בנט: מורים צריכים ללמד נרטיב ציוני; לא לסבך לילדים את הראש

"אני רוצה ללמד בבתי הספר את מלחמות ישראל כשאנחנו בעד צה"ל ולא מנקודת ראות אובייקטיבית. אני לא אובייקטיבי. אסור שהמדינה תהיה אובייקטיבית ביחס לעצמה", כך אמר יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, בשיחה שערך עם גילי רומן, מורה וממנהיגי תנועת המורים שתועדה ועלתה לאינטרנט. השיחה נערכת במסגרת אתר האינטרנט שיוזם גיבוש החזון החינוכי בשיח ציבורי. הראיון בוצע בבית ספר יבנה בחיפה בו למד בנט.

"במערכת החינוך חייבים ללמד לפי הקו הפרו ישראלי. אנחנו לא באו"ם. אנחנו בעד מדינת ישראל", הוסיף בנט. "אחר כך באוניברסיטה אפשר להציג ארבעים זוויות אחרות. כדי לבנות את הערכים של הילד אנחנו צריכים את הזווית הישראלית".

כשנשאל על ידי רומן כיצד דבריו משליכים על חירות המורים במערכת השיב: "צריך שהאדם יפעל לייצר שיח אבל בתוך גבולות גזרה ברורים. אנחנו בעד ישראל והיהדות הציונית".

בנט התייחס לשאלה על יצירת שיח ביקורתי במערכת החינוך בתנאים האלה ואמר "גם זה צריך להתנהל בצורה מאוד זהירה. ילד בכיתה ג', לא צריך לסבך לו את הראש. צריך לספר לו מה היה מנקודת ראות ציונית בריאה. ככל שאדם מתבגר יותר צריך לחשוף אותו בזהירות לנקודות מבט נוספות. הכל צריך להיות ביחס לגיל ולבגרות".

"האוניברסיטאות לקחה את זה לקיצוניות ההפוכה. וכמעט לא מלמדים את הנרטיב הפרו ציוני. זו טעות גדולה לעשות את זה בגילים הנמוכים".

בנט אמר בראיון כי "תחום החינוך זה התחום המרכזי שצריך לטפל בו במדינת ישראל. כולם מדברים על הפערים בחברה אבל הדרך לטפל בהם הוא לא לשפוךך כסף על העניים אלא לדאוג לשוויון הזדמנויות לכל האנשים דרך החינוך".

"זה לא עניין של תקצוב. התקציב במדינת ישראל פר ילד הוא גבוה. אבל התוצאות פחות. הדבר החשוב ביותר הוא מורים מעולים. יותר חשוב ממחשבים. הסיפור הוא איכות המורים. צריך למשוך את המורים הכי טובהים, להשקיע בהם ואז להוציא אותם לשטח. הכל צריך להתמקד באיכות המורים".

בניגוד לדבריו של בנט בראיון, תקציב החינוך פר תלמיד בישראל הוא מהנמוכים ביותר בקרב המדינות המפותחות.

שי פירון: יש הרבה מאוד שומנים במערכת החינוך שאפשר לקצץ בהם

"יש הרבה מאוד שומנים במערכת החינוך שאפשר לקצץ בהם. מערכת החינוך גדלה כל כך עד שהכסף המבוזבז בה גדול מהכסף המנוצל בה. אפשר לצאת בדיון ערכי על סדרי עדיפויות", כך אמר הרב שי פירון, מקום שני ברשימת יש עתיד לכנסת, לשעבר מנכ"ל תנועת הכל חינוך.

פירון אמר את הדברים ליעל גוראון, מתנועת המורים, כחלק ממיזם גיבוש החזון החברתי על ידי הציבור (edunow.org.il). לדבריו, בממשלה האחרונה מיליארד שקל מתקציב החינוך חזר בסופו של דבר לאוצר. העלאת שכר המורים היתה יכולה להיות בעלות של 800 מיליון שקל, שיפור בכיתות זה 650 מיליון שקל. תראי כמה היה אפשר לעשות במיליארד אחד של שקלים אם משרד החינוך היה מנצל את כספו".

לפי בדיקת TheMarker, ב-2011 משרד החינוך ניצל 95% מתקציבו אך 1.75 מיליארד שקלים מהתוספת שקיבל לתקציב חזרו לבסוף לאוצר. בשנים 2008-2011 המשרד לא ניצל מדי שנה 1.5-1.75 מיליארד שקל.

לדברי פירון יש לתקצב בשיעור נמוך יותר רשויות מקומיות חזקות, ולתקצב תקצוב עודף רשויות מקומיות חלשות. "התקציב צריך לנוע באופן כזה שרשויות חזקות יקבלו 85% מהתקציב לילד וישלימו את היתר ורשויות חלשות יקבלו 125% לכל ילד. זה הפער שמקובל בעולם".

לדבריו "ילד שגדל בפריפריה גאוגרפית או חברתית צריך לקבל יותר מילד שלומד באזורים מיוחסים. צריך סל תקצוב דיפרנציאלי. בישראל ההפרש בתקצוב החינוך בין העשירון העליון לתחתון הוא 3% בלבד, ובעולם מדובר על 45%. זו בושה".