מיליון שקל. תקציב קריות החינוך של משרד הפנים הוא עוד אמצעי למימון ישיבות קטנות (ישיבות לגילאי תיכון). מדובר בישיבות שלהן קמפוס גדול במיוחד והתקציב מיועד לממן עבורן הוצאות תשתית. מדובר בתוספת מימון לישיבות שאינן מלמדות ליבה.

8. תוספות תקציביות לרשתות החינוך החרדיות — החינוך העצמאי של אגודת ישראל ומעיין החינוך התורני של ש"ס, בעלות של 100–200 מיליון שקל. התוספות ייועדו לכל מיני מטרות, למשל כיתות י"ג וי"ד בסמינרים החרדיים לבנות. בחדו"ש מעריכים שתהיה דרישה להקצאת תקציבים לבתי הספר להחזרה בתשובה של יהדות התורה, שנמצאים במשבר קשה בגלל מחסור בכספים למימון הסעות. כן סביר שש"ס תדרוש תוספת כספים לחילוץ רשת מעיין החינוך התורני מהמשבר התקציבי שאליו נקלעה.

9. הגדלת תקציבים למבני דת (בתי כנסת ומקוואות) בעלות מוערכת של כ–50–100 מיליון שקל.

10. הגדלת התקציבים למועצות דתיות של כ–70 מיליון שקל.

11. ביטול הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס. נתניהו כבר הודיע שהוא מסכים לביטול הסנקציות הפליליות ויש על כך הסכמה רחבה במערכת הפוליטית, למעט ביש עתיד ובישראל ביתנו. כשבוע לפני הבחירות אמר כחלון ל"הארץ" כי "אני תומך בשוויון בנטל ובהוצאת החרדים למעגל העבודה, אני חושב שזה גם אינטרס שלהם. לגבי הסנקציות הפליליות — אני מוכן לבחון את זה. אחרי תקופה מסוימת צריך לבחון את הדבר הזה ולראות אם הסנקציות מועילות או לא".

12. ביטול חיוב של התוכנית שהעבירה יש עתיד, המחייבת אכיפת תוכנית הליבה בחינוך החרדי לבנים. על פי ההחלטות האלה, מוסדות שלא ילמדו מקצועות כלליים בהיקף הנדרש יקבלו מימון מופחת, של 30% בלבד מהמימון לבית ספר ממלכתי.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי "נראה שנתניהו עומד לפתוח במכירת חיסול כללית של תקציב המדינה ועתידה למפלגות החרדיות. לא מדובר רק בסכומי העתק שיוקצבו לישיבות, למוסדות המפלגתיים ולאברכים. חמורות בהרבה התוצאות וההשלכות של סכומים אלה. ההקצבות הנדיבות לאברכים עתידות להשאיר אותם בכוללים — ולחבל במאמץ הלאומי להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה. מימון חינוך ללא ליבה יקשה על דורות של תלמידים חרדים לצאת לשוק העבודה. בכך עתידה ממשלת נתניהו החדשה לקבור את עתיד כלכלת המדינה ולגרום נזק לדורות. השקט הקואליציוני שנתניהו יקנה במחיר הזה אינו שווה את האסון שנקבל בתמורה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#