מונולוג של ח"כ: החשבון הפשוט שמגלה למה פוליטיקאי מפוכח לא יילחם במונופולים - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מונולוג של ח"כ: החשבון הפשוט שמגלה למה פוליטיקאי מפוכח לא יילחם במונופולים

בעקבות הטור על הפוליטיקאים השבויים בידי קבוצות האינטרס, החליט ח"כ לשתף אותנו בסודות הכי מוכרים וגלויים ■ "ברגע שתחליט לצאת לקרב נגד ועד חזק תגלה שבמפלגה שלך יש צדיקים שיילחמו למען הוועד"

48תגובות

בעקבות הטור על הפוליטיקאים השבויים בידי קבוצות האינטרס החליט ח"כ לשתף אותנו בסודות הכי מוכרים וגלויים לכל מי שנמצא בעמדות מפתח בארגונים ציבוריים גדולים - הסיבה לכך שהם משרתים קבוצות אינטרס על חשבון ציבור רחב, מפוזר ולא מאורגן, שלמעשה לא מקבל ייצוג בדמוקרטיה הישראלית. הנה הטקסט ששלח לנו, כמעט ללא עריכה.

"רוב הציבור לא מבין איך עובדת הפוליטיקה ואיך עולים ויורדים בתמיכה. קחו לדוגמה מפלגה שבה יש כ–100 אלף חברים. לכאורה, 100 אלף איש יכולים להשפיע על בחירת הרשימה שלה לכנסת; אבל הקרב בפריימריז מוכרע באמצעות הקולות השוליים. שיעור ההצבעה הצפוי בפריימריז יהיה 40%–60%. מספר הקולות תלוי כמובן במספר הסימונים בטופס ובמספר המתמודדים, אך תוצאה של 40% סימונים מכלל המצביעים היא גבוהה ביותר בכל קנה מידה. כך שאנו מגיעים למספר קולות נדרש של כ–20 אלף כדי להתברג בצמרת המפלגה. במצב כזה, לתזוזה של אלפי קולות בודדים בין מועמדים יכולה להיות השפעה מכרעת על עצם הבחירה - וודאי שעל המיקום.

"הוועד של רשות שדות התעופה, כמו רוב הוועדים הגדולים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי - במונופולים, בעיריות, בתעשיות הביטחוניות, בפיננסים ובקרוב בתקשורת ובביטוח - קורא את המפה, ולכן ממהר לפקוד לפחות 1,000 חברים לכל מפלגת פרייימריז שיש לה מהלכים אפשריים בשלטון. עבורם, לפקוד מספר כזה של אנשים זו משימה פשוטה, משום שיש להם משאבים ארגוניים ובעיקר אינטרס חזק. מדובר בקרב על שמירת הפרנסה. לכן, חברי הוועד יפקדו את העובדים ואת בני משפחותיהם. מאחר שהם מודעים לעומק האינטרס, הם יגיעו ביום ההצבעה כדי להצביע באחוזים גבוהים ומרשימים יותר מכל ציבור אחר שמגיע ממניעים אידיאולוגיים. מעבר לכך, משום שהאינטרס המחבר את חברי הקבוצה כל כך מוגדר ומובהק, הם יהיו ממושמעים מאוד בהצבעתם ויצייתו לראש הוועד, שיחליט את מי מתגמלים ובמי נוקמים.

אלדד רפאלי

"ההחלטה של פוליטיקאי לצאת נגד מונופול, ענף חמסני או ועד עובדים שסידר לעצמו תנאים חריגים על חשבון הציבור נראית טוב על הנייר, אבל היא בעלת משמעויות התאבדותיות. לכן יש להתייחס אליה בכובד ראש ולהחליט אם שווה להקריב את הקריירה הפוליטית עבור רפורמה שככל הנראה לא תתרחש. גרוע מזה: ברגע שתחליט לעשות את הדבר הנכון ותצא לקרב נגד מיליציית מיסוי עצמאית, ועד גדול וחזק או גידו משפיע, תגלה שאצלך במפלגה ובמפלגות אחרות יש מספיק צדיקים שיילחמו למען הוועד, ולכן רוב הסיכויים הם שאתה תיפול על חרבך בעת שהם יגזרו את קופון התמיכה השמן של הוועד כל הדרך אל הקלפי.

"זה הרגע לגלות את מה שמובן מאליו לכל מי שהיה שנים רבות בזירה הפוליטית: כמעט אין החלטה מקצועית אחת בקדנציה של פוליטיקאי שיכולה להזיז 5% תמיכה משורת הרווח לשורת ההפסד. פוליטיקאים נאבקים על כל בדל של חשיפה בכלי התקשורת (שגם הם מושפעים לעתים קרובות מקבוצות האינטרס) כדי להרחיב את התמיכה שלהם בקרב המתפקדים, ובהינף החלטה אחת לתמוך בוועד, בלי להתבזות בתקשורת (או לרוץ ולהתחנף לתקשורת ולבעליה), מבטיחים בסיס תמיכה מוצק.

"ראשי הוועד, לעומת זאת, לא נותנים את התמיכה בחינם. לרוב הם יחלקו אותה לארבע קבוצות. ראשית, שתי הקבוצות החשובות פחות:

1. רוב הפוליטיקאים יקבלו תמיכה חלקית (למשל 500 קולות) כדי לשמר אותם אסירי תודה, ומנגד לוודא שיתמידו בהתנהגות טובה וישאפו לשפר את חלקם בסיבוב הבא.

2. הפוליטיקאים הלא מנוסים והלא מפוכחים לא יקבלו כל תמיכה, ולעתים אפילו לא יידעו לדרוש אותה. רוב חברי הקבוצה הזאת הם 'ההזויים', שבאים והולכים מדי קדנציה ולא שווה להשקיע בהם יותר מדי. ממילא הם גם לא יצליחו לייצר רוב לשינוי משמעותי בכנסת או בממשלה, משום שעדיין לא למדו כיצד עובדת השיטה.

"וכעת שתי הקבוצות הרלוונטיות יותר:

3. הפוליטיקאים שהוכיחו את נאמנותם ברגעי האמת. חברי הקבוצה הזאת נלחמו (או יילחמו) בחירוף נפש להוצאת סעיפי רפורמות ושינויים מבניים למען הציבור הרחב מחוק ההסדרים, ואפשר לסמוך עליהם שירכזו את המאבק על שמירת האינטרסים של הקבוצה, משום שהם 'אחלה גברים ומעריכים את ערך החברות'. אלה כמובן יקבלו תמיכה בהיקף 'מלא־מלא' (לפחות את כל ה–1,000, אך בפועל אלפי קולות יותר).

4. אלה שלא היו ממושמעים וראויים לנקמה, לא רק שלא יקבלו קול אחד מבין ה–1,000 של הוועד הספציפי - אלא שאפשר לגרוע מהם אלפי קולות אחרים תוך שימוש בדילים.

"שווה להתעכב על קבוצות 3 ו–4, משום ששם מצויים מחוללי השינוי הפוטנציאליים לצד משמרי המצב הקיים המקצועיים. הפוליטיקאים ש'יודעים להעריך את החברות' יזכו שוב בחברות של הוועד, וכך יוכלו לעשות דילים תוך הסתמכות על 1,000 החברים בו. לדוגמה, הם יוכלו להבטיח למתמודד אחר, שכלל לא נמצא ברשימות של הוועד, שהם ישריינו עבורו את תמיכת הוועד (בהיקף של 1,000 קולות) תמורת תמיכה של חמולה (בהיקף של 1,000 קולות) שאותו מועמד אחר פקד בכפר בצפון. כך, על פי עקרונות פשוטים שכולנו למדנו במשחק המונופול, אותו מתמודד מינף את הנאמנות שלו לוועד ל–2,000 קולות בקלפי. אפשר לחזור על הדיל הזה כמה פעמים, משום שהוועד נחשב לספק קולות אמין וכ'גבר שעומד במלתו ביום הדין' (מתנצל על השפה השוביניסטית, אבל זאת השפה בשטח).

"שיטת הדילים, כמובן, עובדת גם לכיוון השני: ח"כ שהחליט שיש לו עניין לטפל בהסדרים המעוותים שהשיג ועד במונופול או גוף חזק במשק מסכן לא רק את 1,000 הקולות של הוועד הספציפי הזה. הוועד גם יכול לעשות לו 'דילים על הראש' ולהתנות תמיכה במועמדים מסוימים בכך שיחסלו את המועמד שסרח. וכך, ההחלטה לצאת נגד האינטרסים של הוועד עלולה לעלות לו באובדן של אלפי קולות יקרים ונחוצים. כמה אנשים היו מוכנים לסכן את מקום עבודתם ואת הקריירה שלהם כדי לשרת איזה צרכן כללי (במקרה זה, לקוח של רשות שדות התעופה), שככל הנראה לעולם לא יבין ולא יוקיר תודה על מה שנעשה למענו?

"מערכת דילים נוספת שמעצימה את האפקטים האלה ולעולם לא זוכה לכיסוי בעיתונות היא מערכת שיתוף הפעולה הבלתי רשמי בין הוועדים השונים. לקראת יום הדין יישבו הפוקדים המרכזיים מטעם הוועדים לישיבת תיאום גורלית, מעין ישיבת מטכ"ל של האוגדונרים הראשיים שמתכוונים לשנע את כוחותיהם ביום הפריימריז. במקרים האלה יידונו בעיקר מקרי הקיצון, כלומר במי תומכים 'מלא־מלא' ולמי 'הולכים על הראש'. מועמד שיקבל תמיכה מלאה מהמטכ"ל של הוועדים יכול להרשות לעצמו לנוח על זרי הדפנה. ביום הפריימריז יזרמו אליו 7,000–10,000 קולות מבלי שנקף אצבע למען הציבור. כל מה שהוא עשה זה חסם בשקט, מתחת לרדאר, רפורמות בעד הציבור הכללי - והנה הוא כוכב גדול בפריימריז ובמפלגה ומטאור בפוליטיקה הישראלית.

"כך, מועמדים כמעט אנונימיים יכולים לבצבץ ולהפתיע. תרחיש זה נכון ביתר שאת בשיטת המחוזות, שבה נדרשים אלפי קולות בודדים כדי לשריין מקום בכנסת. כמובן שבעת ראיונות ההיכרות שיערכו הפוליטיקאים החדשים בתקשורת הם יספרו לנו על 'הרצון שלהם לתרום לציבור ולעסוק בעשייה חברתית נמרצת', בעוד שבפועל העשייה הפוליטית שלהם מסתכמת בשימור המצב הקיים - מניעת רפורמות במקומות המסואבים והמושחתים ביותר במדינה.

"באופן הזה, ייתכן שח"כ אפרורי, בינוני ולעתים אפילו מושחת יחלוש על אלפי קולות מבלי שעשה פעולה בעלת ערך ציבורי כלשהו. להפך, הוא שאב ערך מהציבור הרחב בשם קבוצת האינטרס. לעומת זאת, ח"כ אחר - שפעל במרץ בוועדות הכנסת, התעמק בתוכן והשתדל לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר - יידחק ביום הדין לתחתית הרשימה, משום שייחשב 'הזוי ולא מחובר' ו'לא מתאים לפוליטיקה'.

"מערכת התמריצים המוסדית שתוארה כאן חזקה כל כך, עד שכמעט אין כל משמעות למשתנים נוספים כמו גיל, הרקע האישי של המועמד, יכולותיו, הידע שלו, הבנתו את המשק ובעיקר עבודתו בכנסת או בממשלה.

"כמעט כל אחד, בדרכו, יישר קו עם האוגדונרים של השטח, שהם בעלי העוצמה האמיתית. ההגונים מבין הח"כים ירטנו באוזני חבריהם הקרובים על המצב, ויבטיחו שיום אחד (שלעולם לא יגיע), כאשר יהיה להם מספיק כוח פוליטי, הם יעשו את השינוי.

"הבינוניים ביניהם כלל לא ישקיעו מחשבה בעניין, אלא ישכנעו את עצמם שכך עובדת השיטה ו'עדיף לדאוג לעצמך, כי איש לא יעשה זאת עבורך, וכי ככה כולם עושים'. הבלתי הגונים, לעומת זאת, יתמוגגו וייהפכו לשחקנים מצטיינים במסגרת השיטה.

"לכן לא ממש משנה אם הפוליטיקאי המדובר הוא בוגר המחאה החברתית שהצטרף למפלגת העבודה, יו"ר חדש שנבחר למפלגה, ח"כ צעיר יחסית או יו"ר ועדת כנסת (או שר) מנוסה ומשופשף: כולם מפנימים את האינטרסים, ומבחינתם לא רציונלי להילחם נגד התחלואים ברשות שדות התעופה או בכל גוף חולה אחר במגזר הפרטי או במגזר הציבורי.

"אבל אני צריך לסיים באופטימיות: כאשר השינוי יבוא ממקום אחר, מחוץ למערכת הפוליטית, ותצטבר מסה קריטית של תומכים, אזי המנגינה תשתנה, ובוגרי המחאה בכנסת יוכלו שוב לאמץ סיסמאות ולומר לנו בלהט שהישראלים החדשים רוצים שינוי. עד אז, לא הייתי עוצר את נשימתי בהמתנה לסוס הלבן מתוך המערכת הפוליטית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#