"להטיל מס של 25% על ירושות של יותר מ-10 מיליון שקל" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"להטיל מס של 25% על ירושות של יותר מ-10 מיליון שקל"

משה כחלון רץ בכל הכוח בדרך למשרד האוצר - ומתחמק משאלות על מדיניות, ביטחון וחינוך ■ הוא מתכנן ליצור תחרות 
על ידי חיזוק הבנקים הקטנים, מתנגד לפיקוח על מחירי הגז ■ האם הוא מסוגל לבצע את כל הבטחותיו, גם אם יצליח להגיע למשרד האוצר?

205תגובות

במערכת בחירות מלאה מפלגות שפירסמו מצע כלכלי חלקי או כלל לא פירסמו מצע, משה כחלון ומפלגת כולנו בהובלתו הם כמעט היחידים שפירטו את הרפורמות הכלכליות שהם מבטיחים לבצע. זאת, כמובן, אם כחלון יגיע ליעד שאותו סימן: שר אוצר בממשלה הבאה. אבל אם תנסו לחלץ מכחלון עמדות מדויקות בנושאים מדיניים וצבאיים, ואם תשאלו אותו על מערכת החינוך או על סוגיות דת - תקבלו רק נוסחאות והצהרות מתחמקות, שמנסות לחבק את כל אוכלוסיית ישראל, ובעיקר לא להכעיס אף מצביע פוטנציאלי.

מעבר לכך, האם כחלון מסוגל לבצע את כל הבטחותיו, גם אם יצליח להגיע למשרד האוצר? האם התוכנית שלו היא יותר מרשימת רפורמות שאותן ליקט מהעיתונות, שנוגעות במקומות שבהן לציבור כואב? ובעיקר, האם כחלון, איש נעים וחייכן שאינו משדר מיליטנטיות ולעומתיות, יהיה נחוש לצאת לשורה של קרבות עם גורמים אינטרסנטיים חזקים - שבלעדיהם שום רפורמה לא יכולה לעבור, כפי שמדגימה העובדה שרק רפורמות מועטות יצאו לפועל בשנים האחרונות?

האם בשם המלחמה בריכוזיות ולמען התחרות, כחלון יהיה מוכן לצאת לקרב עם הבנקים, עם ועדים חזקים, עם אנשי האוצר, עם בעלי ההון והטייקונים, או עם ראשי הצבא ומערכות הביטחון, כולל העיתונים שתומכים בכל אלה?

בראיון ל-TheMarker TV הפנינו לכחלון את השאלות האלה, כדי לפענח כמה פרטים מעשיים עומדים מאחורי הדגלים שהוא מניף, והאם הוא מבין נגד אילו חסמים וקבוצות הוא צפוי לעמוד.

מוטי מילרוד

מה ההבדל בינך ליאיר לפיד, חוץ מזה שהוא אשכנזי? הרי בסופו של דבר הוא אימץ חלק גדול מההבטחות שלך, אם כי הוא לא קיים שום דבר.

כחלון: "ההבדל אחד. יאיר ישב שנתיים בממשלה, שר אוצר עם המון כוח - ואף מונופול לא פורק, אף בנק לא נכנס לתחרות, אף חברת ביטוח לא נכנסה לתחרות, אף חברת מזון לא נכנסה לתחרות. זאת אומרת שהוא ישב שם שנתיים ולא עשו שום דבר. דבר חשוב כן עשו - רבו. לפיד וביבי כל הזמן רבו, ואנחנו גם רואים את התוצאות אחרי שנה וחצי".

לפיד טוען שלא היה לו מספיק זמן.

"נכון, אבל היו צריכות להיות התחלות. הרפורמה בסלולר לקחה שלוש שנים, אבל כבר אחרי חצי שנה התחלנו, הפחתנו קישורית, הורדנו קנסות יציאה. פה לא היו התחלות, לא היה כלום".

זו בעיה של חוסר רצון, חוסר יכולת, חוסר הבנה?

"אני מוטרד שכל התשובות נכונות. אי־אפשר להחמיץ הזדמנות כזאת לאדם שרוצה לשבת במשרד האוצר, שם קובעים את המדיניות. יש לך את התקציב והגה הרפורמות בידיים שלך ולא קורה כלום? אז יש פה איזה תקלה".

רוב הפוליטיקאים אוהבים לדבר בסיסמאות בתחום הגז. מה לדעתך מחיר הגז הראוי?

"אני נגד פיקוח, תמיד בפיקוח המחיר מתיישר כלפי מעלה. צריכה להיות תחרות בגז, תחרות אמיתית, לפחות לפי המתווה של הממונה על ההגבלים, דיויד גילה. ברגע שתהיה תחרות, ובאמת התשתיות ייפרשו בצורה נאותה, השוק יעשה את שלו. לקבוע מחיר זאת שגיאה".

אפשר ליצור תחרות עם קונה אחד ושני מוכרים?

"לא. אין טעם להעביר את זה ממונופול למונופול, אבל ברגע שיצרנו תחרות, אני בעד שוק חופשי. למשל בסלולר, אחרי שראו שהעסק מתקדם, הציעו לי בעלי החברות והמנכ"לים להוריד 30% במחיר השיחה. לא הסכמתי, אף שזה היה מאוד מפתה".

ואם לא יילך, גם אז אתה לא צריך לפקח?

"עבורי צעד של פיקוח הוא מאוד קיצוני. אם הגענו למצב שאין מה לעשות, אז מכניסים לפיקוח. אבל זה צריך להיות ממש בסוף, אחרי שניסינו את כל האפשרויות. אני איש כלכלה חופשית, ופיקוח זה לא כלכלה חופשית".

מוטי מילרוד

"הבעיה היא 
בנק ישראל"

לגבי הבנקים. היינו רוצים לשמוע איך בדיוק אתה הולך ליצור תחרות. אתה הולך לתקוף עכשיו את הבנקים, כשיש להם כל כך הרבה אנשים בצד שלהם, לרבות חלקים מהתקשורת?

"אני חושב שהתמודדתי מול אנשים חזקים בעבר, ולא כל כך הבהיל אותי הדבר הזה. אני חושב שהתחרות בבנקים מחויבת המציאות".

איך אתה עושה את זה?

"על ידי פתיחה לתחרות. הפרדת כרטיסי אשראי (מהבנקים) דבר ראשון. דבר שני, הסרת חסמים כדי להכניס בנקים נוספים. בנוסף, ההון העצמי. לא יכול להיות שבנק שמגלגל 300 מיליארד שקל צריך הון עצמי של 400 מיליון שקל, וזה שמגלגל 20 מיליארד שקל צריך 100 מיליון שקל. אבל הדבר הכי חשוב, אנחנו יודעים שהבעיה היא בנק ישראל. בנק ישראל הוא המגן הגדול, הוא באמת כיפת הברזל שלהם כרגע. בתוכנית שלנו, המפורטת, מדובר על כך שגם הפיקוח על הבנקים יהיה כפוף לפיקוח על התחרות, עם רגולטורים פיננסיים נוספים. יש כמה מדינות בעולם שזה עובד בהן".

אתה תיצור רגולטור לענייני תחרות?

"ברור. אחרת כל אחד מושך לכיוון אחר. אבל תראה, עם כל הכבוד לעוד בנק או אפילו לעוד חברת כרטיסי אשראי, שני בנקים פה שולטים ב–70% מהמערכת. איך אפשר לראות תחרות בלי לפרק או לשבור - או תבחר איזה מלה שאתה רוצה - את שני הגופים הגדולים האלה. אגיד לך מה עושים, מחזקים את הבנקים הקטנים. בוא נעשה ביטוח פיקדונות לבנקים הקטנים, אז אנשים יגידו - הכסף שלי מבוטח על ידי המדינה".

יש ביטוח פיקדונות דה־פקטו, לא באופן רשמי.

"אין באופן רשמי. זה שבנק ישראל אומר ש'אם יקרה משהו אנחנו פה', זה לא מספיק. בן אדם צריך לדעת שיש לו באמת ביטוח. כרגע, בגלל הגודל שלהם, הם מושכים אליהם את רוב העסקות. לא יגיעו לפה מחר 100 או 50 בנקים - אלא בצעדים רגולטורים פשוטים, יקומו בנק אינטרנטי, בנק קואופרטיבי, בנק הדואר שייהפך לבנק חברתי. ככה ייווצר איזון".

אתה לא נוגע בבנקים הגדולים, בעובדים שלהם?

"התחרות היא התרופה. הם יצטרכו להתייעל. אני לא נותן להם עצות".

איך הם יתעיילו? הם נשלטים על ידי ועדי עובדים.

"אני חושב שזה לא נכון. גם ועדי עובדים הם אנשים אחראיים, גם הם רוצים שיהיה להם מקום עבודה. לכן אני בטוח שהתייעלות תביא אותם אל המקומות האלה".

"הסכמות עם העובדים"

נעבור לשוק הדיור. כולם אומרים שאם המחירים יירדו ב–20% יהיה משבר פיננסי, כמו בארה"ב.

"אני חושב שזה לא נכון. לדעתי יש כרית ביטחון, גם לבנקים וגם במשכנתאות, לגבי הפחתת מחירים אפילו ב–20% אם תהיה. אנחנו מבטיחים בשלב הראשון עצירה של הדימום, ואחרי תקופה מסוימת הורדת מחירים. אבל אני ממש מציע לא להיבהל".

מוטי מילרוד

איך אתה מגיע לכל היעדים שאתה מבטיח בלי טיפול יסודי במגזר הציבורי? זה נושא שלא שמענו אותך מדבר עליו.

"אני חושב שדיברנו עליו כמה פעמים. המגזר הציבורי חייב לעבור התייעלות בתקופה הקרובה, ואנחנו בתוכניות שלנו מדברים על הגדלת הפיריון".

איך?

"מדידה במקום תוספת ותק אוטומטית. כיום לא מעודדים אנשים להצטיין".

תצא למלחמה בוועד הכי גדול וחזק, של עובדי המדינה?

"ברגע שאתה בא עם דברים הגיוניים, צודקים, כולם מבינים שבסוף זה טוב לשני הצדדים. אני לא נגד התארגנות עובדים, אלא נגד שימוש לרעה בכוח".

בחברת החשמל מורידים את השאלטר, הנמלים סוגרים את הנמל, איך אתה עוצר את זה?

"לא ראיתי שהורידו שאלטר בשנים האחרונות".

ראית את הנמל סגור.

"אם יש שימוש לרעה בכוח, צריך להיות נחוש ואמיץ. אבל אני מאמין, ואני לא נאיבי, שאפשר להגיע לשיפור המגזר הציבורי על ידי הבנות והסכמות".

תומר אפלבאום

"מס ירושה הוא צודק"

מספר שתיים שלך, יואב גלנט, משתכר כיום לפי הצהרתו, עוד לפני שהוא חבר כנסת, 100 אלף שקל ברוטו. יש כמובן את הבית שכולנו ראינו, והוא גם עבד אצל בני שטיינמץ בגז ונפט. זה האדם הנכון לצאת אתו לקרב בטייקונים עבור מעמד הביניים?

"אני חושב שאין קשר בין הדברים. גלנט סיכן את החיים שלו, והגיע לפנסיה שהמדינה החליטה שהוא יקבל. בניגוד לאחרים, הוא לא השתלט על נכסים, הוא הרוויח אותה ביושר, ונשאר רק לפרגן".

אבל האם אתה הולך להעלות מסים על אנשים בעלי הכנסות גבוהות מאוד, לפעול להטלת מס ירושה?

"אנחנו נגד העלאת מסים באופן גורף, למעט מס ירושה. לדעתי, מ–10 מיליון שקל אפשר לקחת מס ירושה, כי זה מס צודק".

באיזה שיעור?

"צריך לשקול, אבל זה יכול להיות 20%–25%. זה מס צודק, סולידרי. אני חושב שהוא טוב גם לנותן וגם למקבל. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, אם איני טועה, לפחות בעולם הנאור, שאין בה מס ירושה".

כבר ניסו לעשות את זה בעבר וכל האלפיון התאחד והפעיל את הלחצים שלו.

"מי שחושב להגיע לפוליטיקה ולעשות רפורמות ושמשהו יעבור לו בשקט, שיישאר בבית. לכן חשוב לי מאוד להשיג את מירב המנדטים להגיע לאוצר".

רבים מוטרדים שלא יהיה להם ממה להתקיים כשייצאו לגמלאות. מה אתה הולך לעשות בעניין?

"הפנסיות חייבות לעבור רפורמה, גם בהפרשות, ובעיקר בדמי ניהול. אנשים מאבדים בדרך כמעט 25%. כל המערכת הזאת חייבת לעבור שינוי משמעותי".

החברות יגידו שאין להן מה להוריד, שהן יפשטו את הרגל. תהפוך את הכל לפנסיה ציבורית?

"לא. אבל אם הם גובים מאדם חזק 0.025% ומהחלש 0.5%, אז יש משהו באמצע. ההפרש הוא מיליארדי שקלים".

זה מצטבר להרבה כסף.

"45 מיליארד שקל זורמים כל שנה לקרנות הפנסיה. הכסף שם צומח ככה, כשבבנקים יש צמיחה של 2%–2.5%–3%. חייבים רגולציה, לא יעזור שום דבר".

המדינה צריכה להיכנס גם לניהול ההשקעות?

"לא. צריך להיות פיקוח וצריכה להיות אחריות, אבל לא להתערב באופן ישיר. יש הבדל בין רגולציה לפיקוח".

שאלה אחרונה, אפשר לקצץ את תקציב הביטחון?

"לגלנט יש לו תוכנית רב־שנתית לתקציב הביטחון, ואף אחד לא יכול להגיד שהוא לא מכיר את הצבא או מפקיר את צורכי הביטחון. בשורה אחת, הצבא יצטרך להתאים את התקציב שלו לתקציב הקיים, בלי שינויים דרסטיים".

גיל הפנסיה יעלה?

"אני שמח שב-2003 כל נושא הפנסיה התקציבית עבר מהעולם, אבל לבוא עכשיו בשרלטנות ולהגיד 'נעלה את גיל הפנסיה', אני חושב שזה לא רציני. נגיע, נלמד ונקבל החלטות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#