צמצום הממשלה המנופחת של נתניהו יחסוך לנו יותר מ-400 מיליון שקל
צמצום השרים ללא תיק והשרים הייעודיים, שעלותם בממשלה האחרונה היתה 100 מיליון שקל בשנה, עשויה להיות הצעד הראשון ■ צמצום נוסף של שלושה סגני שרים במשרד ראש הממשלה ואיחוד משרדים קטנים ובינוניים, יכולים לחסוך עוד עשרות מיליונים בשנה
הקטנת מספרם של השרים ללא תיק והשרים הייעודיים במשרד ראש הממשלה, סגירת המשרדים, הטמעת חלק מהיחידות במשרד ראש הממשלה וביטול 3 משרות סגני שרים במשרד ראש הממשלה יוביל לחיסכון שנתי של 100 מיליון שקלים לתקציב המדינה, כלומר לחיסכון של 400 מיליון שקלים בקדנציה - כך עולה מבדיקת TheMarker.
זאת ועוד, ביטול משרדים קטנים ובינוניים ואיחודם עם משרדים גדולים קיימים יותר, שיביא לביטול כפילויות של כוח אדם, כמו מנכ"לים, סמנכ"לים וראשי אגפים, יגדיל את החיסכון בעשרות מיליוני שקלים ויותר.
תקציבם של שמונה שרים בלא תיק ושרים ייעודיים במשרד ראש הממשלה הוא כ 100 מיליון שקל בשנה. תקציב לשכות השרים ופעולותיהם הוא 76 מיליון שקל בשנה; והוצאות האבטחה הן כ 24 מיליון שקל. תקציב לשכת שר הוא כ 2.5 מיליון שקל בשנה, ולכך יש להוסיף תקציב שנתי לאבטחת שר - 3 מיליון שקל. תקציב לשכת סגן שר הוא כ 2.2 מיליון שקל.
נתון זה אינו כולל את המשרד לקידום הנגב והגליל, הכפוף למשרד ראש הממשלה, שתקציבו השנתי 168 מיליון שקל, בתוספת תקציב אבטחת שר של 3 מיליון שקל בשנה. במהלך הקדנציה אוחדו בפועל המשרד לקידום הגליל והנגב עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, תחת המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום.
במשרד ראש הממשלה שלוש סגני שרים: גילה גמליאל (ליכוד), סגנית השר לענייני צעירים ונשים; איוב קרא (ליכוד), סגן השר לענייני הגליל והנגב; והח"כית הפורשת לאה נס (ליכוד), המשמשת סגנית השר לענייני גמלאים.
נתניהו יתקשה למנות פחות מ-22 שרים
בשל דרישתו של יאיר לפיד ובשל העובדה שחלק מהשרים ללא תיק וסגני השרים לא נבחרו לכנסת הבאה, שוקל ראש הממשלה בנימין נתניהו לצמצם את מספר השרים בממשלה החדשה. ואולם בכנסת מעריכים שנתניהו יתקשה להרכיב ממשלה בת פחות מ-22-25 שרים, בשל הצורך לחלק משרות שרים בתוך הליכוד-ביתנו ולמפלגות הקואליציה.
לפי ההערכות, משרד ההסברה התפוצות יבוטל וייטמע במשרד ראש הממשלה; משרד המדע יאוחד עם משרד החינוך; והמשרד לענייני דת יאוחד עם משרד ראש הממשלה. ייתכן אף שמשרד התרבות יצורף למשרד החינוך, שממנו פוצל בעבר. בנוסף, באחרונה העלה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן דרישה לאחד את משרדו עם משרד האנרגיה.
כמו כן, בכנסת מעריכים שתבוטל משרת השר ללא תיק שבה מכהן כיום השר משולם נהרי, ותבוטל משרת סגן השר לענייני הנגב והגליל שבו מכהן כיום ח"כ איוב קרא. כמו כן, לא ברור אם ח"כ גילה גמליאל תכהן כסגנית השר לענייני צעירים ונשים במשרד ראש הממשלה. במידה שיהדות התורה לא תהיה בקואליציה, ייתכן שתבוטל משרת סגן שר החינוך שבה מכהן כיום ח"כ מנחם מוזס (יהדות התורה). סגנית השר נס תפרוש מהכנסת השבוע, ומשרתה עשויה להתבטל.
בתחילת הקדנציה המסתיימת מנתה הממשלה 31 שרים (כולל נתניהו) ותשעה סגני שרים. כיום מונה הממשלה 29 שרים ושבעה סגני שרים. 20 שרים הם מהליכוד ומישראל ביתנו (לאחר התפטרותו של אביגדור ליברמן ממשרת שר החוץ, כולל מינויו אבי דיכטר כשר לענייני העורף) ארבעה שרים הם מש"ס; שלושה מעצמאות; ושר אחד מהבית היהודי.
תשעה שרים צפויים לפרוש בקרוב: בני בגין, דן מרידור, מיכאל איתן ואבי דיכטר (ליכוד); סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו); שלושת שרי עצמאות, אהוד ברק, שלום שמחון, ואורית נוקד; והשר דניאל הרשקוביץ' (הבית היהודי).
נתניהו אמנם הכריז לאחר הפריימריס בליכוד על רצונו לראות את בגין גם בממשלה הבאה, אבל לנוכח תוצאות הבחירות והדרישה לצמצום מספרם של משרדי הממשלה, מסתמן כי בגין לא יכהן כשר.
יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כתב בסוף השבוע בפייסבוק כי לא הסכים לממשלה בת 24 שרים, כפי שפורסם באחד העיתונים. "לא מפריע לי במיוחד שמפרסמים שהסכמתי לממשלה של 24 שרים כשהנושא בכלל לא עלה לדיון, אבל יש משהו עצוב בדרך שבה אנשים ממהרים להכריז שהם מאוכזבים ו'הנה ידענו'", כתב לפיד