לפיד יקדם מחר הקמת החברה הממשלתית לדיור להשכרה בראשות מקורבו אורי שני

מקור המימון של החברה יהיה 8 מיליון שקל בשנה מתקציב הממשלה; ההחלטה תיכנס לתוקף רק אם מליאת הממשלה תאשר אותה; התנגדות באוצר, במשרד הבינוי וברשות החברות הממשלתיות להקמת החברה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

קבינט הדיור צפוי לקבל מחר החלטה, בהתאם להצעת שר האוצר, יאיר לפיד, להקמת חברה חדשה לדיור להשכרה במסגרת רשות החברות הממשלתיות שבמשרד האוצר.

בשל התנגדות תקיפה של נציגי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין למהלך, החלטת הקבינט תהייה בגדר המלצה בלבד. היא תקבל תוקף רק אם מליאת הממשלה תאשר אותה. באוצר מעריכים כי לפיד מתכוון להעמיד בראש החברה את מקורבו, אורי שני.

לדיון בקבינט הדיור קדמה שרשרת התפתחויות, חסרות תקדים כמעט, בכול הנוגע להקמת חברה ממשלתית חדשה. לפיד טורח על הקמת החברה, ועל העמדת אורי שני בראשה, כמעט מרגע כניסתו לתפקיד שר האוצר. בשבוע וחצי האחרון, חרף חופשת סוכות במשרדי הממשלה, התנהלו מאבקים קשים בין לשכת לפיד ולשכת היועץ המשפטי לממשלה, סביב הדיון היום בקבינט הדיור.

בהצעת המחליטים שגובשה באוצר, באישור יועצים משפטיים במשרד, דובר על אישור הקמת החברה החדשה לדיור להשכרה בקבינט הדיור. אולם נציגי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הודיעו ללשכתו של לפיד, בצורה חד משמעית, כי רק מליאת הממשלה יכולה לאשר הקמת חברה כנ"ל. לפיד טען כי לקבינט הדיור סמכויות כמו לממשלה.

לדבריו, בשל חשיבות נושא הדיור יש לקדם את הקמת החברה לדיור במהירות. לאחר מאבק עיקש בין לפיד ואנשיו באוצר ובין לשכת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר לפיד התעקש על אישור הקמת החברה בקבינט הדיור בו יש לו רוב מוחלט, התקבלה הצעת הפשרה. סוכם, כי קבינט הדיון ידון בנושא מחר וימליץ (ככל הנראה) על הקמת החברה לממשלה, אולם הדיון והאישור הפורמאלי להקמת החברה יעשה רק בממשלה.

בכותרת להצעת המחליטים נאמר כי תוקם חברה ממשלתית ייעודית לקידום נושא הדיור להשכרה, במסגרת הפרויקט הלאומי לדיור. להצעה נוסף מסמך, החתום על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות בפועל, רוני פרידמן, התומך בהקמת החברה. במסמך נאמר כי "הרשות אינה מתנגדת להקמת חברה ממשלתית לדיור, כמוצע בפני ועדת השרים לדיור". מצוין בו כי נשקלה אפשרות אחרת, לבצע את פרויקט הדיור באמצעות חברת ערים, אבל היא ירדה מהפרק.

בהצעת המחליטים להקמת קבינט הדיור, שגובשה על ידי לשכת לפיד, נאמר כי היא תוקם לאור האתגרים יוצאי הדופן בשוק הדיור. השר האחראי על החברה יהיה שר האוצר (בחברות ממשלתיות גדולות, כמו תעשייה אווירית וצבאית, שני שרים אחראים על החברה). דירקטוריון החברה ימנה בין 4 ל-9 דירקטורים, כאשר שני שלישים מהם עובדי מדינה, ו-3 מהם עובדי אוצר. בחברה יהיו עד 3 נציגי ציבור. הערכה היא כי אחד מהם יהיה אורי שני, וכי הוא ימונה, על ידי שר האוצר לפיד, למנכ"ל החברה. מנציגי הציבור בדירקטוריון נדרשים 5 שנות ניסיון לפחות בתחום תכנון ערים או בינוי או 7 שנות ניסיון בתחום עבודות תשתית. קריטריונים המתאימים לשני.

מקור המימון של החברה יהיה תקציב הממשלה. באופן נדיר נקבע כי החברה תתוקצב לשנתיים מראש, ולא לשנה כמקובל. התקציב התפעולי השוטף של החברה יעמוד על 8 מיליון שקל בשנה, ועם הקמתה היא תתוקצב לשנתיים מראש. ההון העצמי של החברה לקידום תכנון פרויקטים יעמוד על 20 מיליון שקל לשנה לשנתיים מראש.

להחלטה של לפיד להקים חברה ממשלתית לדיור קיימת התנגדות רבה בממשלה ובאוצר, בעיקר באגף התקציבים, אבל גם ברשות החברות הממשלתיות. גם משרד הבינוי והשיכון, וגם רשות מקרקעי ישראל (בעבר ממ"י), שהיו עד כה האחראים מטעם הממשלה על הנושא, אינם מתלהבים, בלשון המעטה, מהמהלך, בטענה לכפילויות, עודף בירוקרטיה, ובזבוז כספי ציבור.

בכיר באוצר אמר כי כנראה מאחורי ההתעקשות של לפיד והלחצים שהפעיל להקמת החברה, עומדת יוקרתו המיניסטריאלית והאישית. מה שהביא לפשרה המשונה, של אישור בקבינט ולאחר מכן בממשלה, במקום להניח את ההצעה ישירות על שולחן הממשלה. לדבריו, בקביעת תקציב דו-שנתי לחברה, יש משום ניסיון לקבוע עובדות בשטח, שקשה יהיה מאוחר יותר לבטל אותן.

הפתרון של יש עתיד

היוזמה להקמת 150 אלף יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך בטווח הזמן של העשור הקרוב הופיעה לראשונה בקמפיין הבחירות של "יש עתיד" בראשות לפיד, כפתרון המרכזי לבעיית מחירי הדירות המאמירים והכאוס השולט בשוק השכירות המבוסס על דירות במגזר הפרטי. כיום מופיעה התכנית בקווי היסוד של הממשלה, וצוות בינמשרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, כבר שוקד על קידומה.

בפני החברה החדשה צפויים לעמוד אתגרים לא פשוטים לנוכח סימני השאלה הרבים שהעלו עד כה הדיונים בתוכנית. כך למשל, היתכנותה הכלכלית טרם הוכחה. על אף שבשלב התחלתי זה קשה להעריך מה צפויה להיות התשואה על ההשקעה עבור גופים מוסדיים שייכנסו לפרויקט, לא נראה כי זו צהיה גבוהה יותר מאפשרויות השקעה אלטרנטיביות של גופים אלה, כי אם נהפוך הוא, נמוכה משמעותית. על מנת להפוך את ההשקעה בפרויקט ליותר אטרקטיבית, מינתה לפני כחודש וחצי החשבת הכללית באוצר מיטל עבאדי-בויאנג'ו ועדה בינמשרדית חדשה שתפקידה יהיה ליצור מנגנון אשר יבטיח תשואה מינימלית, מעין "רשת ביטחון", למוסדיים אשר יבקשו לקחת חלק בפרויקט.

יתרה מזו - במכרזים הספורים שקיים עד כה המנהל לקרקע עבור פרויקטים להשכרה, היו ההצעות הזוכות נמוכות ביותר, כשהמדינה נפרדת מקרקע במיקומים אטרקטיביים (רעננה, כפר סבא) במחיר אפסי, ומסבסדת את רכיב הקרקע בעד מיליון שקל לדירה. סבסוד שכזה ל-150 אלף דירות לא מדמיינים פקידי האוצר גם בחלומותיהם השחורים ביותר, וגם לא מחצית ממנו, ולכן על החברה החדשה יהיה למצוא את המודל הכלכלי שיעבוד בטרם יחלו שיווקי הקרקעות.

ולבסוף – גם בהנחה שלכלל הבעיות המופיעות מעלה יימצא פתרון, והתוכנית תתקדם כמתוכנן, מדובר במהלך שעתיד להניב פירות ממשיים בדמות דירות ראשונות להשכרה רק בעוד כ-4 עד 5 שנים, הזמן שיידרש לאיתור הקרקעות המתאימות, תכנון השכונות ואישורן, שיווק הקרקע וכמובן ביצוע הבנייה בפועל ואכלוס. מדובר בזמן ממושך למדי מבחינת זוג צעיר המבקש להשיג דיור יציב כבר כיום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום