הבעיה של לפיד: בישראל אי אפשר לפטר מורים אחרי מאי

האוצר מתכנן לבצע קיצוץ של 1.5 מיליארד ש', הכולל קיצוץ מסיבי בשעות ההוראה שיוביל לפיטורי מורים ■ פירון הכריז כי לא יקצץ בשעות ההוראה ולא יפגע במורים ■ בכירים באוצר: "לפיד אישר את ההחלטה על הקיצוץ" ■ מחלוקת גם סביב סוגיית התקצוב הדיפרנציאלי לחינוך ברשויות המקומיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

האם שר החינוך שי פירון ושר האוצר יאיר לפיד נמצאים על מסלול התנגשות? משרד האוצר מתכנן לקצץ באופן משמעותי את תקציב משרד החינוך ואת שעות ההוראה - מהלך שיוביל לפיטורי מורים - בניגוד לעמדתו של פירון, שהכריז שלשום כי לא יקצץ בשעות הוראה ולא יפגע במורים.

נקודה נוספת שעלולה ליצור עימות בין פירון ובכירי האוצר היא הכוונה להכניס לחוק ההסדרים תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך כבר השנה, שלפיו יתוקצבו רשויות מבוססות בשיעור נמוך יותר מאשר רשויות מבוססות. הצעד צפוי לעורר מחאה גם ברשויות המקומיות.

בכירים באוצר אמרו אתמול כי היו שתי אפשרויות לבצע את הקיצוץ של 1.5 מיליארד שקל בתקציב החינוך - קיצוץ מסיבי בשעות ההוראה הפרונטליות, או פגיעה בהמלצות טרכטנברג לחינוך חינם לילדים בני 4-3. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלל על הסף את האפשרות השנייה. לדברי הבכירים, לפיד אישר את ההחלטה על הקיצוץ בתקציב החינוך ל-2014-2013, מחציתו בשעות לימוד, והוא עומד מאחוריה.

שי פירון ויאיר לפידצילום: ניר כפרי

בימים הקרובים צפויים אנשי אגף התקציבים באוצר להיפגש עם אנשי משרד החינוך, ולהסביר היכן וכיצד יבוצע הקיצוץ בתקציב. המפגשים ייערכו במסגרת שורת מפגשים בין אנשי האוצר לאנשי משרדי הממשלה השונים, לקראת ישיבת התקציב הראשונה בממשלה, שתתקיים ב-12 במאי.

לפירון תהיה בעיה לא פשוטה במאבק על תקציב החינוך, מכיוון שמי שעומד מאחורי ההחלטה הוא יו"ר מפלגתו, יש עתיד. בכל מקרה, קיצוץ בהיקף כזה בתקציב החינוך הוא סבוך - בין השאר בשל ההסכמים הקיבוציים עם ארגוני המורים, שאינם מאפשרים פיטורי מורים אחרי 31 במאי בכל שנה. דיוני התקציב צפויים להימשך עד סוף החודש, כך שגם אם האוצר יצליח לאשר את הקיצוצים לשנה הקרובה, במידה ואלה יכללו פגיעה בהיקף שעות ההוראה - משרד החינוך לא יוכל לבצעם השנה.

בנוסף, ארגוני המורים הודיעו כי ייצאו למאבק בכל ניסיון לפגוע בתנאי העבודה של המורים, וכי הם אינם שוללים השבתה של מערכת החינוך במידה ותוכנית האוצר תאושר. הארגונים צפויים לזכות לתמיכת ההסתדרות. לדברי יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, "אני מקווה שדברי פירון על כך שלא יפגע במורים והתלמידים ולא יקצץ בשעות הוראה יתבררו כנכונים. לצערי, אני יודע שקשה מאוד לעמוד בדרישות האוצר. אם יהיה צורך להיאבק, נעשה זאת".

פירון אמר שלשום כי הקיצוצים בתקציב החינוך יבוצעו מהתוספות התקציביות המיועדות להמשך יישום תוכניות שמוביל המשרד. עם זאת, הוא יתקשה לבצע קיצוץ בסדר גודל שדורש האוצר ללא פגיעה בשעות ההוראה, מאחר וכ-90% מתקציב משרד החינוך מוקצה לשכר עובדי הוראה. לדברי נחום בלס, כלכלן חינוך בכיר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, "לא זאת בלבד שקיים סיכוי נמוך לקצץ מיליארד שקל בתקציב החינוך, לדעתי יהיה צורך להוסיף לו תקציבים נוספים, בשל הסכמי השכר הקיימים והאפשרות המוגבלת לפטר מורים".

תקציב משרד החינוך גדל מדי שנה עקב העלייה השנתית במספר התלמידים, ובשל תוספות התקציב המיועדות לתוספות שכר שעליהן התחייבה המדינה מול המורים - בתמורה להתחייבות המורים להגדיל את מספר שעות העבודה השבועיות שלהם. הסכם עוז לתמורה עם המורים העל יסודיים, למשל, מתוקצב כיום בתוספת של כ-800 מיליון שקל בשנה, שאמורה לגדול ל-1.5 מיליארד שקל בשנה עד-2014, עם הצטרפות כל המורים בתיכונים להסכם. קיצוץ בתוספות השכר ייתאפשר רק אם ייפתחו ההסכמים הקיבוציים. אך גם אם יצליח בכך, צפוי פירון להיתקל בביקורת ציבורית עקב הקפאת אחת מתוכניות הדגל של משרדו.

"תקצוב דיפרנציאלי - צדק לכאורה"

בנוסף לקיצוצים, מציע האוצר בטיוטת חוק ההסדרים תקצוב דיפרנציאלי של מערכת החינוך. תוכנית זו מנוגדת להבטחתו של פירון להחיל תקצוב דיפרנציאלי משמעותי רק לאחר בחינת הנושא על ידי ועדה וקביעת סל תקצוב בסיסי לכל תלמיד במערכת - ולכן הוא צפוי להתנגד לניסוח הנוכחי.

על פי הצעת האוצר, הרשויות יתוקצבו בחלק מהסעיפים על פי מצבה הכלכלי של הרשות ומצבם החברתי־כלכלי של תושביה. הסעיפים שעליהם יחול התקצוב הדיפרנציאלי בשלב זה, לפי ההצעה, הם תקצוב עובדי עזר ‏(פסיכולוגים, עוזרי מעבדה, אחיות, שרתים ועוד‏), תקציבי הסעות ותקציב גני הילדים, לא כולל שכר הגננות. המדינה מתקצבת כ-75%-80% מתקציב החינוך ברשויות כיום, והרשויות מתקצבות את היתר. רשויות מקומיות מבוססות מצליחות לתקצב את מוסדות החינוך בתחומן בסכומים נוספים.

ב-2012 העביר משרד החינוך כ-3.5 מיליארד שקל לרשויות עבור תקצוב גני הילדים ‏(כולל שכר הגננות‏); כ-860 מיליון שקל עבור הסעות; כ-1.4 מיליארד שקל עבור שכר עובדי עזר בבתי הספר היסודיים, וכ-430 מיליון שקל נוספים עבור שכר עובדי העזר בחטיבות הביניים. הרשויות מוסיפות תקציבים נוספים כדי להשלים את שכר העובדים במוסדות החינוך.

לדברי אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, "תקצוב דיפרנציאלי הוא לא נכון מבלי שיקבעו קודם מהו התקציב הבסיסי לכל תלמיד בישראל, ואז לקבוע תוספת לכל תלמיד ברשויות המוחלשות, כדי לעודד שוויון הזדמנויות. לא יעלה על הדעת שהאוצר יכניס את היד לכיסן של הרשויות המקומיות ולתקציבי הארנונה".

בכנס החינוך של סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב שנערך ביום ראשון, תקף ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, את התוכנית ואמר "ההצעה של תקצוב דיפרנציאלי לכאורה מנסה לעשות צדק, אבל זה רק לכאורה. בסופו של דבר, זו פגיעה בתקציב החינוך. כשאתם מדברים על לקחת מאלה שיש להם ולתת לאלה שיש להם פחות זה נשמע יפה, אבל מאחורי הפטנטים והתרגילים שאתם מציעים מונחת אמת אחת - הממשלה מתנערת מחובתה על פי חוק לממן חינוך חינם לכל אזרח מהמסים שכולנו משלמים בהתאם להכנסתנו".

לדברי חולדאי, "כשהמדינה מחליטה שהיא לא רוצה לתקצב את מה שהיא צריכה לתקצב מהמסים שמיועדים לכך, ומעבירה את זה לעיריות אז היא בעצם מלאימה את הארנונה ועושה לכם תספורת בחסות החוק. ריקי כהן משלמת גם מס הכנסה וגם ארנונה, והעברת הנטל לארנונה תפגע בה פעמיים - היא תשלם יותר, ותקבל פחות".

פירון אמר בתגובה לדברי חולדאי כי "שוויון וצמצום פערים הוא יעד מרכזי בתפישה של ישראל. לא יכול להיות שילדי ישראל ידעו כבר בילדותם מה יהיה בסופם, כי הם גרים באזור מסוים ונמצאים במצב כלכלי־חברתי מסוים. יהיה תקצוב דיפרנציאלי משמעותי, אבל לא לפני שיוגדר סל שיגדיר מה התקצוב המירבי לכל תלמיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker