מרצ חשפה את התכנית הכלכלית; "הוצאות משקי הבית יופחתו ב-1,500 שקל" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרצ חשפה את התכנית הכלכלית; "הוצאות משקי הבית יופחתו ב-1,500 שקל"

בתחום הדיור מציעה מרצ להקים 100 אלף יח"ד במרכזי הערים, 15 אלף יחידות דיור ציבורי והטלת מס עיזבון על דירות בירושה ■ ירון זליכה: "אל תצביעו לפי השקפה מדינית"

24תגובות

הוצאות משקי הבית יפחתו בכ-1,500 שקל בחודש בממוצע, כך מציעה התוכנית הכלכלית של מרצ, שהציגה היום יו"ר המפלגה, ח"כ זהבה גלאון.

גלאון תבעה מהממשלה "לפעול בתחום התחומים לירידת יוקר המחיה ולשיפור מצבם הכלכלי של משקי הבית בישראל, להוביל התמודדות נחושה עם הקבוצות החזקות במשק הישראלי, ולפעול לפירוק הריכוזיות בתחומים השונים שפוגעת בתחרות ומביאה למחירים מופרזים לצרכנים".

במקביל, קוראת מרצ לפעול לשיקום מקיף של מערכות הבריאות והחינוך והרווחה הישראליות שיביא להקטנת הנטל על המשפחות.

ח"כ גלאון ציינה כי: "אנחנו עדים לפוליטיקאים שבמשך המון שנים מדברים על כך שצריך לטפל ביוקר המחייה ובעצם בני זוג עובדים בישראל לא יכולים לחיות בכבוד. אם כל הצעדים שאנחנו מציעים ייושמו, והם ניתנים ליישום מיידי, הדבר הזה יוביל תוך פרק זמן קצר גם למיגור העוני וגם לחסכון של כ-1,500 שקל למשפחה בחודש. כל משפחה תחוש את זה בכיס.

"התוכנית כוללת החלת שקיפות על מכרזי מינהל מקרקעין וטיפול בריכוזיות. שתי קבוצות מרכזיות שאנחנו מבקשים לשים דגש עליהם הם אזרחי ישראל הערבים והאוכלוסיה החרדית. אלו אוכלוסיות מודרות שלא נמצאות באף תוכנית של מפלגה אחרת. הצורה המחפירה של העסקה קבלנית במגזר הציבורי צריכה להיפסק לאלתר, וכמובן לעצור את ההפרטה של כל השירותים החברתיים שאמורה לחזור לאחריות המדינה. זה לא בשמיים ליישם אותה. רק צריך רצון, להגיע מתוך תפסית עולם סוציאל דמוקרטית. אם התוכנית תיושם, מאות אלפי ילדים שהיום חיים מתחת לקו העוני יצאו ממעגל העוני, התוכנית יכולה לעשות מהפכה.

פרופ' ירון זליכה (מימין), והח"כים זהבה גלאון ואילן גילאון
מוטי מילרוד

"נתניהו לא התמודד מול הממסדים הגדולים שהיה צריך אומץ להתמודד איתם שזה גם הממסד המתנחלי וגם הממסד של הטייקונים ובעלי ההון. כל הכלכלה הזאת שגררה רבים למעמד העוני ושחק את מעמד הביניים היא בדמותו של נתניהו. בתקופת שלטונו של נתניהו 10% מהאוכלוסיה מחזיקה ב-70% מההון".

פרופ' ירון זליכה, שהיה מעורב בכתיבת התוכנית הכלכלית, אמר כי: "הדיון בסוגיות המדיני והביטחוניות הוא מסך עשן שמאפשר לפוליטיקאים מהמפלגות הגדולות לנהל מדיניות כלכלית וחברתית חסרת אחריות המצעידה את ישראל לעוני ולמצוקה. אמליץ לציבור לא להצביע על בסיס אמונתם הביטחונית-מדינית בבחירות הקרובות, אלא להצביע לפוליטיקאים שהוכיחו במעשים את עמדתם הכלכלית חברתית. בשנתיים האחרונות, מצאתי את עצמי בסוגיות כלכיות רבות נלחם שכם אחד לצידה של ח"כ גלאון.

"במשך שנים אני מטיף שההצבעה של מרבית הציבור בישראל נשענת על העמדות הביטחוניות והמדיניתיות של האזרחים. הדבר הזה מאפשר לפוליטיקאים בכירים מהמפלגות הגדולות אבל לא רק, לפרוס מסך עשן בפני הציבור הישראלי ומאחוריו לנהל מדיניות כלכלית קלוקלת, מדיניות מופקרת וחסרת אחריות במסווה של פטריוטיות במרכאות. הםהפכו את ישראל למדינה שמחירי הדיור בה הכי יקרים במערב ביחס להכנסה, הרכב הכי יקר במערב. המזון, והרכב הכי יקר, ההכנסה הכי נמוכה, וכמות שעות העבודה הכי גדולה במערב. הגיע הזמן שנפסיק להצביע כמו חסידים שוטים של עמדות בטחוניות ומדיניות ולהפסיק לתת לפטריוטיות המדומה לנהל את האג'נדה הכלכלית של אוליגרכיית הון-שלטון".

ח"כ אילן גילאון ציין כי "עם כל הכבוד לבחור שעשה רפורמה בפלאפון, ואני לא מזלזל בכך, התועלת היחידה היא שהיום אנשים יכולים לספר יותר בזול בפלאפון כמה חרא החיים שלהם.

"אנחנו מציעים תוכנית שתסייע ללץ אנשים מהמצב החרדתי שהם נמצתאים בו. אנחנו נמצאים במצב ש-80% מהישראלים לא יודעים מה מתרחש איתם ו-20% האחרים הם מתווכים. היחס הזה צריך להתהפך. צריך לתת שוק חשמלי לכלכלה בישראל. סרסורי נדלן וסרסורי בנקים תופחים כל הזמן והציבור הולך ומרזה. עוני הוא תוצרה של חלוקה לא נכונה של העושר ולא שום דבר אחר. לכן אנחנו מדברים על חלוקתיות. אולי נחזור לישראל בשנותיה הראשונות וניקח את מה שהיה אז, ואז יכול להיות שעם המשאבים של היום נהיה קרובים למדינה סקנדיבית.

"מדינת ישראל צריכה להבין שבטירוף של ההפרטה שלה היא משמיטה כל דבר בדרך. לאנשים מגיע דיור ציבורי. כתוצאה מהכספים שנלקחו ונגנבו מהדיור הציבורי למטרות אחרות אפשר לבנות 15 אלף דירות. אנחנו מציעים איחוד של כל החברות הציבוריות של שיכון במדינת ישראל, לאגם את כל הדירות שיש לנו ואת הדירות שלא שמישות כיום ודירות שמשמשות מטרות אחרות. התחרות במשק הפרטי.

"ההפרטה מותרת רק במצב אחד שיותר ויותר אנשים יכולים ליהנות ממנה והמחיר ירד כתוצאה מזה והשיפור ישתפר אם ההפרטה אומרת לגדוע את חיונתם של האנשים מהחברה הישראלית ולגדועאת מקור הכנסתם זה אסור. אסור שישראל תהיה מדינה במכרז".

לפי מרצ, התוכנית תחסוך לציבור כל חודש בתחום החינוך - 300 שקל, בטיפול בילדים וחינוך לגיל הרך - 300 שקל, חשבונות מים וחשמל - 70 שקל, תקשורת - 130 שקל, ביטוחי בריאות - 180 שקל, מע"מ תרופות - 21 שקל, טיפולי שיניים - 45 שקל, מזון - 150 שקל ובדיור - 300 שקל.

בתחום הדיור מציעה מרצ יישום תוכנית לאומית מקיפה להתחדשות עירונית שתוצג בתוך שנה להקמת 100 אלף יחידות דיור בתוך מרכזי הערים, באמצעות עיבוי הרקמה העירונית הקיימת, התחדשות עירונית, תמ"א 38, התניית אישורים לבנייה קבלנית חדשה בהקצאת דירות לדיור בר השגה ובגיוון גודל הדירות, הפעלת תוכנית ממשלתית לבניית דיור להשכרה ארוכת טווח וחקיקה להסדרת שוק הדירות להשכרה. עוד מוצע לבצע "החייאה" מסיבית של דיור הציבורי ומציאת פתרונות דיור נוספים לאוכלוסיות המוחלשות.

לדברי המפלגה, עלות התוכנית תמומן מהוספת 15 אלף דירות חדשות לדיור הציבורי ב-5 שנים על ידי רכישה ובניית דירות. המימון יגיע מכספי המכר של הדיור הציבורי בסך של 3 מיליארד שקל שנכנסו לקופה הציבורית בעשור האחרון. עוד מוצעים מבצעי שיפוץ ושיקום של הדיור הציבורי-העלות כחצי מיליארד שקל. המימון: הטלת מסוי על דירות ריקות שתביא להגדלת הכנסה למדינה של כ-0.4 מיליארד שקל.

עוד מציעה התוכנית הגדלת הסיוע בשכר דירה לזכאים בעלות של 0.95 מיליארד שקל. המימון יגיע ממסוי קרקעות ריקות-כ-0.8 מיליארד שקל. ערבויות מדינה לזכאים יורחבו במיליארד שקל. המימון יגיע מהנהגת מס עיזבון החל בעיקר על דירות שעוברות בירושה - כ-3.5 מיליארד שקל.

עקרונות נוספים בתוכנית:

מוצרי מזון - פיקוח ואכיפה אגרסיביים של ההגבלים העסקיים סביב רשות המזון ובכלל זה אכיפה ומניעה של תיאומי מחירים ברשתות הגדולות הן מול צרכנים והן מול הספקים, הכרזה על מונופולים ופירוקם, הדנה על משווקים ויצרנים קטנים, איתור קרטלים ופירוקם. עוד מוצע לעודד ולתמוך בהקמת שוק סיטונאי מודרני שיביא לצמצום עלויות התיווך, הורדת עלויות הכניסה של יצרנים ומגדלים קטנים לשוק ולהגברת התחרות על הצרכנים. גם מוצע להכניס מוצרי מזון נוספים לפיקוח על המחירים במיוחד מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה, מוצרי יסוד, ותרכובות מזון לתינוקות.

חינוך - הקמת 800 מעונות יום נוספים ולהרחת מעונות קיים, כש"הגדלת מעונות היום תשפיע באופן ישיר על צמצום ההוצאה המשפחתית לטיפול בילדים ותקל על יציאת ההורים לעבודה".

הרחבת הצהרונים הזמינים למשפחות עבודות והעלאת שיעור הסבסוד הציבורי הקיים של צהרוני היום למשפחות ויורחב הסבסוד הקיים לאשכולות חברתיים כלכליים נוספים.

■ יופעל יום חינוך ארוך בשילוב מפעל ההזנה בישובים מוחלשים.

בריאות - חיזוק הרפואה הציבורית וצמצום פערים בבריאות. על הממשלה להגן על האוניברסאליות של מערכת הבריאות ולפעול להרחבת סל השירותים שמציעה המערכת לאזרחי המדינה ולפיתוח ושיפור שירותי הרפואה בפריפריה ובישובים ערביים.

חברתי - הגדלת קצבאות הילדים לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD. מרצ הגישה הצעת חוק שלפיה הקצבה החודשית תעודכן בהדרגה מדי שנה במשך 5 שנים ב-70 שקלים בחודש. כמו כן מציע לחוקק "חוק זכויות חברתיות" ולפעול להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקלים וקביעת מנגנון עדכון תדיר של השכר המינימום.

עוני - תמיכה בהכשרה מקצועית בדגש על אוכלוסיות יעודיות, הרחבת הפיקוח על העסקה הקבלנית בשירות המדינה, ישום מלא של חוק הדיור הציבורי, הגדלת הסיוע בשכר דירה, רפורמה במערך הקצבאות, העברת קצבאות לפי מצבו של הפרט ללא קשר להכנסתו, שילוב מפעל ההזנה בישום תוכנית "יום חינוך ארוך", הרחבת מערך ההזנה כחלק משירותי הרווחה הממשלתים,איסור על ניתוקי מים.

פיננסים - הורדת מחירי שירותי הבנקאות - יצירת ביטוח לפקדונות - שנועד להגן על הלקוחות במקרה של קריסת הבנקים. חיוב הבנקים בחקיקה לשלם ריבית על יתרה בחשבון עו"ש, הגבלת הוצאות גבייה, ריבית פיגורים, ושכר טרחת עו"ד במקרה של תפיחת חובות למוסדות הבנקאיים. כמו כן, מוצע להגביל את העמלות הבנקאיות על כמות קבועה של פעולות בסיסיות בחשבונות עו"ש ולחייב את הבנקים לקבוע מסלולי עמלות בסיסים שיאפשרו ללקוחותיה להשוות בקלות בין מחירי שירותי הבנקים השונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#