משחקי כיסאות על הטיטאניק - בחירות בישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משחקי כיסאות על הטיטאניק

לנתניהו אין קואליציה לפתרון בעיות היסוד בקדנציה הבאה

7תגובות

ראש הממשלה נתניהו יודע שגם אם ייבחר בשנית אחרי ה-22 בינואר, זמנו הפוליטי קצוב. הוא ניצב בפני ארבע בעיות יסוד - הכלכלית, החברתית, המדינית, והאיראנית - שאין לו אפשרות לפתור אותן אלא כמכלול. בשביל לפתור אותן כמכלול אין לו קואליציה. הבעיה המיידית, "הבור התקציבי", קשור לדרך חלוקת המשאבים בין הצרכים החברתיים לצרכי הביטחון, שאיתם לא ניתן להתמודד בלי לקדם את ההתמודדות עם הבעיה הפלסטינית.... כן, המצב נראה סבוך ביותר.

לקראת הבחירות ב-22 לינואר מדינת ישראל ניצבת בפני מציאות בה ארבע בעיות השורש (החשובות) הפכו לדחופות כשהן אינן ניתנות עוד להכלה או לדחיקה לשוליים. כל בעיה עשויה להפוך למכשול שיטיל "ווטו" על הטיפול בכל אחת מהבעיות האחרות. הממשלה שתוקם בשלהי חורף 2013 לא תוכל להימנע מהתמודדות סימולטנית עם החבילה כולה. בשל מערכת הקשרים הסבוכה ביניהן לא ניתן גם ממילא לפתור שום בעיה בנפרד, והדרך להתמודדות משלבת נקודת מבט מערכתית ובניית תהליך סדור לפתרון בעיות. המחיר הפוליטי שישלם כל פוליטיקאי אשר לא יתמודד עם התהליך העובר דרך כל ארבע בעיות היסוד יהיה קשה עד בלתי נסבל.

מפת תהליך "זרם הערך" הלאומי

מושג "זרם-הערך", הלקוח מתחום הייצור התעשייתי ומשמעו התהליך היוצר ערך עבור הלקוח, יכול לשמש אותנו כאן כדי להצביע על דרך ההתמודדות, כשהלקוח הוא, במקרה ששכחנו, אזרחי ישראל. נתיב "זרם-הערך" בו אמורה לפעול ממשלת ישראל עובר דרך התמודדות עם ארבע בעיות היסוד כתחנות הכרחיות בתהליך השלם: התמודדות עם "הבור" התקציבי, הטיפול בנגזרות השסעים החברתיים, הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, בלימת מהלך הגרעין באיראן.

כרטיס מעבר מתחנה לתחנה מותנה בהתמודדות עם הבעיות האחרות. התקדמות במעלה "זרם-הערך", מהתחנה הסופית (פתרון בעיית הגרעין האיראני) לתחנה הקודמת לה, מראה כי מבלי להתמודד לעומק עם הסוגיה הפלסטינית, ישראל לא תוכל לקבל את הגיבוי הבינלאומי הנחוץ להתמודדות עם החימוש הגרעיני באיראן. לעומת זאת, התקדמות בפתרון הקונפליקט הפלסטיני תהווה זרז לבידוד האיראנים וליצירת התשתית הבינלאומית החיונית להתמודדות עם המשבר.

עוד במעלה הזרם לעבר התחנה הקודמת, הכרעה שתביא לפתרון הקונפליקט הפלסטיני לא תתאפשר ללא שיתוף פעולה חוצה שסעים חברתיים ומחנות: שום הרכב קואליציוני בממשלת ישראל שלא ינסה להתמודד מערכתית עם חבילת הבעיות לא יוכל לפנות כ-130-150 אלף מאזרחי ישראל שהתיישבו בשטחי המחלוקת. לחילופין, לא ניתן יהיה לגשר על השסעים החברתיים, גם לא על ידי הפחדת הציבור, כאשר מדינת ישראל לא מסוגלת לספק לאזרחיה - הנושאים בנטל השירות הצבאי, המיסים ופיתוח הכלכלה - את תנאי המינימום לחיים במדינה מפותחת, כשמערכות הבריאות והחינוך קורסות, ודיור בר-השגה הופך בלתי אפשרי למעגלי האוכלוסייה הצעירה הנושאת בנטל.

המשק הישראלי פועל כאי ההולך ונסגר לעולם. אין קיום כלכלי למדינת ישראל בלי קשרי סחר פתוחים (נטולי חרמות), החלפת ידע ומידע, תרבות, זרימת חופשית של הון ועבודה עם המערכת הגלובלית. מערכת גלובלית לעומתית מהווה איום אסטרטגי; בלי תמיכה בינלאומית, לא ניתן יהיה לצאת למסע לשינוי זרם-הערך הלאומי. היעדר יכולת להתמודד עם משבר הגירעון בתקציב - הצפוי להעמיק על רקע גל הפיטורין הנמצא בעיצומו ונפילת הטייקונים המשולבת בפגיעה במגזר עסקים זעירים ובינוניים, זעזועים במערכת הפיננסית וסדקים חמורים במערכת הבריאות - יחסום את ההתקדמות לאורך זרם-הערך כבר בתחנה הראשונה. כך גם לא ניתן יהיה להתמודד עם ה"בור" בתקציב המדינה מבלי לעשות שימוש במבט המערכתי ובמסע המשולב, ומבלי להבין את הקשרים הבלתי ניתנים להתרה בין כלל רכיבי זרם-הערך.

בהיעדר התמודדות עם מכלול הבעיות ניתן יהיה לעשות שימוש מטפורי ב"מדד החיים" של שר החוץ לשעבר ליברמן ולקבוע כי "לגן העדן" לא נגיע. להפך: באביב הקרוב החברה, הכלכלה, הביטחון האישי והציבורי והמערכת הפוליטית עשויות להימצא על סף גיהינום כלכלי, חברתי, פוליטי, מדיני ובינלאומי.

בפתחה של שנת 2013 מדינת ישראל נמצאת בצומת אסטרטגית: להתמודד מערכתית במטרה לשפר את זרם-הערך על ידי התקדמות מחזורית של שיפור מתמיד בכל החזיתות 2, או להמשיך במנהג  המוכר במקומותינו ולהתמודד בנפרד עם "בעיה נבחרת", הנקבעת לרוב על פי הלחצים הפוליטיים והמדיניים או הנוחות האופורטוניסטית.

לפוליטיקאים הנבחרים יש ממה לפחד. המנצחים בבחירות, שיזכו לכמה רגעי תהילה ביושבם סביב שולחן הממשלה, יגלו במהירות כי ביקשו לעצמם מלוכה וקיבלו אתונות.

מבט על מפת זרם-הערך המערכתית-לאומית מעלה חשש שאם לא יימצאו הנבחרים הראויים לכתר המנהיגות, אשר ייקחו את האחריות (Ownership) להתמודדות עם שורשי בעיות היסוד, תכלה אש הקיץ הישראלי את מושבם הפוליטי. זמנם של הנבחרים שאול. כבר באביב נדע אם מועד הבחירות ב-22 בינואר ייזכר כמועד בו נוצרה מנהיגות אמת יוצרת-ערך, או כפתיחת מסע הבחירות הבא לממשלה חלופית שתיאלץ להתמודד כבר בחורף הבא עם בעיות היסוד בפניהן ניצבת מדינת ישראל.

לפוסט המקורי לחצו כאן

ד"ר בעז תמיר מייסד ונשיא Israel Lean Enterprise



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#