יש עתיד? |

צפו בהצעת התקציב המלאה שפירסם משרד האוצר

שר האוצר בדיון על תקציב המדינה: "מה שעשינו לא פופולרי אבל הכי אחראי - לאף אחד אין זכויות יוצרים על הדאגה לשכבות החלשות" ■ תקציב משרד החינוך יסתכם בכ-43.4 מיליארד שקל ב-2013 ■ משרד הבינוי והשיכון יתוקצב ב-5.7 מיליארד שקל ב-2013

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"מה שעשינו לא הכי פופולרי אבל זה הדבר הכי אחראי שהיינו צריכים לעשות", כך אמר הבוקר שר האוצר יאיר לפיד בוועדת הכספים בדיון על תקציב המדינה לשנים 2014-2013. כמה שעות מאוחר יותר, משרד האוצר פירסם סוף סוף את מסמך התקציב לשנתיים הקרובות.

דיור: תקציבים לפינוי מחנות צבאיים ולרפורמות בוועדות התכנון והבנייה

מספר תקציבים מוקצים לטיפול בנושאי הדיור. גודלו של הראשון בהם אינו ברור עדיין ומיועד לפינוי המחנות הצבאיים במרכז הארץ. במסגרת החלטה ממשלתית, הוחלט על פינויים המלא של מחנות אמ"ן והתקשוב, וכן של מחנות נוספים במרכז הארץ ובאזורי הביקוש והחזרתם לרשות מקרקעי ישראל. לשם כך, נדרש מהלך משלים להעתקת יחידות נוספות משטחי מחנות אלו.

בהמשך, סוכם בין משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל על עבודת מטה משותפת במטרה לקדם את פינוי המחנות, המכונה שוה"ם (פרויקטים לשיווק ולהעברת מחנות). במסגרת עבודה זו, ייבחנו עלויות העתקת המחנות, עלויות הגירתם וכן פוטנציאל השיווק מפינויים. עם סיום עבודת המטה, יגבשו המשרדים הסכם מסגרת ומתווה לפינוי המחנות.

תקציב שני יגיע למינהל תכנון במשרד הפנים, כדי לאפשר לו להגשים את הרפורמות הנדרשות בוועדות התכנון והבנייה בישראל. להמשך הפעלת "ועדות הסופרטאנקר", הווד"לים, תוקצב מִנהל התכנון ב-15 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2013 ו-2014.

במרכז החלק הראשון של הרפורמה המתוכננת בוועדות התכנון והבנייה, מינהל התכנון בחר להתמקד בביזור סמכויות התכנון בהיקף נרחב לוועדות המקומיות, על מנת לקצר את הליכי התכנון ולהתמקד בטיוב, בשיפור ובקיצור הליך רישוי הבנייה. בין הייתר, יצטרכו האחרונות לקדם תוכניות מתאר בשטחן, והמדינה מתקצבת את קידום התוכניות האלו ב-45 מיליון שקל לכל אחת מהשנים 2013 ו-2014.

משרד הבינוי והשיכון תוקצב ב-5.7 מיליארד שקל ב-2013 וב-5.6 מיליארד שקל ב-2014, מתוך החלטה שפעילות משרד הבינוי והשיכון מכּוונת ליצירת תנאים שיאפשרו מציאת פתרון דיור במחיר סביר לכלל האוכלוסייה, ויתמקדו בקבוצות אוכלוסייה חלשות יחסית.

יאיר לפיד בוועדת הכספים, היוםצילום: אמיל סלמן

בין היתר, המשרד יתמוך בזכאים מקרב האוכלוסיות החלשות באמצעות משכנתאות מסובסדות, השתתפות בתשלומי שכר דירה והקצאת פתרונות דיור בשיכון הציבורי. במקביל המשרד יעבוד בתחום ההיצע, בצורה של פעילות המכּוונת בעיקר לשיווק קרקע מפותחת וזמינה לבנייה למגורים, במטרה ליצור תנאים להרחבת היצע. 

חינוך: הקטנת הכיתות בלימודי מתמטיקה ועברית תבוטל

יסתכם בכ-43.4 מיליארד שקל ב-2013 וב-45.8 מיליארד שקל ב-2014, כולל תקציבי פיתוח. תקציב ההשכלה הגבוהה יעמוד ב-2013 על 8.8 מיליארד שקל וב-2014 על 9.1 מיליארד שקל.

בסך הכל, תקציב משרד החינוך יגדל בכ-6.2 מיליארד שקל ב-2013, ובכ-7.9 מיליארד שקל ב-2014, בהשוואה ל-2012. במקור, התוספות התקציביות למשרד היו אמורות להיות גבוהות בכ-1.5 מיליארד שקל, אך הוא קוצץ כחלק מהתוכנית הכלכלית שאושרה בממשלה.

בעקבות הקיצוץ, ייפגעו תוכניות משרד החינוך הכוללות את התוכנית להקטנת כיתות בלימודי מתמטיקה ועברית בכיתות ב', תוכנית הצהרונים בכל הארץ תבוטל פרט לישובים המוחלשים ביותר, והתוכנית לסבסוד תשלומי הורים קוצצה באופן משמעותי.

עיקר התוספת לתקציב החינוך תנתן כדי לממן את המשך הרפורמות המיושמות בתיכונים ובבתי הספר היסודיים - עוז לתמורה בתיכונים ואופק חדש בבתי הספר היסודיים. מדובר בהסכמי העבודה שנחתמו עם ארגוני המורים, לפיהם תינתן תוספת שכר למורים ובתמורה יגדל מספר שעות ההוראה והשהייה בבית הספר השבועיות שלהם. עבור שתי הרפורמות יעביר משרד האוצר תוספת תקציבית של 1.9 מיליארד שקל ב-2013, וכ-820 מיליון שקל ב-2014.

בנוסף, עבור המשך יישום התוכנית לחינוך חינם בגנים בגילאי 3-4 יעביר האוצר תוספת תקציבית של 1.2 מיליארד שקל ב-2013 וכ-140 מיליון שקל נוספים ב-2014
עבור פריסת צהרונים בישובים המוחלשים ביותר (השייכים לאשכול השלישי ומטה) יעביר משרד האוצר כ-600 מיליון שקל ב-2013, ולאחר מכן סכום זהה באותו שנה.

בהצעת התקציב מפורטים הצעדים העיקריים שהמשרד יבצע הכוללים את העצמת מעמד המנהל, הרחבת אפשרויות ההורים לבחור בין בתי הספר השונים באזור המגורים, והגברת השקיפות בתקציב החינוך.

את שני הסעיפים הראשונים החל משרד החינוך ליישם כבר בשנים האחרונות, בתקופת כהונתו של שר החינוך הקודם, גדעון סער.

לאחרונה גיבה שר החינוך, הרב שי פירון, את שר האוצר יאיר לפיד על הקיצוץ, ואמר כי "את מרבית הקיצוץ הצליח משרד החינוך לספוג "ללא נזק ממשי לאיכות החינוך".

ממשרד החינוך נמסר כי הם "שוללים באופן גמור את הפרשנות שנתן הכתב לנתוני התקציב של המשרד. פרשנות זו מעידה יותר מכל על אי היכרות והבנת תקציב משרד החינוך. בשל קוצר הזמן, נמנע המשרד לערוך מסמך יסודי ומעמיק אשר יכול לפרט את הסעיפים המדוברים ובכך לשלול את פרשנות הכתב.

"בשנים האחרונות מנוצל תקציב המשרד בשיעור הקרוב ל-100%. כל התייחסות על חוסר ניצול תקציב מעידה על אי הבנה של הנתונים. תקציב החינוך המיוחד גדל בהיקפים עצומים בשנים האחרונות ובוודאי שלא קוצץ".

למרות תגובת משרד החינוך, לא מדובר בפרשנות לנתונים אלא בהצגת תקנות התקציב של משרד האוצר. בניגוד לתגובת משרד החינוך, המשרד לא ניצל ב-2011 כ-1.75 מיליארד שקל מתקציבו בפועל, אחרי קבלת התוספות שניתנו לו ממשרד האוצר ושהוחזרו לבסוף לאוצר. כך גם בשנים 2008-2011 - המשרד לא ניצל מדי שנה סכומים שנעו בין 1.5-1.75 מיליארד שקל. שר האוצר, יאיר לפיד, ושר החינוך, שי פירון, ציינו גם הם כי משרד החינוך לא מנצל כ-1.5 מיליארד שקל מתקציבו מדי שנה.

משרד הכלכלה - הגדלת שיעור התעסוקה יעמוד במרכז

תקציב משרד הכלכלה לשנים 2013-2014 עומד על 5.2 מיליארד שקל. מהם, 2.8 מיליארד שקל הם הוצאה נטו ו-6.1 מיליארד שקל הם הרשאה להתחייבות.

אגף מעונות יום יתוקצב ב-1.180 מיליארד שקל ב-2013 וב-1.371 מיליארד שקל ב-2014. המדען הראשי יתוקצב ב-1.288 מיליארד שקל ו-1.266 מיליארד שקל בהתאמה.

אגף הכשרה מקצועית יתוקצב ב-772 מליון שקל וב-825 מיליון שקל בהתאמה.

מרכז ההשקעות יתוקצב ב-221 מליון שקל ו-330 מליון שקל בהתאמה. מסלולי תמיכה מינהלים יוסיפו 190 מליון שקל ו-244 מליון שקל בהתאמה לתקציבו.

עידוד עסקים קטנים יתוקצב ב-185 מליון שקל ו-154 מליון שקל בהתאמה.

הנושא שבראש סדר העדיפויות של המשרד לשנים אלה הוא הגדלת שיעור התעסוקה וההשתתפות בכח העבודהלצורך זה תהיה פריסה ארצית של התוכנית "יוצאים לעבודה".

הדגש באוכלוסיית מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה, יהיה על אוכלוסיית המובטלים הכרוניים, המאופיינת בחסמים מורכבים ליציאה לשוק העבודה שגורמים עוני ועוני בין-דורי.

שילוב אוכלוסייה זו בתעסוקה דורש השקעה משמעותית במתן שירותים תומכי עבודה, תוך המרה הדרגתית של הסיוע מתשלום קצבאות להשקעה בקידום סיכויי התעסוקה והסרת החסמים. זאת, במקביל להחלתו של מבחן תעסוקה אפקטיבי למקבלי הגמלה במטרה להבטיח את שילובם בתעסוקה, כפי שמקובל במדינות מפותחות אחרות (על פי המסמך).

צעדים נוספים יכללו הרחבת מערך מעונות היום המפוקחים והמסובסדים כחלק ממדיניות הממשלה לסייע בעידוד ובהסרת חסמים, ליציאת הורים לילדים קטנים לעבודה ובמטרה להגדיל את תעסוקת שני בני הזוג וכן ייעול מערך ההכשרה המקצועית, באמצעות הרחבת השימוש בשוברי הכשרה מקצועית, ובנוהלי הכשרות במקום העבודה - תוך התאמת הנהלים הקיימים לשם יצירת דרישת השמה לקורסים המתוקצבים, או המבוצעים על ידי האגף להכשרה מקצועית.

כמו כן, יתקיימו תוכניות ממוקדות להגדלת שיעורי התעסוקה בקרב אוכלוסיות מעוטות השתתפות בכוח העבודה, כגון גברים חרדים ונשים ערביות.

המשימה השניה תהיה הורדת יוקר המחיה באמצעות ישום המלצות ועדת המזון - בהן שקיפות מחירים ברשתות, הסדרת יחסי ספקים וקמעונאים, ישום מודל להגברת תחרות אזורית בין קמעונאים והקלות ביבוא מזון.

פרק מיוחד במשימות משרד הכלכלה מתייחס לרפורמה במכון התקנים באמצעות תיקוני חקיקה, שתקל את הרגולציה על יבואנים. בנוסף, על מנת למנוע בדיקות מעבדה מיותרות ולהפחית את הביורוקרטיה ביבוא מוצרים לישראל, הוטל על מכון התקנים לחתום על הסכמי הכרה בבדיקות ההתאמה לתקן של מעבדות בעלות פריסה בינלאומית רחבה.

ההסכמים יכללו הכרה בבדיקות ההתאמה לתקן לכל התקנים הישראליים הרשמיים המאומצים מתקנים בינלאומיים. תיקון זה נועד להקל על היבוא והוא צפוי להגביר את התחרות בשווקי המוצרים המיובאים, להגדיל את ההיצע ואת המגוון העומדים בפני הצרכן ולהוריד את מחיריהם, לשיטת האוצר 

במקרה שהמכון לא יעמוד במוטל עליו, יפעיל הממונה על התקינה במשרד הכלכלה תוכנית ניסויית לצורך בחינת האפשרות לאשר מעבדות בחו"ל שיתנו אישור על עמידה במפרט טכני של תקן רשמי.

במסגרת התוכנית יאושרו שתי מעבדות בדיקה הפועלות והמוכרות בשווקים בינלאומיים משמעותיים. היעד השלישי הוא קידום עסקים קטנים ובינוניים. הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה תפעיל תוכנית למוקדי שטח שיסייעו ליזמים.

נוסף על כך, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, יחד עם משרד האוצר, מגבשים תוכנית להגדלת מקורות המימון לצורך צמיחה וגידול הפעילות העסקית של עסקים קטנים ובינוניים בעלי פוטנציאל צמיחה משמעותי.

מטרת תוכנית זו היא להתמודד עם אחד החסמים המשמעותיים העומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים לצורך הרחבת פעילותם - מחסור במקורות הון. חסם זה מקשה מאוד על התפתחות עסקים בעלי פוטנציאל צמיחה משמעותי, בעיקר לשווקים הבינלאומיים.

קידום ענף ההיי-טק יתמקד בהפעלת תוכנית חדשה על ידי משרדי הכלכלה והאוצר לתמיכה בחברות מתחילות יחודיות. התוכנית באה לידי ביטוי במספר פרמטרים: היקפי המימון לפרויקטים בתחום המחקר והפיתוח, השימושים הרלוונטיים לתמיכה והתנאים הנדרשים למימון נוסף מעבר למימון המדען הראשי.

על מנת לעודד שיתופי פעולה בין המחקר והפיתוח האזרחי לזה הביטחוני סיכמו משרדי הכלכלה, הביטחון והאוצר על הפעלת תוכנית חדשה לתמיכה במו"פ דואלי לשימושים אזרחיים וביטחוניים. במסגרת התוכנית תינתן תמיכה לתוכניות מחקר ופיתוח בעלות שימוש אזרחי וביטחוני במקביל. התוכנית צפויה לשפר את הסינרגיה בין המו"פ הביטחוני לזה אזרחי ובכך לתרום להתפתחות התעשייה בישראל. 

"אין זכויות יוצרים על דאגה לחלשים"

לדברי לפיד, "לאף אחד אין זכויות יוצרים על הדאגה לשכבות החלשות. ליבי נשבר בקרבי מול כל אמא חד הורית וילד מתחת לקו העוני. נדאג לאנשים הללו כי זה תפקידנו. הדבר שהן הכי זקוקות לה שהיא מדינה חזקה. ולכן, יש לדאוג מסגרת תקציבית חזקה".

שר האוצר אמר עוד כי "כשמגדילים את הגירעון יש פגיעה באמינות הממשלה. כבר הורידו לנו חלק קטן מדירוג האשראי כתוצאה מהפגיעה באמינות הפיסקלית. לדברים הללו יש נטייה להידרדר מהר.

"זה יוצר סיטואציה שמשלמים יותר על הריבית שלנו. אנו מייצרים מצב שבו אם ישראל משלמת 3% על הריבית, זה יעלה ל-4%-5% ואז אנו מבזבזים כסף טוב ומשלמים על כסף רע. את הכסף הזה אנו רוצים להעביר לבריאות, לרווחה, לחינוך ולביטחון ולא לשלם על ריביות. ככה מתחילות כלכלות להידרדר והאחריות המשותפת שלנו שזה לא יקרה".

לפיד ציין כי "התקציב בנוי משתי מטרות: האחת לתת תשובה למשבר התקציבי. היה צריך לפעול חזק, מהר ואגרסיבי כדי לשמור על הישגי המשק - האבטלה הנמוכה. אנחנו לא רוצים להגיע לאבטלה כמו בספרד וגם לשמור על השירותים החברתיים. המטרה השנייה עם היציאה מהמשבר היא לבנות צעדים בוני צמיחה. נכניס ציבורים שונים למעגל התעסוקה שלא היו חלק ממנו עד כה. זה מייצר צמיחה".

"חשוב מאוד שוועדת הכספים ומשרד האוצר יעבדו זה עם זה ולא זה נגד זה. השכל לא נמצא במקום אחד. יש פה הרבה שכל וניסיון מצטבר ואנו רוצים להיעזר בו", אמר לפיד, שהוסיף גם כי "רוב האנשים סביב השולחן הם אנשים פוליטיים. קל לכם לדמיין במקומי, ואתם יודעים שאדם פוליטי לא רוצה להיכנס לתפקידו ומיד להעלות את המע"מ.

"אתה עושה את זה רק כשאין ברירה. אין לנו ברירה אלא לתקן את המשבר הפיסקלי שבתוכו אנו נמצאים. בצד ההכנסה העלנו את המע"מ, מס הכנסה ואת מס החברות". בהתייחסו לקיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הבטחון אמר לפיד כי "רעדה ידי לפני הקיצוץ. אני יודע איזה איומים מכוונים אל מדינת ישראל".

יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי  "התקציב הוא לא פשוט. קיבלנו גירעון של 40 מיליארד שקל שצריך לכסות אותו. ננסה לשפר ולתקן את התקציב ולנסות ולהעביר עומסים משכבה אחת לשכבה אחרת". דבריו עוררו סערה, בעיקר בקרב ח"כים מהאופוזיציה משה גפני (יהדות התורה) ויצחק כהן (ש"ס).

ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה באוצר, מיכאל שראל, אמר כי "הדרך היחידה להגדיל את רמת החיים היא רק דרך הגדלת התוצר לנפש דרך השתתפות בשוק העבודה, ודרך הגדלת הפיריון של העובדים על ידי רפורמות, הגדלת תחרותיות וחדשנות".

"בתחום הצמיחה המצב מצויין. שיעורי צמיחה של המשק בשנים האחרונות הם מרשימים. בשנה-שנתיים אחרונות אנו עם צמיחה יפה בסביבות 3%, שיעור הגבוה יותר מבאירופה ובארה"ב. הגירעון כעת הוא לא בגלל צמיחה נמוכה". ח"כ אראל מרגלית (עבודה) העיר כי "הגרעון הוא בגלל תכנון לא נכון".

שראל הדגיש כי "ההישג החשוב של המשק, שיעור אבטלה נמוך (6.9% מכוח העבודה האזרחי) נמוך בקנה מידה היסטורי, וכן נמוך בהשוואה בינלאומית. אם חושבים על הקטנת הגירעון להשבת היציבות הפיסקלית זה הזמן, ולא בתקופה שבה האבטלה היא 15%-20%. חשוב לעשות צעדים להשבת המשמעת הפיסקלית כשאנו נמצאים במצב נוח מבחינת האבטלה".

שראל הוסיף כי "בעשורים הקרובים יהיה גידול ניכר באי שיוויון, אלא אם תהיה התכנסות חברתית. אם הערבים והחרדים יגדילו את השתתפותם בשוק העבודה והפיריון וישתלבו, אזי הדבר יבוא לידי ביטוי בכך שלא יהיה גידול באי שיוויון.

"בטווח הבינוני הצמיחה תהיה מתונה מאשר בעבר, ויש לכך השלכות על המדיניות הפיסקלית. רוב הסיכויים שבשל הדמוגרפיה, הצמיחה לא תהיה תהיה בשיעור בינוני. יש ירידה קלה בקצב הגידול של האוכלוסיה, אבל בגילאי 64-25 יש ירידה דרמטית בהשתתפות הזו בכוח העבודה. בחומש הבא יגדל שיעור השתתפות בשוק העבודה של אוכלוסיה זו ב-1%, לעומת 3% בעבר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker