סערה בוועדת הכספים: "רוב הרגולטורים נקנים על ידי הטייקונים בשיטת הדלת המסתובבת"

יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא הופיע בפני הוועדה וטען כי "הטייקונים מחליפים כובעים מהבוקר עד הערב. בבוקר הם עיתונאים, אחר כך הם נדל"ניסטים ואחר כך בנקאים ובערב חובשים כיפה או צילינדר. לאחר שהוקמה ועדת הריכוזיות קנה נוחי דנקנר את 'מעריב' כדי לפגוע ב'הארץ'"

צבי זרחיה

סערה פרצה הבוקר בוועדת הכספים בדיון על חוק הריכוזיות לאחר שיו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא טען כי "רוב הרגולטורים נקנים על ידי הטייקונים. יש דלת מסתובבת שבה לאחר גמר הכהונה הם עוברים לעבוד במגזר העסקי".

הוא הזכיר את יו"ר ועדת הריכוזיות חיים שני ששימש בעבר כמנכ"ל האוצר וכיום מגייס כספים לקרן הון סיכון; יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר פרופ' זוהר גושן שהקים קרן השקעות; הממונה על התקציבים לשעבר ד"ר אודי ניסן שהלך לעבוד אצל תשובה; והמפקח לשעבר על הבנקים רוני חזקיהו המשמש כיום כיו"ר הבנק הבינלאומי".

עוד אמר כי "הטייקונים מחליפים כובעים מהבוקר עד הערב. בבוקר הם עיתונאים, אחר כך הם נדל"ניסטים ואחר כך בנקאים ובערב חובשים כיפה או צילינדר. לאחר שהוקמה ועדת הריכוזיות קנה נוחי דנקנר את 'מעריב' כדי לפגוע ב'הארץ'". דבריו גרמו לסערה והח"כים קראו לו לחזור בו. שרגא השיב כי "לא התכוונתי לפגוע באף אחד אבל כל מה שאמרתי נכון".

אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטוןצילום: אמיל סלמן

שרגא הוסיף כי "שיטת הדלת המסתובבת היא רעה חולה וצריך לשנותה. רוב שומרי הסף והתקשורת לא עושים את התפקיד שלהם. זה חלק מהבעייה הגדולה וכשמתמודדים עם סוגיית איסור על אחזקות צולבות צריך להבין את כל המתאר. אחרי שקונים את שני שומרי הסף המרכזיים בדמוקרטיה הולכים להשתלט על גופים פיננסים ובנקים וחברות ביטוח וליד כל פירמידה צמודה אחזקה פיננסית. שליטי הון מגייסים כסף מהציבור וממשיך בכך שמבינים שזה לא נוח הם משתלטים על הגוף עצמו. אנו רואים איך אותן חברות ריאליות שקשורות לגופים פיננסים ממונפים בצורה מטורפת".

שרגא הוסיף כי "ההשתלטות על הגוף הפיננסי, מעבר להיותה צינור לקבלת כספים, נותנת להם יכולת להתבונן על כל המתחרים שלהם. כשאתה בא לגוף פיננסי ומגלה את כל הסודות שלך זה משרת את כל המתחרים שלכם. לשיטתנו, מי שרוצה באמת לפתור את הבעיה הקשה ששמה ריכוזיות צריך לבצע את אותה הפרדה החלטית מהשקל הראשון. שהבנקאי ידע שהוא בנקאי בלבד, ולא גם תעשיין וגם איש נדל"ן ועוד פונקציות".

בפתח הישיבה מחו הח"כים על כך שיו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) לא מאפשר למומחים להופיע בפני הוועדה. בוועדה נוכח פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) ביקשה בימים האחרונים לאפשר לבן בסט, כמו גם לד"ר דרור שטרום, להופיע בפני הוועדה, אך בקשתה לא התקבלה. היא טענה כי "שמענו רק את הרגולטורים שגם הם לא נטולי אג'נדה. אני מרגישה שאני מועלת בתפקידי אם אני לא שומעת גם עמדות של מומחים אחרים".

סלומינסקי השיב ואמר כי הוא לא מוכן להביא מומחים מטעם הוועדה כי לכולם יש אג'נדה ובעקבות הצטרפות ח"כים נוספים לדרישה הסכים לאפשר לבן בסט לדבר.

בן בסט אמר כי "יש בעיה חמורה של ניגוד עניינים כשאתה מחזיק גוף פיננסי וגוף ריאלי. הפתרון המוחלט לבעיית ניגודי העניינים היא הפרדה מוחלטת מהשקל הראשון. אין ספק שזוהי הבעיה המרכזית, אבל יש בעיה נוספת כשלבעל שליטה בתאגיד ריאלי או פיננסי יש מקורות נוספים ואם נחליט שיוכל להחזיר רק תאגיד ריאלי או פיננסי יוכל להשקיע בחו"ל. הבעיה היא קטנה בעיניי מהבעיה הקודמת של ניגודי העניינים. שתי הוועדות - ועדת הריכוזיות וועדת ברודט - איפשרה להחזיק שת שניהם תחת מגבלות. הוויכוח שלי הוא לגבי המגבלות שוועדת הריכוזיות מביאה.

"בוועדת הריכוזיות שמעתי טיעון שעד גודל מסוים מותר להחזיק אחזקות פיננסיות ריאליות ומעבר אליו אסור. בקריטריון של רגולציה ופיקוח יש אפקטיביות לגבי עסקים שהם לא גדולים ולגבי עסקים גדולים זה מפסיק להיות אפקטיבי. אם כך, אזי כל הרגולציה על בנק הפועלים ובנק לאומי מיותרת כי הם ענקיים. לא נראה לי הגיוני טיעון כזה.

"היה צריך למצוא קריטריון כלכלי ומעבר אליו לגזור את המגבלות. האם 6 מיליארד שקל מתאים לכל הענפים במשק? לא. הקריטריון שהייתי רוצה לראות הוא התחרותיות. אנו חוששים מניגודי עניינים שהשולט שולט בתאגידים ריאלים ופיננסיים. אם הוא מחזיק חברה ריאלית שבאותו ענף פועלים מעט חברות ואז יש יותר משמעות לניגודי העניינים. למשל, המוסד הפיננסי יכול לחסום את המתחרים הפוטנציאלים מלקבל אשראי".

בן בסט הדגיש כי "נותן אשראי יודע מידע גבוה על לקוחותיה ודרך המוסד הפיננסי שבו אתה שולט אתה יכול לקבל מידע על המתחרה הריאלי שלך. גם בענף הריאלי אין תחרות ותעדיף את החברה בבעלותך בהקצאת אשראי.

"יש לקבוע קריטריון יחסי עם מי ששולט בתאגיד פיננסי מחזיק בתאגיד ריאלי אם משקלו באותו ענף לא יעלה על 10%. קריטריון כזה מצריך מידע פרטני על סדר הגודל של הענפים לגבי מכירות או ערך מוסף. החוק צריך לאפשר לרגולטורים לקבל המידע מרשות המסים למשל".

בן בסט הוסיף כי "בענין גודל האשראי הקביעה המוחלטת היא משונה אם הוא לא תלוי בגודל הפירמה. אם הון החברה הוא 6 מיליארד שקל או 2 מיליארד שקל, ככל שהיחס בין האשראי שהחברה לוקחת להון גדול אזי היא במצב מסוכן ותלויה יותר במוסד הפיננסי. החשש לניגוד עניינים בחברה שבה המינוף גבוה יותר גבוה. גם כאן, יש לקבוע יחס יהיה מוצר לשלוט בתאגיד פיננסי בתאגיד ריאלי ובלבד שיחס האשראי להונו לא יעלה על 50% . אם הולכים לקריטריון של מכירות ואשראי יש לקבוע קריטריונים יחסיים שעושים יותר צדק בין הענפים".

הקריטריון השלישי שהציע בן בסט הוא "איסור שליטה. אם מישהו שולט בתאגיד פיננסי, הוא לא ישלוט באף תאגיד ריאלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker