שישה אנשים שצריכים לרדת מהעץ

נתניהו וליברמן רוצים לזרוק את לפיד לזירת האגרוף - שיתמודד עם המציאות הישראלית הכוחנית

סמי פרץ
סמי פרץ

1. בנימין נתניהו

לא, לא הכל טוב כמו שחשבת, ולא כולם חושבים מבוקר עד ערב על אירן. האיש שהמציא את הסלוגן הם מ-פ-ח-ד-י-ם, עסק בשנים האחרונות בקמפיין הפחדה אינטנסיבי בעזרת הרטוריקה הבלתי נגמרת שלו על הבעיה האירנית, ואיפשר להרבה מאוד בעיות בתחום הפנים לתפוח - אם במחירי הדירות, אם ביוקר המחיה ואם באדישות שהפגין כלפי הדרישה לשוויון בנטל.

לזכותו ייאמר שתגובתו הראשונה לתוצאות הבחירות מעידה שהוא מבין שקרה כאן משהו חשוב. נתניהו מרגיש נוח לרבוץ על עץ הפחד וההתבצרות בממשלות חרדיות-ימניות, שבהן הוא יכול להיחשב כמעט לסמן שמאלי. תוצאות הבחירות יצרו מצב פרודקסלי שבו הוא אמנם נחלש, אך רק הוא יכול להרכיב ממשלה, ובלבד שיכניס לסדר יומה את הצרכים שעולים מתוצאות הבחירות. אם שותפיו מהמרכז יעשו עבודה יעילה, הוא יצטרך לקדם יותר את ההסדר המדיני, לקצץ את תקציב הביטחון, להקשיב לקולות על צורך בשינוי חברתי-כלכלי, ולהתעמת עם שותפיו החרדים על הגדלת השוויון בנטל.

בנימין נתניהוצילום: ניר כפרי

2. יאיר לפיד

המנצח הגדול ואביר מעמד הביניים והבורגנות הישראלית ניהל קמפיין מצוין, הרכיב רשימה טובה ומעניינת ועשה אפס טעויות. אבל כעת האחריות עליו היא הכבדה ביותר מבין כל המפלגות. לפיד מגלם את התקווה החדשה ומנקז לתוכו את כל הציפיות העצומות של הציבור הישראלי למשהו אחר, שונה וטוב יותר.

לפיד זיהה נכון את נישת מעמד הביניים כמאגר מנדטים ענק, אבל אחרי הזיהוי, מגיע הרגע לדעת מה לעשות עם זה. זה מוצא את לפיד על עץ גבוה. גבוה מאוד. כבר בנקודת הפתיחה של הממשלה החדשה הוא יידרש להיות שותף בכיר לגזירות כלכליות שיגיעו גם למעמד הביניים: פגיעה בשירותים חברתיים והעלאות מסים עקיפים, כמו מע"מ או דלק, שפוגעים ישירות בכיסו של מעמד הביניים. הדרך האלטרנטיבית היא לעשות מהלכים שכרוכים במאבק בקבוצות לחץ חזקות, כמו מערכת הביטחון והמגזר הציבורי, ומשם לנסות להביא את הכסף.

יאיר לפידצילום: הדר כהן

אלה המלחמות הכי קשות והכי מדממות. המהירות שבה התנדב אביגדור ליברמן להציע ללפיד את תיק האוצר מלמדת שנתניהו וליברמן ישמחו לגלגל אל לפיד את תיק ביצוע הגזירות הכלכליות. הם רוצים לזרוק את המתאגרף לפיד לזירת האגרוף של המציאות הישראלית הכוחנית - שיריב עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, עם הצבא, עם הוועדים, עם המגזר העסקי ובעיקר - עם האזרחים. מישהו הרי יצטרך לעשות זאת, ולנתניהו וליברמן טוב שלפיד האהוד יתחיל לאבד גובה ולצבור אויבים. בואו נראה אותו מקצץ 15 מיליארד שקל בלי לפגוע במעמד הביניים.

לפיד הוא טירון פוליטי וניהולי, ואם ייקח על עצמו את תיק האוצר, הוא יצטרך לגייס את מלוא כושר הביטוי, הרהיטות והכריזמה כדי לרדת מעץ ההבטחות שלו לקדם את מעמד הביניים. לפחות בשנה הראשונה.

3. שלי יחימוביץ'

יו"ר מפלגת העבודה עשתה שתי טעויות קשות בקמפיין שלה. ההתעלמות המוחלטת מהנושא המדיני גזלה ממנה מנדטים לטובת מרצ והתנועה, והכרזתה כי לא תצטרף לממשלת נתניהו גרמה לרבים להעדיף את לפיד, שלא פסל ישיבה בממשלה.

שלי יחימוביץ' בליל הבחירותצילום: אי-אף-פי

הניסיון של קדימה לימד שהציבור לא מעריך ישיבה באופוזיציה, בטח לא ציבור של מצביעי מרכז, ויחימוביץ' הרי ניסתה למכור עצמה כמרכז. הציבור רוצה שהאנשים שהוא בוחר ייצגו אותו - ולא יירדמו בספסלים האחוריים של הכנסת. הוא לא באמת מצפה ממנהיגיו ליישם את מצעם אחד לאחד. הפרגמנטציה של הפוליטיקה הישראלית היא כזו שהבוחרים יכולים לחיות בשלום עם שניים-שלושה הישגים משמעותיים בקדנציה.

יחימוביץ' הצליחה לשקם את מפלגת העבודה מאז נבחרה לעמוד בראשה, אך נכשלה ביכולת להפוך אותה לאלטרנטיבה רצינית לנתניהו. הישיבה באופוזיציה עלולה לעלות לה בקרע נוסף במפלגתה ובתקיעות סכינים, כמקובל במפלגת העבודה, שהחליפה בעשור האחרון ארבעה מנהיגים.

הבטחתה של יחימוביץ' לא להיכנס לממשלת נתניהו קשורה במידה רבה לכך שהשנה הראשונה תהיה שנת גזירות. אזור הנוחות שלה הוא לתקוף מבחוץ את הגזירות ואת "הגיהינום החברתי". ואולם העץ שעליו היא נמצאת מסוכן, כי היא תצטרך לנהל מפלגת אופוזיציה במשך ארבע שנים, כשלפיד יוכל באמצעות כוחו להשיג הישגים שיבנו אותו לקראת הבחירות הבאות, וישאירו את העבודה הרחק מאחור.

הדרך של יחימוביץ' לרדת מהעץ היא לחבור ללפיד ולהקים גוש שיציב דרישות משמעותיות כדי להיכנס יחד לממשלה. נאומה החרוני והזועם עם פרסום תוצאות המדגמים הבהיר שהיא נמצאת גבוה מאוד על עץ ההבטחה שלה.

4. נפתלי בנט

נפתלי בנטצילום: אי-אף-פי

בנאום הניצחון שלו חשף בנט דמות די מיליטריסטית, ששואבת את עולם המושגים שלה מתרגילי החטיבה והסמב"ציה באוגדה. לרגע אפשר היה לדמיין אותו במדים, כמו מ"פ שיצא לחופשה. אין ספק שאנשי הכיפות הסרוגות הם חלק חשוב בעמוד השדרה של החברה הישראלית התורמת והערכית, הן בתחום האזרחי והן בצבא. בנט לא טיפס על יותר מדי עצים והוא משדר מסרים של רצון עז להצטרף לממשלה ולשתף פעולה עם מפלגות מרכז ושמאל. אבל בנט עלה על עץ גבוה מדי כשפסל מראש כל ניסיון להגיע להסדר מדיני. הוא סינדל את עצמו לקראת ישיבה בממשלה משותפת עם לפיד, שמגיע עם שבעה מנדטים יותר.

בנט יצטרך לרדת מהעץ השולל הסדר מדיני. הוא יוכל להתווכח על גבולות וניואנסים, אבל לא על הצורך לחתור להסדר מדיני.

5. ציפי לבני

האשה שריסקה את קדימה בישיבה חסרת ערך באופוזיציה, נענשה והתכווצה לשישה מנדטים בלבד, כמו מרצ. לבני קיוותה שניסיונה כשרת החוץ יספיק כדי להוות איום על שלטונו של נתניהו. גם ההתנשאות שלה על שני העיתונאים לשעבר, יחימוביץ' ולפיד, שמו אותה במקום בעייתי שלא איפשר לה לבנות בסיס כוח משמעותי.

ציפי לבני
ציפי לבניצילום: אילן אסייג

החלום של לבני, לקבל את משרד החוץ חזרה, נגוז לפי שעה. היא עוד עשויה לזכות בו בעתיד, אך היא תצטרך לרדת מהעץ הזה לקדנציה הנוכחית, לגלות עניין בתחומים שונים שכואבים לציבור הישראלי, ללמוד אותם, לפצח את סך המאווים של הבוחר הישראלי - ורק אז, אולי, לחזור בעוד ארבע שנים עם מפלגה משמעותית יותר, ובעיקר - אמינה.

את משרד החוץ לבני לא תקבל בסיבוב הזה, וזאת הזדמנות טובה מבחינתה להתחבר לבעיות הפנים של ישראל, שעמדו במוקד הבחירות הנוכחיות.

נ.ב

6. אריה דרעי ואלי ישי

המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה נהנו בכנסת היוצאת ממעמד חזק שאיפשר להן לשמר את המצב הקיים בגיוס החרדים לצבא, אף שתוקפו של חוק טל פג. ש"ס, להבדיל מיהדות התורה, ניזונה ממצביעים רבים שמשרתים בצבא. ואולם דרעי וישי תקועים כעת על עץ התחרות עם יהדות התורה המתחזקת, וזה גורם לש"ס להקצנה ולהתבצרות בהתנגדות לגיוס בחורי ישיבות. הבוחר הישראלי מאס בכך. זה לא רק הצורך בחלוקת הנטל, אלא ההבנה ששירות צבאי ואזרחי הוא מפתח להשתלבות החרדים בחברה האזרחית, בשוק העבודה ובהשכלה הגבוהה. שוויון בנטל הוא למעשה הדרך העיקרית לצמצום האי-שוויון ולקידום השכבות החלשות של המגזר החרדי, המזרחי והאשכנזי גם יחד. דרעי וישי צריכים לרדת מעץ הקיפוח והבדלנות, ולפעול לשילוב המצביעים שלהם בכל מעגלי החיים בישראל.

אלי ישיצילום: ניר קידר

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ