כנסת נכבדה, נא לפרסם הצהרות ההון - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כנסת נכבדה, נא לפרסם הצהרות ההון

יאיר לפיד, ששאל "איפה הכסף", יכול לגלות לציבור איפה הכסף שלו

6תגובות

>> כמה מחברי הכנסת החדשים מתרוצצים בימים אלה בניסיון למלא את הצהרת ההון שעליהם להגיש לוועדת האתיקה של הכנסת עד 5 באפריל. כל ח"כ מחויב להגיש הצהרת הון בתוך 60 יום ממועד בחירתו, והצהרה נוספת בתוך 60 יום מפרישתו. על ההצהרה לפרט את ההון שברשותו, את זכויותיו ואת ההתחייבויות שלו ושל בני משפחתו. ואולם, כל הצהרות ההון הללו מוטמנות עמוק בכספת ורוב הסיכויים שאיש לא יזכה לראותן.

למעשה, איש בכנסת אינו מפקח על הצהרות ההון - אם מולאו כהלכה ואם הח"כים מדווחים על כל נכסיהם. יתרה מזאת, גם בין הקדנציות איש אינו בודק אם חל שינוי משמעותי בשווי הנכסים שלהם. כך, אפילו אם במהלך הקדנציה מדווח ח"כ כי חל שינוי משמעותי בשווי הונו, איש אינו שואל אותו למקור השינוי.

חברי הכנסת שחוקקו את הכללים בעניין הצהרת ההון קבעו בעבר כי הצהרות ההון הן חסויות, ורק להם יש את זכות לחשוף אותן. בית משפט יכול לבקש לחשוף את הצהרת ההון של ח"כ רק אם יש חשש לפלילים.

מיכל פתאל

עם זאת, איש בכנסת לא שאל מה קרה להצהרת ההון של אברהם הירשזון, היו"ר לשעבר של ועדת הכספים, שכיהן כשר אוצר והורשע בגניבת יותר ממיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית. הירשזון גם הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במרמה והפרת אמונים בתאגיד, בהלבנת הון וברישום כוזב במסמכי תאגיד.

אי לכך, להצהרת ההון של 
הח"כים אין משמעות מעשית. בהיעדר בדיקה או השוואה בין הצהרות שניתנו בתקופות שונות, הח"כים יכולים באופן תיאורטי להצהיר מה שהם רוצים. ככה זה כשבכל הקשור לחברי הכנסת - שכר, תנאים והצהרת הון - הח"כים הם "חתולים השומרים על השמנת".

"הציבור הוא לא 
פקיד השומה שלי"

בקדנציה הקודמת הגישה ח"כ שלי יחימוביץ' ‏(העבודה‏) הצעת חוק לחשיפת הצהרות ההון של חברי הכנסת. אלא שההצעה לא הועלתה אפילו להצבעה נוכח ההתנגדות שהיא עוררה בכנסת.

שבעה ח"כים הסכימו לחשוף את היקף הונם, אלא שמדובר 
בח"כים שאינם נחשבים בעלי ממון, כך שכנראה אין להם הרבה להסתיר. מבין השבעה רק יחימוביץ' ואילן גילאון ‏(מרצ‏) נשארו בכנסת ה–19. ארבעה אחרים - יואל חסון, מרינה סולודין, רוברט טיבייב ואורית נוקד - נפלטו מהכנסת, וחיים אורון הקיבוצניק מלהב התפטר לפני כשנתיים.

הח"כים אינם אוהבים לחשוף את הונם. הם לא רוצים שנדע כמה כסף יש להם, במיוחד כשהם מנסים לגייס מאתנו תרומות לפריימריס. הם לא ששים לשתף אותנו בכל הנוגע לכספים ולנכסים שקיבלו בירושה, ולגמלה שהם מקבלים מהצבא או ממקום העבודה הקודם. "הציבור אינו פקיד השומה שלי", אמר בקדנציה הקודמת ח"כ שסירב לחשוף את הצהרת ההון שלו.

53 הח"כים החדשים יכולים לחולל שינוי ולחוקק חוק שיחייב את החשיפה של הצהרות ההון באתר הכנסת. הם מסמלים "פוליטיקה אחרת". הם רואים עצמם שליחי הציבור, כאלה שאינם מחויבים למנגונים המפלגתיים, ויש לקוות שגם לא לטייקונים ולאנשי עסקים - ולכן, ניצבת בפניהם הזדמנות לקדם שינוי מתבקש וחשוב.

יאיר לפיד, ששאל במערכת הבחירות "איפה הכסף?", יוכל לגלות לציבור איפה הכסף שלו. לפיד, יעקב פרי, נפתלי בנט ואראל מרגלית נחשבים ח"כים מבוססים. הם, שנושאים את דגל השינוי, אינם צריכים לחשוש מהחשיפה. להפך, היא רק תעניק להם נקודות זכות בקרב הציבור.

"עוד לא מילאתי את הטופס"; "זה לא נעים לחשוף את ההון בפני השכנים, החברים ואפילו בני המשפחה המורחבת", ו"אין לי כמעט כסף" - אלה התשובות שקיבלנו מכמה ח"כים, גם כאלה שאינם נחשבים אמידים, כשביקשנו מהם לחשוף את הצהרת ההון. בהנחה שהכל כשר, מה יש להם להסתיר?

בעולם מצהירים - ונחשפים

בארה"ב, בבלגיה, בבריטניה, בגרמניה, בדנמרק, בפינלנד, בצרפת, בקנדה, בשווייץ ובאיחוד האירופי חלה חובת דיווח על אינטרסים פרטיים של חברי הפרלמנט. "בכמה מהפרלמנטים חובת הדיווח רחבה וכוללת הון, הכנסות ועיסוקים נוספים של חברי הפרלמנט, ואילו בפרלמנטים אחרים חובת הדיווח מוגבלת לאינטרסים כספיים או לתפקידים ועיסוקים נוספים של חברי הפרלמנט", נכתב במסמך שהגישה ב–2006 דינה צדוק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

עוד כתבה צדוק: "הבדלים אלה מושפעים בין השאר מכלל ניגוד העניינים החלים על חברי הפרלמנט בכל מדינה, כמו איסור עיסוקים נוספים במקביל לכהונה כחברי הפרלמנט. בנוסף, יש פרלמנטים שבהם חובת הדיווח מפורטת, בעוד בפרלמנטים אחרים היקף הדיווח בעניינים מסוימים נתון לשיקול דעתו של חבר הפרלמנט. יש פרלמנטים שבהם חברי הפרלמנט נדרשים לדווח גם על נכסים של בני זוג ובני משפחה אחרים".

ברוב המדינות חובת הדיווח נקבעה לתחילת הכהונה. המדינות נבדלות במועד הדיווח הנוסף - עם סיום הכהונה של חבר הפרלמנט, אחת לשנה או רק כשחל שינוי משמעותי בפרטים שעליהם חלה חובת הדיווח. והחשוב מכל - ברוב המדינות הצהרת ההון נחשפת לציבור.

חבר הכנסת החדש מיקי רוזנטל ‏(העבודה‏) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה לחשוף את הצהרת ההון של ראש הממשלה, השרים, סגניהם וחברי הכנסת. רוזנטל, שקודם להיבחרו כח"כ פעל בעניין כעיתונאי, הבטיח באחרונה לחשוף גם את הצהרת ההון שלו. בסוף השבוע רוזנטל עדיין לא הגיש את הצהרת ההון שלו ליו"ר הכנסת, והוא שוקד על הכנתה.

לפי ההצעה, בתוך חודש ממינוי נבחרי הציבור עליהם להגיש הצהרת הון למבקר המדינה. ההצהרה תפורסם לציבור באתרים של הכנסת ושל המבקר. ההצהרה תכלול את ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות והחובות שיש לנבחרי הציבור ולבני משפחתו, וכן את מקורות הונם - הכנסה משכר, רווחי הון, תקבולים על נדל"ן ומתנות וירושות. מי שיעבור על החוק צפוי לקנס של 250 אלף שקל.

"פרסום מקורות ההון של נבחרי הציבור נועד להגביר את השקיפות ואמון הציבור במערכת השלטונית", הסביר רוזנטל. "הקשר בין המאבק בשחיתות לפרסום מקורות ההון של נבחרי ציבור הוכח במחקרים רבים בעולם. הבנק העולמי החליט באחרונה לפעול לקידום חקיקה בנושא ככלי אפקטיבי במאבק בשחיתות ולהקים מאגרי מידע בעניין".

שלי יחימוביץ' מעדכנת את הצהרת ההון

"בקדנציה האחרונה לא חל שינוי בתוכן הצהרת ההון שלי, מלבד שווי הנכס, שערכו עלה מאז רכשתי אותו לפני 13 שנה; זאת, לפי הערכה כללית. לא בוצעה הערכת שמאי. כמו כן, שמי הוסר מחשבון הבנק של אמי על פי בקשתי" - כך ציינה יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', בהצהרת ההון שהגישה בסוף השבוע לוועדת האתיקה של הכנסת.

יחימוביץ' הסכימה לבקשת TheMarker לחשוף את הצהרת ההון שהגישה. לאחר חג הפסח תעלה יחימוביץ' להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק שמטרתה להנהיג שקיפות בהצהרות ההון של נבחרי הציבור.

הפרטים בהצהרת ההון צריכים להיות מעודכנים לתחילת הכהונה בכנסת, 5 בפברואר, או למועד שבו חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה. לאחר הדו"ח הראשון ח"כים צריכים לכלול רק שינויים - כך שיחימוביץ' צירפה לדו"ח הקודם הצהרת הון שהגישה למס הכנסה ב–2012.

יחימוביץ' הצהירה כי בבעלותה דירת ארבעה חדרים בתל אביב. בדיווח מ–2009 היא ציינה כי הדירה נרכשה בכ–300 אלף דולר, וכי יש עליה משכנתא עד 2015. שוויה מוערך בשוק ב–2 מיליון שקל.

"הדירה ממוקמת בפאתי שוק הכרמל, בין השוק לים", סיפרה יחימוביץ' לפני כמה חודשים בראיון לגלי צה"ל. "דירה קטנה, שגודלה 78 מ"ר, אבל יש גינה צמודה אליה. זה בית משותף, והגינה חמודה ויפה". בנוסף, היא ציינה כי ברשותה כ–77 אלף שקל בתוכנית חיסכון, כ–153 אלף שקל בפיקדונות לטווח קצר וכ–242 אלף שקל בקרנות של פסגות. היא מבוטחת בקרן הפנסיה מבטחים, וערך הפדיון לקצבה שלה הוא כ–378 אלף שקל. לפי ההצהרה, אין לה ניירות ערך או מט"ח.

התחייבויותיה של יחימוביץ' מסתכמות במשכנתא לבנק מזרחי טפחות בסך כ–207 אלף שקל ומשיכת יתר בבנק הבינלאומי הראשון של כ–15 אלף שקל.

"גילוי העניינים של נבחרי ציבור הוא הכרח בדמוקרטיה", אמרה יחימוביץ'. "לא רק שהציבור זכאי לדעת אם לנבחרים שלו יש אינטרסים נוספים, אלא שהדבר גם יוצר אווירה נכונה ומראית עין של שקיפות וניקיון כפיים. לאזרחים מן השורה מותר לדעת מה היקף רכושו והונו של נבחר הציבור, משום שלהכרעות רבות יש השפעה ישירה על קבוצות באוכלוסייה.

"הצהרות ההון של שרים וח"כים אמנם קיימות", הסבירה יחימוביץ', "אבל אין בהן תועלת אם הן נעולות בכספת של יו"ר הכנסת, ומי שרשאי לעיין בהן הן רק רשויות החוק במקרים יוצאי דופן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#