מרכז המחקר של הכנסת: "החרמות על ישראל לא פגעו בכלכלה" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מכה קלה בכנף

מרכז המחקר של הכנסת: "החרמות על ישראל לא פגעו בכלכלה"

סלומינסקי "עכשיו זה רשמי: החרם הכלכלי אינו פוגע בעוצמה הכלכלית של ישראל" ■ מה כן מהווה בעיה פוטנציאלית? הכוונה האירופית לא לאשר יבוא מוצרי מזון שיש בהם מרכיב שיוצר בשטחים - לזה המחקר בכלל לא מתייחס

13תגובות

"עד כה, הניסיונות לבצע חרמות על ישראל לא פגעו בכלכלת ישראל ברמה המאקרו כלכלית", כך קובע ניתוח ההשלכות האפשריות של חרם כלכלי על ישראל שערך איל קויפמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשתו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי).

פניית סלומינסקי נעשתה בעקבות החלטתו ביולי 2013 של האיחוד האירופי לפרסם קווים מנחים האוסרים על מימון ארגונים ישראלים בשטחים, מזרח ירושלים, ורמת הגולן. בעקבות ההנחיות, הוטלו הגבלות על מענקים ומימון של האיחוד האירופי לישובים באיזורים אלה. כמו כן נקבע שכספי מימון אירופי לא יגיעו לארגונים ומוסדות הפועלים באיזורים אלה. נוסף על כך, 14 מדינות באיחוד האירופי הביעו נכונות לסמן מוצרים שמקורם באיזורים אלה. עוד קבע האיחוד האירופי כי הסכמים בין ישראל לבין האיחוד לא כוללים איזורים אלו. עם זאת, יצויין כי אין מדובר בהטלת חרם על מוצרים באיזורים אלה, אלא על הטלת מכסים עליהם.

מהמחקר עולה כי "משקל היצוא הסחורות למדינות אירופה בשנת 2000 עמד על 33% מסך היצוא ועלה ל-36% בשנת 2013. כמו כן, בין השנים ל-2013 עלה היקף יצוא הסחורות למדינות אסיה מ-19% ל-25% מסך היצוא. משקל היצוא למדינות אמריקה ירד מ-41% בשנת 2000 ל-31% מסך היצוא. משקל היצוא לאיחוד האירופי ירד במתינות בתקופה זו מ-29% בשנת 2000 ל-27% בשנת 2013. משקל היצוא לאיחוד האירופי ירד במתינות בתקופה זו מ-29% בשנת 2000 ל-27% בשנת 2013".

רויטרס

"נתונים אלה עשויים להעיד על שינוי בתמהיל היצוא של ישראל בשנים 2000-2013 ועל גמישות ביצוא הישראלי לאורך השנים, תוך איתור יעדי יצוא חדשים. עם זאת, משקל היצוא לאיחוד האירופי ירד במתינות בשנים אלה, למרות שיעור הגידול הגבוה יחסית לאסיה. ניתן לייחס מגמה זו בין היתר להסכמי הסחר (שהעניקו פטור נרחב ממכס) המעודדים סחר בין ישראל לאיחוד האירופי, לקירבה הגיאוגרפית ולשווקים המפותחים יחסית באירופה, בהשוואה למדינות מתפתחות המתאימים יותר ליבוא מוצרים טכנולוגיים מישראל. כך, היצוא לאירופה גדל בשנת 2013 לעומת 2000 ב-130% ובשנת 2013 לעומת 2012 ב-12%. היצוא לאיחוד האירופי גדל ב-98% בין השנים 2000 ל-2013, והיצוא לאיחוד האירופי בשנת 2013 גדל ב-7% לעומת 2012.

סלומינסקי אמר בתגובה לנתונים: "עכשיו זה רשמי, החרם הכלכלי אינו פוגע בעוצמה הכלכלית של ישראל". לדבריו, "בדיוק כמו ההפחדות הבלתי מבוססות בנושא הדמוגרפיה, כך גם בנושא החרם הכלכלי, מדובר בלא יותר מניסיונות להלך אימים על העם בישראל, שאם לא יאות לוותר על חבלי ארצו, אוטוטו החיים במדינה יהפכו בלתי נסבלים והכלכלה והמשק יקרסו. אך העובדות מוכיחות בדיוק את ההיפך. ההשקעות הזרות בישראל רק מוסיפות לגדול בשנים האחרונות וגם היצוא הישראלי, כולל לאירופה, שומר על רמתו ואף גדל. המשמעות אחת: החרמות לא יצליחו למול החוסן הכלכלי הישראלי. הרוב הדומם בעולם דווקא תומך במדינת ישראל, מכיר ומעריץ את ההון האנושי שבה. עתה ברור, שאין לנו מה לחשוש מהמשך האחיזה בחבלי ארצנו".

עם זאת, יש לציין כי מה שכן מהווה בעיה פוטנציאלית זו הכוונה האירופית, שרוסנה בינתיים, לא לאשר יבוא מוצרי מזון שיש בהם מרכיב שיוצר בשטחים. לעובדה זו המחקר כלל לא מתייחס.

מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר ומועמד ברשימת כולנו לכנסת בהווה, אמר כי "אין ספק כי המגמה ההולכת וגוברת של חרמות על ישראל ונסיונות לייצר דה לגיטימצייה צריכים להדיר שינה מעינינו. גם אם איננו רואים את ההשפעה כיום ברמת המאקרו של הכלכלה הישראלית, בוודאי נראה זאת בעתיד הקרוב - ועלינו להתמודד עם כך עוד היום, לפני שיהיה מאוחר. מדובר באיום משמעותי איתו יש להתמודד באמצעות פעילות מדינית והסברתית שתסכל נסיונות חרם על חברות ישראליות ואנשי עסקים ישראלים, המבקשים לפעול בזירה הבינ"ל ודלתות נסגרות בפניהם כבר היום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#