מרכז המחקר של הכנסת: המדינה לא הבטיחה תחרות כשהפריטה חברות

במסמך לח"כים מוצע שהממונה על הריכוזיות יהיה חלק מהממונה על ההגבלים ,וכן להוסיף רשימת ענפים שיכללו ברשימת "תשתיות חיוניות" שמי שנכלל בה ומוגדר כריכוזי לא יוכל להתמודד במכרזים להקצאת זכויות

צבי זרחיה
צבי זרחיה

בחינת הקצאות על ידי המדינה שבוצעו בעשור האחרון מעלה כי במקרים רבים לא נשקלו שיקולי הבטחת תחרות, ענפית ומשקית, במקרים של הפרטת חברות ממשלתיות ובמקרים של הקצאת זכויות בתשתיות חיוניות כמו מים ויצור חשמל - כך קובע איל קופמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת במסמך ששיגר הלילה אל חברי ועדת הכספים הדנים ב"חוק הריכוזיות".

בהתייחס להצעה בחוק למנות "ממונה על צמצום הריכוזיות" ש"יהיה עובד מדינה האחראי על כתיבת חוות דעת ומתן יעוץ במקרים של הקצאות זכויות על ידי המדינה וישתייך למשרד האוצר. עוד נקבע כי "בהצעת החוק אין פירוט מלא של הממשקים בין הרגולטורים הקיימים (הממונה על ההגבלים, המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, רשות ני"ע וגופים נוספים) לבין הממונה החדש. על כן, יכול להווצר מצב של "שטחי חפיפה רגולטורים". כלומר, תחומים שבהם תהיה פעילות כפולה של שני רגולטורים. בשל כך ניתן יהיה לשקול להטיל את התפקיד החדש על רגולטור קיים, כמו הממונה על ההגבלים העסקיים, שיעסוק הן ברגולציה על התחרות הענפית והן ברגולציה על התחרות הכלל משקית. במקרים מסויימים ייתכן שתהיה ניגודיות בין שיקולי התחרות הענפית לבין שיקול הריכוזיות הכלל משקית, אולם, גם היום קיימת לעיתים ניגודיות בקרב רגולטורים שונים בין שיקולי יציבות ותחרותיות".

כתבות נוספות באתר TheMarker

11 טיפים לשימוש יעיל באפליקציית Waze

"יש גבול לבורות" // אי הדיוקים "הקלים" של יאיר לפיד

צילום: סי בנק, אלברטו דנקברג, לימור אדרי

ח"כים רבים בוועדת הכספים סבורים שיש להטיל את סמכויות "הממונה על צמצום הריכוזיות" על הממונה על ההגבלים במשק ולא ליצור משרה נפרדת באוצר. עוד צויין במסמך כי "לפי הצעת החוק, חוות הדעת של הממונה הינה המלצה בלבד וההחלטה בכל הליך תקבע על ידי הרגולטור הענפי לפי שיקול דעתו. הניסיון מלמד כי לרוב הרגולטורים הענפים אין מומחיות בתחום התחרותיות הענפית הריכוזית הכלל משקית, וכי רשות ההגבלים העסקיים צברה במשך ההשנים ידע ומומחיות בתחום התחרותיות הענפית.

"בנוסף, לעיתים הרגולטורים הענפיים נוטים לשים דגש על נושא היציבות בענף ופחות על התחרותיות. הטלת הסמכות בנושא על הממונה על ההגבלים עשויה להביא לאיזון בתהליך קבלת ההחלטות לגבי השתתפות של גורמים ריכוזייים בהליך ההקצאה".

בסוגיית רשימת התשתיות החיוניות מוצע להרחיב את הרשימה הקיימת המפרטת רשימת תשתיות חיוניות הכוללת 23 תחומים שמי שנכלל בהם והוא עונה על הגדרת גורם ריכוזי - לא יוכל להשתתף במכרז להקצאת זכויות. במסמך צויין כי מהרשימה נפקדים תחומים כמו: בנקאות, פנסיה, ביטוח, כלי תקשורת אלקטרוניים ורפואה. כמו כן, להבדיל מרשימת גורמים ריכוזיים שתגובש על ידי הממונה ותעודכן על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים אחת לשנה, אין התייחסות לגבי עדכון רשימת תשתיות חיוניות".

בעניין הקריטריונים להחלטה של רגולטור לגבי השתתפות של גורם ריכוזי בהליך ההקצאה, אין בהצעת החוק קריטריונים כמותיים לדוגמא של נתחי שוק, אבל יש הגדרות כמותיות לגבי קביעת הגורמים הריכוזיים (כמו למשל גובה האשראי שלהם). ההחלטה של הרגולטור לאפשר או לא לגבי השתתפות גוף במכרז נתונה לשיקול דעתו של הרגולטור. בעניין זה קובעים במרכז המחקר והמידע כי "מצב זה עשוי ליצור חוסר בהירות ועשוי להביא להשתתפות גורמים בעלויות כספיות גבוהות בהליכי הקצאה שלבסוף יפסלו, ומנגד, לאי השתתפות גורמים אחרים שייתכן שלא היו נפסלים".

במסמך מצויין עוד כי בדומה לשוק האשראי הבנקאי גם שוק האשראי החוץ בנקאי ובעיקר הנפקת אג"ח הינו בעל רמת ריכוזיות גבוהה. בשנת 2012 יתרת האג"ח ללווים שחובם מעל 500 מיליון דולר עמדה על 91.4% מסך יתרת האג"ח, לעומת 75.5% בשנת 2004. הלווים הגדולים בשוק האג"ח הם גם הלווים הגדולים בשוק הבנקאי ועל כן קיימת סכנת הדבקות בין השווקים. כלומר, חדלות פרעון בשוק החוץ בנקאי שעשויה לזלוג לשוק הבנקאי. לקבוצות העסקים יש פוטנציאל להיות סיכון מערכתי בשל גודלן ובשל מורכבותן מה שמגביר את ההסתברות לזליגת הסיכון הקיים בהן במקרה של חדלות פרעון למשק כולו.

קופמן בוחן מי ירכוש בעתיד את אותן חברות ממשלתיות וזכויות וקובע כי "ניתן למנות סוגי רוכשים עתידים: משקיעים מקומיים שאינם גורמים ריכוזיים ואינם באותו ענף ומשקיעים מוסדיים, משקיעים זרים והציבור הרחב. הקצאת זכויות לפי שיקולים של תחרותיות ענפית וכלל משקית עשויה להביא בהמשך להתרחבות כלכלית של אותם ענפים להרחבת התעסוקה בהם ולהגדלת הכנסות המדינה ממסים.

בעניין הגורמים המוסדיים מציעים במרכז המחקר והמידע לשקול הקלה בהגבלות על משקיעים מוסדיים כך שהמשקיעים יוכלו במקרים מסויימים, כמו השקעה בתשתיות, להיות בעלי שליטה תוך שמירה על האינטרסים של ציבור העמיתים בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח. כך ניתן לשקול שהדירקטורים מטעם המשקיעים המוסדיים באותן חברות ימונו על ידי גורם ציבורי חיצוני וכן לנתק בין הבעלות של המשקיעים המוסדיים, בין היתר של גורמים ריכוזיים, לבין אחזקותיהם.

עוד מוצע לבצע "הפרטה עממית", כי "חלק מהחברות הממשלתיות ניתן להפריט באמצעות חלוקת מניות החברה לציבור הרחב. רעיון זה הועלה בעבר בהקשר של מכירת מניות הממשלה בבנק לאומי אבל לבסוף לא יושם. לפי הצעת מרכז המחקר, "באופן כזה הבעלות תתחלק למיליוני משקי בית ובכך יהיה ניתן להשיג 2 מטרות, צמצום הריכוזיות בשליטה על אותן חברות וצמצום האי שוויון בחלוקת ההכנסות וההון במשק. עם זאת, בכמה מדינות אמצעי זה הביא להשתלטות של מעטים על החברות המופרטות".

לגבי משקיעים זרים, מוצע לשקול הקטנת חסמי כניסה העומדים בפני משקיעים זרים וכן הגברת נסיונות השיווק וההצגה בקרב המשקיעים הזרים של הליכי הפרטת חברות והקצאת זכויות כפי שנעשה לעיתים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker