"ישראל מדינה גזענית; אין שום תחום שבו יהודים וערבים שווים - לא קרקע, לא חינוך, לא תעסוקה" - בחירות בישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ישראל מדינה גזענית; אין שום תחום שבו יהודים וערבים שווים - לא קרקע, לא חינוך, לא תעסוקה"

חבר הכנסת הבולט מבין הסיעות הערביות, אחמד טיבי, חושב שהתנהלות השלטון המקומי הערבי שערורייתית ומאשים את ערביי ישראל בחסמים שמונעים תעסוקת נשים ■ על הטענה כי הח"כים הערבים עוסקים רק בסוגייה הפלסטינית: "יותר מ-80% מהעבודה שלנו הם בענייני חברה וכלכלה"

138תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

ד"ר אחמד טיבי, רופא במקצועו, סיים ראשון במחזור שלו בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. זה מתיישב עם העובדה שאת הכתוביות בטלוויזיה הוא מעדיף לקרוא בעברית ולא בערבית, וגם עם התמיכה הבלתי מסויגת שלו בשביתת הרופאים לפני כשנה.

מצד שני, זה לא מפריע לטיבי, סגן יו"ר הכנסת וללא ספק חבר הכנסת הערבי בעל הפרופיל התקשורתי הגבוה ביותר, להיות אחד הקולות הביקורתיים ביותר כלפי מדינת ישראל.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

מערכת הבחירות הנוכחית עוסקת בעיקר בנושאים חברתיים. מדוע אנחנו לא שומעים את קולם של חברי הכנסת הערבים בנושאים אלה, אלא רק בסוגיה הפלסטינית?

"זאת שאלה סטריאוטיפית. בדיקה קלה, סטטיסטית, של העבודה של הח"כים הערבים בכנסת - ועדות, מליאה, הצעות חוק - תראה שיותר מ-80% מהעבודה הם בענייני חברה וכלכלה. כך למשל, חוקקתי את חוק הפיצוי על עיכוב טיסות, שעבר השנה, ועל-פיו מי שטיסתו עוכבה על ידי חברות התעופה, בין אם בגלל בדיקות ביטחוניות או בגלל עיכוב רגיל של טיסת צ'ארטר, מקבל פיצוי. בנוסף, העליתי הצעת חוק להסדרת העיסוק במקצועות פרה-רפואיים, למשל, או הצעת חוק למניעת ירי בחתונות באמצעות כפל קנס, והצעת חוק בעניין צער בעלי חיים ועוד".

למה אנחנו לא שומעים על כך?

"יותר סקסי, מבחינה תקשורתית, שתשמעו על נאום שלי ברמאללה או על ביקור שלי באו"ם, מאשר לסקר את הפעילות שלי בנוגע לאזור התעשייה בטייבה, למשל, שנראה כמו אזור תעשייה שנבנה אחרי מלחמת העולם השנייה. למה לא מסקרים את הפעילות שלי, למשל, בנושא הצורך לעשות הסבה של מורות מובטלות למקצוע הסיעוד? או בנושא האלימות הפנימית בחברה הערבית? או הפעילות שלי כיו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת ערבים בשירות הציבורי? אנחנו 20% מהאוכלוסייה, אבל אנחנו פחות מ-8% בשירות הציבורי. הדלתות מוגפות, סגורות. אנחנו לא מתקבלים. הצעירים הערבים מקבלים שתי תעודות: תעודת אקדמאי ותעודת מובטל".

והכל זה רק בגלל אפליה?

"תמיד אומרים 'יש קיצוצים'. אבל איפה ההעדפה המתקנת לקלוט ערבים כדי לצמצם את התופעה? אפילו מהיעד של הממשלה, 10%, אנחנו רחוקים".

אנחנו שומעות שמפרסמים מכרזים ייעודיים לערבים, אבל הם לא ניגשים אליהם.

"למכרזים ייעודיים הערבים ניגשים. למכרזים כלליים הערבים לא ניגשים, וזה ראוי לביקורת. הם צריכים לגשת. למה הערבים לא פונים למכרזים כלליים? ראשית, לעתים הם פונים ולא מקבלים תשובה. שנית, הם אומרים 'בלאו הכי יקבלו יהודי בוגר חיל האוויר ולא אותי'. יש אי אמון במערכת".

קרה משהו בעקבות ועדת החקירה שלך בנושא קליטת ערבים בשירות הציבורי?

אמיל סלמן

"מה שקרה בעיקר זה שהנושא הוא כעת תחת אור הזרקורים. בנוסף, התברר שלא רק שממעטים לקלוט ערבים בשירות הציבורי, אלא שבשלוש הדרגות הבכירות אין בכלל ערבים. כשאתה לא שם, במקום שבו מקבלים החלטות, גם מדירים אותך להבא".

דווקא בתחום הרפואה, אחד מתחומי העיסוק הנחשקים במשק הישראלי, אנחנו מוצאים לא מעט פרופסורים ערבים.

"פחות מדי, והם נמצאים שם אף על פי שהם ערבים, ולא בגלל שהם ערבים. הרופאים הערבים בבתי החולים הם מהטובים ביותר. אגב, יש גם רוקחים ערבים, ובעניין הזה אני רוצה להגיד מלה טובה על היהודים: סופר-פארם היא חברה שמעסיקה ערבים, פותחת את דלתותיה לרוקחים ערבים, בהנהלה ובכל הרמות. הם גם מעסיקים ערבים וגם רווחיים, והביטחון שלהם לא נפגע, וראו זה פלא, גם ביטחון מדינת ישראל לא התקעקע. אני טוען כי אי העסקת ערבים פוגעת לא רק בזכות של ערבים לתעסוקה, אלא במשק הישראלי".

"בחירה על בסיס חמולה זה פרימיטיבי"

העמדה שלך, שהיא מאוד פרו-פלסטינית, ולכן מאוד אנטי-ישראלית, לא מקרבת בין יהודים לערבים. היא יוצרת ניכור.

"אני לא מנסה להיות נחמד. אני מנסה להיות צודק. אני לא נגד המדינה, אני נגד המדיניות. אני נגד כיבוש. אני בעד שוויון זכויות בין יהודים לערבים".

אתה משתמש במונחים של גזענות.

"כי יש גזענות".

ישראל היא מדינה גזענית?

"כן. יש שלושה סוגי משטרים שהממשל בישראל מקיים: ליהודים - דמוקרטיה; לערביי ישראל - אתנוקרטיה, מדיניות של אפליה על רקע גזעני. 20% מהציבור מופלה. אין שום תחום בחיים שבו יהודים וערבים שווים - לא קרקע, לא חינוך, לא תעסוקה, לא הקדשים ולא אדמות, חוץ מנושא אחד, ביום הבחירות, כולם One person, one vote. והמשטר השלישי בישראל הוא משטר של אפרטהייד בשטחים שנכבשו ב-1967. אני נאבק לסיים גם את האתנוקרטיה וגם את האפרטהייד. אני רוצה להיות שווה".

ניר קידר

האם חלק מהאפליה הזאת לא נובעת גם מאיך שמתנהגים בכפרים הערביים? מזה שהמשטרה לא יכולה להיכנס לשם, שלא משלמים מסים, שראש הרשות נבחר על בסיס של חמולה ולא על בסיס של כישורים?

"תרשי לי, אני אהיה יותר ביקורתי ממך: יש רשויות ערביות שמנוהלות בצורה תקינה, אבל יש גם כאלה שמנוהלות בצורה שערורייתית. כל הבסיס של בחירה על רקע חמולתי הוא פרימיטיבי. צריך להעביר אותו מן העולם. זו ביקורת שאנחנו אומרים אותה בערבית, בוויכוחים פנים-פלסטיניים בתוך החברה הערבית. יש ניהול מושחת בחלק מהרשויות".

מה בנוגע להעלמות המס?

"מי מעלים מס? סכומי המס שיהודים מעלימים הם פי 1,000 יותר מסכומי המס שערבים מעלימים. הבעיה היא רק בתשלום הארנונה. נגיד שיש יישוב שאין בו אזורי תעשייה, אין בו תשתיות, אין בו שירותים ציבוריים, יותר מ-60% מהילדים הם מתחת לקו העוני, רמת השכר היא הנמוכה ביותר. אי אפשר לדרוש מרובד כזה של אוכלוסייה לשלם ארנונה כמו ברעננה ובכפר סבא".

התושבים הערבים מקבלים 90% הנחה בארנונה, אבל גם את זה הם לא משלמים.

"בוועדת המעקב הוצאנו כרוז, פעם אחר פעם, וקראנו לאנשים 'שלמו ארנונה, כי זה משפר את השירותים, ומשפר את מצבו של שלטון המקומי'. אבל השלטון המקומי חייב רפורמה, חייבים להגדיל את מענקי האיזון".

אם יש לך ראש עיר שנבחר על בסיס חמולה, מה זה יעזור אם תתן לו עוד כסף?

"יש מקומות שבהם הבחירות הם לא על בסיס כזה. התחילו פריימריז בתוך הרשימות החמולתיות. אני מקווה שצעירים, משכילים, אינטלקטואלים, ייקחו את העניינים לידיים, והמוכשרים יובילו את השלטון המקומי, ולא איש שהחמולה תומכת בו בגלל שהוא מושחת".

תמכת בשביתת הרופאים. זה בסדר שרופאים, ששכרם הממוצע 30 אלף שקל, יקבלו עוד?

"יש רופאים מתחילים, שהשכר שלהם הוא מביך ומביש, וכך גם אחיות. תמכתי גם בשביתת האחיות".

בסוף אתה תומך בחזקים, כשזה מגיע לכלכלה.

"הרופאים חזקים?"

המגזר השני הכי חזק במגזר הציבורי.

"יש לתגמל את הרופאים על עבודה נהדרת, אנושית ואדירה שהם עושים. זה ציבור שצריך להתנהג אליו כאל ציבור חזק, שדורש תגמול. אם ישראל רוצה להיות ב-OECD, אז שרמת השכר לרופאים, לאחיות ולמורים תהיה רמת השכר הממוצעת למקצועות אלה ב-OECD".

למי היית מוריד שכר? מאיפה היית חוסך כסף בתקציב פרט לביטחון?

"קודם כל ביטחון. 50% מתקציב המדינה זה תקציב ביטחון, עלות של ההתנחלויות והכיבוש. אמרתי גם שיש לקצץ בשכר עובדי חברת החשמל. רק 2.2% מעובדי חברת החשמל הם ערבים. זה מביך ומביש. יש גם להעלות את המס לאלפיון העליון, וגם את מס החברות בעוד 5%".

אתה רוצה שיהיה כאן כמו בהולנד, 75% מס על המאוד-עשירים?

"אני לא הייתי אומר 75%, אבל זה מגזר שאפשר להעלות בו מס".

העלו כבר ל-50%. אתה רופא, שיש לו הכנסות ממרפאה פרטית. כמה מס אתה מוכן לשלם?

"את כל הזמן נדבקת לשיעור נמוך של רופאים, שהשכר שלהם הוא גבוה רק אחרי 30 או 40 שנה שהם במקצוע, אחרי שהם פרופסורים".

אשתך ואחת משתי בנותיך הן רופאות שיניים. כשאתה מסתכל על העתיד שלהן, אתה מאחל להן שהן יחיו פה, או שהיית שמח אם הן יהגרו למדינה אחרת?

"לא, אני רוצה שהן יהיו רק פה, אבל הן חופשיות לתור בעולם הגדול ולחזור".

איך זה שרק 20% מהנשים הערביות עובדות?

"יש גם חסמים פנימיים בחברה הערבית, אבל כדי להתגבר עליהם צריך לטפל בחסמים המרכזיים, שהם חסמים של מדינה - מקומות תעסוקה, ריחוק מהבית, תנאי שכר וכדומה. את זה אפשר לשנות, וזה יותר קל מאשר חסמים תרבותיים, שמשתפרים עם הזמן. למה לא להקים עיר ערבית חדשה גם בגליל, גם במשולש? למה לא לעשות הקצאה שוויונית של קרקע? למה אין בית חולים ממשלתי באף יישוב ערבי?

"תמכתי בהצעת החוק של ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) להקים בית חולים באשדוד. אחר כך הבאתי לכנסת הצעת החוק באותו נוסח, רק במקום אשדוד כתבתי 'טייבה' ו'אום אל פאחם', ונתתי נתונים שמחייבים הקמת בית חולים באזור המשולש. אותו מספר של ח"כים שתמכו בהצעה של לנדבר, התנגדו להצעה שלי להקים בית חולים בטייבה או באום אל פאחם".

עם מי אתה שותה קפה בכנסת?

"עם יו"ר הכנסת, רובי ריבלין (הליכוד). תהום פעורה בינינו, אבל אני מכבד אותו והוא מכבד את הבדלי הגישות והדעות. הוא אידיאולוג ימני, ולמרות זאת יש בו משהו אחר, שאין באנשי הימין המתלהמים של הספסלים האחוריים בכנסת. זה לא ח"כ מירי רגב (הליכוד). גם עם ח"כ דן מרידור (הליכוד) אני בקשר טוב. אני בכוונה מציין אנשים מהימין, אבל יש גם אנשי שמאל, כמו ח"כ זהבה גלאון (מרצ) ואחרים".

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', בחרה שלא לדבר על שטחים כבושים בבחירות, ולהתעסק רק בנושאים חברתיים. זה צעד נבון מבחינתה?

"אני מאוד מאוכזב מהעמדות שיחימוביץ' מציגה. זה כאילו להגיד משפט כמו 'לא חשוב איפה יהיו הגבולות, חשוב מה יהיה בתוך הגבולות'. זה משפט נורא. מה זה 'לא חשוב איפה יהיו הגבולות'? אז אפשר לכבוש עוד, ולדכא עוד עמים. ולומר שצריך להמשיך לתקצב את ההתנחלויות? איך אפשר שיהיה צדק חברתי עם המשך תקצוב ההתנחלויות?"

לו אתה היית נוהג כמו יחימוביץ', ומעלה רק את הדגל של שוויון ערביי ישראל, אתה לא חושב שהייתם מגיעים אולי להישגים הרבה יותר משמעותיים?

"לא. האזרח הערבי הפשוט לא רוצה חבר כנסת ערבי ממפלגה ציונית, שמדבר רק על הביוב או על מינוי הבת דודה של אשתו של מי שפונה אליו כעוזרת שיננית בבית ספר. האזרח הערבי רוצה חבר כנסת ערבי שגאה בזהות הלאומית שלו וגם עוסק בנושאים שקשורים אליה".

והנה אתה מקבל שיעורי הצבעה של פחות מ-50% בקרב הערבים. כנראה הציבור הערבי לא כל כך מסכים אתך.

"שיעורי ההצבעה נמוכים ויורדים גם בקרב יהודים. במצרים, אחרי המהפכה, שיעור ההצבעה הוא כמעט 50%".

מיעוט נרדף היה אמור להצביע בשיעורים גבוהים, לא בשיעורים נמוכים. יש משבר אמון בקרב הבוחרים שלכם, הם מצביעים נגדכם ברגליים.

"יש אי אכפתיות. אני לא מקבל את המושג הזה שנקרא ח"כים ערבים. אני לא ח"כ ערבי. קוראים לי אחמד טיבי, אני יו"ר סיעת רע"ם-תע"ל. צריך לבדוק כל אחד ולשפוט אותו לפי המעשים וההישגים שלו. המצביעים שלי יושבים בבית בגלל אי אכפתיות, וזו טעות - כי בבחירות לשלטון המקומי, לעיריות, מצביעים כמעט 100% מהציבור הערבי".

אתה אופטימי לגבי העתיד?

"אני מטבעי אדם אופטימי, ומנסה תוך כדי החיים לשנות את המציאות כדי לבסס את האופטימיות שלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#