"הממשלה לא רוצה להיאבק בכלכלה השחורה בגלל קשרי הון־שלטון"

נשיא וריפון ישראל, לייזי ינאי, סבור שהממשלה אינה מעוניינת באמת בצמצום השימוש במזומן - ויוצאת ידי חובה בהקמת ועדה שאינה מעודכנת בתחום התשלום האלקטרוני ■ לטענת מנהל רשות המסים לשעבר, התוכנית למלחמה בהון השחור עלולה לסיים את דרכה במגירה במשרד רה"מ

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

“ממשלת ישראל אינה מעוניינת באמת לקבל החלטה לצמצום השימוש בכסף מזומן. גם אם תגיע לידי החלטה להחיל חובת מעבר לאמצעי תשלום אלקטרוניים כתחליף למזומן, הרי שבפועל לא יאכפו החלטה כזאת” - כך טוען לייזי ינאי, נשיא וריפון ישראל וסמנכ”ל תפעול בווריפון העולמית.

וריפון, שמרכזה בארה”ב, מפתחת ומוכרת מערכות תשלומים אלקטרוניים. החברה פועלת במדינות רבות, ומלבד מכירה ללקוחות עסקיים, היא מקדמת טכנולוגיות לתשלומים אלקטרוניים ברמה עירונית או ארצית.

ינאי מברך על החלטת הממשלה, להקים ועדה בראשות הראל לוקר לצמצום התשלומים במזומן בישראל, אך אינו מאמין ברצונה הכן של הממשלה לבצע החלטה כזאת.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

אחרי פריצת קו ההתנגדות של ת"א 25: האם מגמת העליות תימשך?

"נשים חושבות שהן צריכות להיות מדהימות כדי להיכנס לפוליטיקה; גברים ממש לא"

לייזי ינאי

ינאי מזכיר כי בוועדה לא נמצא אף מומחה בעל שם עולמי בתחום אמצעי התשלום הדיגיטליים. לדבריו, ישראל לא מיהרה בשנים האחרונות להקטין סיכונים לאזרחיה בתחום התשלומים האלקטרוניים, ועתה יוצאת ידי חובה, בהקמת ועדה שאינה מעודכנת בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום התשלומים האלקטרוניים.

תעזבו את נהג המונית

ינאי מותח ביקורת גם על האופן שבו הממשלה מתמודדת עם בעיית ההון השחור. הוא מחלק את הכלכלה השחורה בישראל לשניים: העלמות מס של עובדים “שאינם סוגרים את החודש”, לעומת הכלכלה השחורה האמיתית, הפלילית, שמרכזת את סכומי הכסף הגדולים.

לדברי ינאי, המדינה עוצמת עיניים ביודעין מול הכלכלה השחורה של המורה שנותנת שיעורים פרטיים, נהג המונית או האינסטלטור שעובדים ללא קבלות, כדי להשלים את ההכנסה החודשית של המשפחה - במקום להקים מערכות סוציאליות ממשלתיות לטיפול במי שלא גומרים את החודש :“כלכלה שחורה בהיקף נשלט מהווה מעין שסתום ביטחון עבור הממשלה, כאמצעי להימנע מטיפול בבעיות סוציאליות בשכבות חלשות.

"אני שומע כל פעם שעצרו נהג מונית או חשמלאי שלא נתנו קבלות. האם מתשלום המס שלהם המדינה תיוושע? הרי כולם יודעים שהכסף השחור הגדול נמצא בהעלמות המס הגדולות”.

גם מומחים מתקשים להעריך את היקף הכלכלה השחורה בישראל. מחקר שערך הבנק העולמי ב–2007 העלה כי הפעילות הכלכלית בפועל בישראל גדולה בכ–23% מהפעילות המדווחת. לפי הערכות נוספות, היקף הכלכלה השחורה בישראל הוא 100–250 מיליארד שקל בשנה - השקולים ל–10%–25 מהתוצר.

לדברי ינאי, “המלחמה האמיתית והקשה היא בהלבנת הון שחור. זו מערכה שדורשת אמצעים ומשאבים, וכוח אדם מיומן בהתחקות אחרי מסלולי כסף מסביב לעולם. זו מלחמה שקשה להצליח בה, והיא אינה מניבה פירות פוליטיים מיידיים וכותרות עבור הפוליטיקאים.

“הקימו במשטרה כוח משימה בדיוק למטרה זו, תופסים אנשים שמלבינים הון שחור, כסף שיוצא החוצה מהמדינה וחוזר דרך עמותות פיקטיביות ותרומות. שם, בין השאר, הכסף הגדול. אבל היחידה הזאת קטנה”.

לטענתו, “לא מטפלים בהון השחור בישראל בשל קשרי הון־שלטון, וגם מכיוון שהמלחמה ארוכה וממושכת ואת ההישגים רואים בעוד שנים. לאנשים בשלטון נוח ברמה הפוליטית לא לטפל בבעיה בצורה אמיתית. אנחנו חושבים שאנחנו ידועים מי מקורב למי בישראל, בהקשר של הון שלטון, אבל אנחנו לא יודעים”.

ינאי מודה כי מבחינתה של וריפון, “אם נכריח את כל אזרחי המדינה, גם המורה ונהג המונית, לקבל תשלומים רק בכרטיסי אשראי, מאוד נשמח. אבל אני באופן אישי מאוד אכעס, כי כך לא נלחמים בהון השחור האמיתי”.

לדבריו, האמריקאים נלחמים בהון השחור ברמת המאקרו, בעזרת מיטב עורכי הדין, החוקרים ורואי החשבון. "הם לוכדים שישה מקרים מתוך 100, ונכנסים בהם חזק - חיפושים אגרסיביים, משפטים, פרסום וכלא לשנים ארוכות. כך הם גורמים לחיל ורעדה בכל התחום. שמעתי שמס הכנסה בישראל קיבל תוספת של 700 איש למלחמה בהון השחור. השאלה היא כמה מהם יהיו פקידים במשרד, כמה מהם יהיו בשטח, כמה מהם יהיו הטובים שבטובים, שיהיו מסוגלים לטפל במלוא הכוח והעוצמה בהון השחור".

מנסים להימנע מהמגירה של רה"מ

יהודה נסרדישי, שהיה עד לפני שנתיים מנהל רשות המסים, עוקב בדריכות אחרי הניסיונות המחודשים להילחם בהון השחור. נסרדישי חושש כי כשהלחץ בנושא יפחת, מסקנות הוועדה יונחו - כמו הרבה מקודמותיהן - במגירה במשרד ראש הממשלה.

נסרדישי מציין כי ההחלטה להגדיל את כוח העובדים ברשות המסים ב–700 איש, שהתקבלה בעידן יורשו, דורון ארבלי, נשמעת אולי טוב, אבל אם יורדים לפרטים רואים כי מתוך ה–700 - 450 הם סטודנטים, שמוגדרים ככוח עזר פקידותי, וגם בין שאר ה–250, חלק גדול מהם הם עובדי גבייה ומחשב. כך שרק חלק קטן מיועד לנושאים של העמקת הגבייה, לא כל שכן מלחמה בהון השחור.

יהודה נסרדישיצילום: תומר אפלבאום

לגופה של ההחלטה להקים את ועדת לוקר אומר נסרדישי כי יש לקבל אותה בברכה, אם תישא פירות. לדבריו, לפי פרסומים שמקורם במשרד ראש הממשלה, במשק יש 55–60 מיליארד שקל במזומן -

5 מיליארד במערכת הבנקאות ו–50–55 מיליארד בידי הציבור. רק לפני עשר שנים כמות הכסף במשק היתה כ–30 מיליארד. כך, הגידול בכמות הכסף הרבה יותר מהיר מקצב גידול האוכלוסייה - מה שמגדיל את הסיכוי לגידול בהון השחור.

לדברי נסרדישי, איש אינו יודע את היקף ההון השחור האמיתי במשק, ו"מסתובבים מספרים שונים". הוא מציין כי קשה להעלים עסקה שמתבצעת בכרטיס אשראי או בצ'ק, כי היא משאירה עקבות.

כשעסקה בין נותן השירות ומקבל השירות היא במזומן, לעתים קרובות יש לשני הצדדים אינטרס משותף שלא לדווח עליה לרשויות המס. במקרים של תשלום במזומן לא נשארות עקבות, ולכן לרשויות המס קשה לעלות עליו.

המשתמשים בהון שחור מעדיפים לבצע עסקות בחלקן או במלואן בלי להשאיר שובל. חלק מהעסקות גם מתבצע מעבר לים. לכן, מדגיש נסרדישי, ההחלטה של הממשלה להתמודד עם התשלומים במזומן נכונה, אבל לא פשוטה. בעיקר מכיוון שלא ברור אם הוועדה תצליח להוביל להחלטות הנדרשות. הוא מדגיש כי “שיהיה ברור, מלחמה בהון השחור דורשת הרבה תחכום”.

נסרדישי מציין כי “לפני כשלוש שנים אמרתי בישיבת ממשלה שדנה בהון השחור, ואני מאמין בדברים גם כיום, כי הדרך היחידה להצליח במלחמה הלא פשוטה בהון השחור היא קבלת החלטת ממשלה שתקדש מלחמה בהון השחור, ותקבע, יעדים, זמנים, אמצעים, כולל מערכות מחשוב מתקדמות, וגם ענישה מרתיעה - החלטת ממשלה על מאמץ מרוכז של כל כוחות האכיפה, לא רק רשות המסים, אלא גם המשטרה, הרשות להלבנת הון ומערכת המשפט. לשיפוט מהיר ולפרסום התוצאות שלו בציבור חשיבות רבה להצלחת המלחמה”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker