בדיקה באוצר: מס ירושה יכניס 2-1 מיליארד ש' בשנה - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדיקה באוצר: מס ירושה יכניס 2-1 מיליארד ש' בשנה

במשרד האוצר יש הסתייגויות רבות מהטלת מס ירושה, ועל כן נבחנה גרסה מרוככת שלו: הטלת מס של 10% על ירושות של יותר מ-10 מיליון שקל ליורש

110תגובות

בדיקות מקדמיות שנערכו במשרד האוצר, עוד לפני הדיונים על התוכנית הכלכלית ל–2013–2014, העלו כי גם מס ירושה מתון עשוי להניב למדינה הכנסות גדולות יחסית, בסך 1–2 מיליארד שקל בשנה. הכוונה היא למס בשיעור של כ–10% שיוטל על ירושות של יותר מ–10 מיליון שקל ליורש.

העמדה המסורתית של משרד האוצר מתנגדת להטלת מס ירושה, משני טעמים. האחד הוא שבישראל היה נהוג מס ירושה ‏(מס עיזבון‏) עד תחילת שנות ה–80, והוא בוטל משום שהכניס למדינה מעט כסף והיה קשה לאכיפה. הטעם השני הוא הטענה שזהו מס לא צודק, מאחר שהוא ממסה רכוש שכבר מוסה פעם אחת בעבר ‏(מס על שכר או מס רווח הון‏) - כלומר, זהו מיסוי כפול.

בנוסף, גביית המס מעוררת תחושת אי־נעימות רבה, בין השאר משום שהוא סובב סביב המוות. רשות המסים נהגה בעבר להתנגד בתוקף להצעות של מס ירושה בטיעון "מתי בדיוק אתם מצפים שנבוא לגבות את הכסף? בשבעה?"

בלומברג

מנגד עולה הטענה כי מס ירושה, בעיקר אם הוא מוגבל אך ורק לירושות גדולות מאוד - של המאיון או האלפיון העליון - הוא מכשיר מצוין לחלוקה מחדש של הרכוש בין הדורות. משמע, משפחות שהן עשירות מאוד, ילדיהן מתחילים את חייהם מנקודה הרבה יותר גבוהה מכל ילד אחר, ומן הראוי כי לפחות חלק מההון הרב שנצבר במשפחה יושקע בילדים אחרים וייתן גם להם סיכוי להתפתח.

כן קיימת טענה כי גם אנשים עשירים מאוד צברו את הונם על סמך ההשקעה החברתית - השקעה ממשלתית בתשתיות - ולכן הם יכולים להחזיר חלק מהונם לחברה לאחר מותם.

טיעון נוסף שעומד לזכותו של המס: הוא מקובל כיום ברבות מהמדינות המפותחות, וארה"ב בראשן. למעשה, התרחבות הפערים בעולם המערבי - כאשר ריכוז ההון בידי המאיון העליון גובר והולך במהירות - מחזקת את התמיכה במס הירושה, משום שזהו המכשיר האפקטיבי היחיד הבולם מעט את מרוץ צבירת ההון של המאיון העליון. כך לפחות לא כל הכסף עובר בירושה לדור הבנים.

הבדיקה באוצר גם העלתה כי הכישלון של מס עיזבון, עד ביטולו בתחילת שנות ה–80, נבע במידה רבה מההיפר־אינפלציה ששררה אז, ושהקשתה על האכיפה. כיום, בעיה זו כבר אינה קיימת.

מנגד, קיים חשש שהטלת מס ירושה תעודד את האלפיון העליון לבצע תכנוני מס אגרסיביים, לרבות הוצאת השקעות מישראל למקלטי מס שונים ‏(כאמור, במרבית המדינות המפותחות קיים מס כזה, כך שלא ניתן להוציא השקעות להן‏). כמו כן קיים חשש כי הטלת המס עתה, באווירה הציבורית הקיימת, עלולה ליצור תחושה של "רדיפת עשירים", ובכך להזיק לאווירה המעודדת יזמות בישראל. זאת ועוד, החשש הוא כי אווירה פופוליסטית תביא בעתיד להעלאת מינון המס.

מכל הסיבות הללו הבדיקות שנערכו באוצר נגעו להטלת מס מתון בלבד - על ירושות של יותר מ–10 מיליון שקל ליורש - ובשיעור מתון של 10%–20%. זאת, כדי לא לעורר בהלה של רדיפת עשירים ושל הטלת מס על כל מי שיירש דירה של 5 מיליון שקל.

הבדיקות נעשו ללא קשר לתוכנית הכלכלית. ככל הידוע, מס ירושה כלל לא נשקל במסגרת ההכנות לתוכנית הכלכלית, אם כי הזעם הציבורי כלפי התוכנית הכלכלית עשוי להחזיר את הנושא לדיון. בשלב זה, חייבים להדגיש, אין כל החלטה אפילו לדון בכך.

בכירים באוצר: אפשר לשקול מס ירושה, 
אבל לא במסגרת חוק ההסדרים

הביקורת הגוברת על התוכנית הכלכלית, בטענה כי היא מטילה את עיקר העומס על מעמד הביניים ופוגעת מעט מאוד בעשירים, מתחילה לתת אותותיה במשרד האוצר.

חצי הציבור כוונו, בין השאר, להיעדרו של מס ירושה בתוכנית הכלכלית, וכן לכך שהשינוי בחוק עידוד השקעות הון הוא מינורי בלבד. בכירים באוצר מאשרים כי מדובר בהצעות שיש מקום לשקול אותן, אבל מזהירים שיש לעשות זאת בוועדות שיבחנו את הנושא לעומק - כלומר, אלה שינויים שאינם מתאימים לחוק ההסדרים.

במסגרת התוכנית הוקפא המתווה היורד של המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון, מה שאומר שבפועל שיעורי המס הכלולים בחוק הועלו מ–6% ל–10% בפריפריה ומ–12% ל–15% באזור המרכז. לא נעשה בחוק שינוי נוסף, גם לא במסלול המושך את עיקר הביקורת, המסלול האסטרטגי, המעניק מס מופחת של 5% בלבד לחברות ענק גלובליות.

בכירים באוצר מאשרים כי יש מקום לבחון את החוק מעבר להקפאת מתווה ההפחתה, לרבות שאלות יסוד לגבי המטרות שהחוק קבע וכן המסלול האסטרטגי. עם זאת, מאחר שלהחלטות בתחומים אלה עשויות להיות השלכות הרות גורל על התחרותיות של ישראל, בעיקר מול חברות גלובליות, הם קבעו כי יש לבחון את ההשלכות לעומק. משמעות הדבר היא להקים ועדה שתבחן את החוק, בהמשך לבחינה שעשתה ועדה בראשות חיים שני ב–2010. לדבריהם, אסור לכלול הצעות כאלה "במרוץ המטורף של חוק ההסדרים", בגלל לחץ הזמן וחוסר היכולת לשקול דברים לעומק.

בכירי אוצר מפתיעים גם בכך שאינם שוללים על הסף את האפשרות להטיל מס ירושה. באופן מסורתי האוצר מתנגד לחוק, בין השאר על רקע ההיסטוריה הבעייתית שלו בישראל (ראו ידיעה מעלה).

עם זאת, מאחר שמדובר במס שנתפש כצודק ושמביא לחלוקה שוויונית יותר של ההכנסה הבין־דורית, ומאחר שזהו מס שנצבר לגביו כבר לא מעט ניסיון בחו"ל, קובעים הבכירים כי מן הראוי לשקול את הטלתו. הם מזהירים שגם במקרה זה הדבר צריך להישקל בכובד ראש, ולכן לא מדובר בהצעה שמתאימה לחוק ההסדרים.

מירב ארלוזורוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#